מה לא מספרים בפרסומת של סנו

בקמפיין לאבקת הכביסה סנו-מקסימה מצוין, כי היא נבחרה על-ידי מגזין אובייקטיבי לאבקה הטובה בישראל, בזכות השימוש הגבוה בפוספטים. שיטות הבדיקה של המגזין שנויות במחלוקת, ואת תוצאות המחקר המלא לא ניתן להשיג. גורמים בענף לא מסכימים שפוספטים הם המדד לבחינת ביצועי אבקת כביסה. מנכ"ל אובייקטיבי: המחקר זמין לכלל הציבור באתר האינטרנט של אובייקטיבי

הקמפיין הנוכחי של חברת סנו מציין, כי מגזין אובייקטיבי מדווח על אבקת הכביסה של סנו כטובה והמתאימה ביותר לתנאים הישראלים. הסיבה: סנו משתמשת באחוז גבוה של פוספטים באבקות הכביסה - 37% לעומת רק 0.4% באבקת הכביסה סוד של הנקל, למשל.

אין חילוקי דעות על העובדה, שהפוספט הוא חומר הגורם לריכוך המים, וכי בישראל המים קשים במיוחד. בנוסף, הפוספטים ידועים כמרכיבים המונעים את שקיעת הלכלוך על הבד. עם זאת, קיימים חילוקי דעות קשים בכל הנוגע לאלטרנטיבות לפוספטים, שיש הטוענים כי הן יעילות יותר ומזיקות פחות לסביבה.

נקודה בעייתית נוספת בקמפיין היא שיטת הבדיקה של אובייקטיבי: מנכ"ל החברה, עדי ז'ורבין, השקיע 43 אלף דולר בבדיקת אבקות כביסה, ודיווח על 240 כביסות וייבושים במעבדות, שכללו 4.5 קילו כביסה, שכובסה ב-6 אבקות שונות. עם זאת, נסיונות חוזרים ונשנים שערכנו לקבל את המחקר המלא לא צלחו. ז'ורבין מצהיר, כי המחקר זמין לכלל הציבור באתר האינטרנט, החל מאתמול.

 

שיטת בדיקה מעוררת מחלוקת

 

את תוצאות המחקר של אובייקטיבי על אבקות הכביסה בישראל לא ניתן להוריד מאתר האינטרנט של המגזין, בו מצוין כי המחקר טרם הסתיים. באתר מזמינים את הגולשים להשאיר את פרטיהם, ומבטיחים כי המחקר יישלח אליהם עם סיומו.

כשהתקשרנו למספר ה-1-800 של אובייקטיבי, סירבו לשלוח לנו את המחקר בפקס, והסכימו רק לומר כי הוא יישלח אלינו בדואר תוך מספר ימים - לא היו מוכנים להתחייב על מועד מדויק - וביקשו שנשאיר שם וטלפון. גם סנו לא סיפקה לידיעות אחרונות את המחקר המלא. התהליך של הנפקת המחקר מסובך, נאמר לנו, אנחנו מסריטים את המחקרים, מוציאים מהווידיאו קטעים ומעלים אותם לאינטרנט. עורכי הדין שלנו צריכים לאשר את המחקר, ויש צורך בכמעט חודש עד השלמת התהליך.

מבדיקה עולה עוד, כי לאובייקטיבי יש כללים משלו לעריכת מחקרים. הכביסות בוצעו במכונות הכביסה במעבדות אובייקטיבי, על-פי הנחיות משנקר. ביצוע הכביסות במעבדת שנקר עצמה לא התקיים מסיבות של חיסכון בזמן ובכסף.

ז'ורבין מציין, אגב, כי במהלך הבדיקה גילה, כי ביצע את הכביסות בטמפרטורה לא מתאימה. כיבסנו ב-50 מעלות, והיינו צריכים לכבס ב-30 מעלות, הוא אומר, אין לי ספק שדווקא בטמפרטורות הנמוכות הפוספטים היו יעילים יותר.

למנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, גלית אבישי, יש הסתייגויות קשות משיטות הבדיקה של אובייקטיבי. העובדה שגורם עיסקי זה או אחר מחליט לבדו על קריטריונים לפיהם יבדוק מוצרים או שירותים היא יותר מתמוהה, ואינה ראויה, טוענת אבישי, גורמים מקצועיים עורכים בדיקות על-פי תקן או חוק, הנקבעים על-ידי גופים רשמיים. גוף שלוקח חירות להיות גם השופט וגם מי שקובע את אמות המידה - וכל זאת לצורך עיסקי - ובמקביל טוען כי הוא פועל מאינטרס צרכני, פועל באופן אבסורדי ובלתי נסבל.

 

הוויכוח על הפוספטים

 

הוויכוח בנושא הפוספטים באבקות הכביסה גולש הרבה מעבר לקמפיין הנוכחי של סנו. במשך שנים ניהלו יבואני אבקות הכביסה מאבק חורמה נגד סעיף בתקן הישראלי לאבקות כביסה, שחייב להכליל פוספטים בכמויות של 10% לפחות.

אחד הנושאים העיקריים בוויכוח היה השפעת הפוספטים על הסביבה. באירופה הוצאו הפוספטים מאבקות הכביסה כבר לפני שנים רבות, מסביר בני בראון, מנהל המעבדה לכימייה במכון התקנים. יש לציין, כי גם בביקור שערכתי במעבדות פרוקטר-אנד-גמבל בבלגיה לפני כשנתיים שמעתי הרצאות ארוכות על הפוספטים כמזהם סביבתי. זאת, מכיוון שבאירופה השפכים מוזרמים לנהרות, והפוספטים האיצו גידול אצות, שחנקו את אספקת החמצן לדגים ולשאר בעלי החיים במים.

זאת לא בדיוק בעיה ישראלית, אומר ז'ורבין, אצלנו השפכים אינם מוזרמים לנהרות, והימה היחידה שקיימת עם דגה היא הכנרת, שמאזן אבקות הכביסה אינו הבעיה העיקרית שלה.

לדברי בראון, במדינות המערב החליפו היצרנים את הפוספטים בזואוליטים, דבר שחייב אותם לפתח קו ייצור נפרד לישראל, בה מותר השימוש בפוספטים. בשביל החברות הבינלאומיות מדובר בכאב ראש לא קטן, מציין בראון, בישראל, לעומת זאת, היו שתמכו בהתלהבות בפוספטים: מעבר לדאגה ללובן הכביסה שלנו, הם ידעו היטב שהדרישה מהווה חסם להצפת השוק הישראלי באבקות כביסה מיובאות, בגלל הצורך בקווי ייצור מיוחדים.

לפני שנתיים הוליד המאבק הממושך פשרה ישראלית, והתקן החדש איפשר ליצרנים חופש פעולה: אפשר להשתמש בפוספטים או בזואוליטים, כל אחד לחוד או ביחד. אין מגבלות כמותיות. כיום, מודה בראון, מכון התקנים אינו בודק אם אבקת הכביסה מכבסת היטב, אלא רק אם היא מזיקה לאיכות הסביבה, באמצעות בדיקת 4 מרכיבים שאינם קריטיים לאיכות הכביסה: נתרן, כלורידים, בור ופריקות ביולוגית.

לגבי תרומתם של הפוספטים לביצועי אבקת הכביסה, כפי שנקבע בפרסומת של סנו, קיימת מחלוקת נוספת. הפוספטים הם רק מרכיב אחד מני רבים המשפיעים על ביצועיה של אבקת כביסה, אומרת ד"ר רות גרנות, נציגה מדעית של פרוקטר-אנד-גמבל בישראל, מרכיבים נוספים כוללים, למשל, פולימרים המונעים שקיעה חוזרת של הלכלוך על גבי הבד, מרכיבים שאחראים על מערכת ההלבנה ואנזימים. שילוב נכון של סוגי המרכיבים, איכותם וכמותם הוא זה המבטיח ביצועים איכותיים של אבקה.

גם ביוניליבר-ישראל, יצרנית טיפ-אקסל, מעלים השגות לגבי הפוספטים. יש חומרים פעילי שטח שמנקים היטב גם במים קשים ואפילו במי ים, אומרים בחברה, וישנם תוספים המונעים שקיעת לכלוך על הבד.

מה שחשוב לזכור, הוא שהפוספטים אינם הגורם היחיד בקביעת איכות הכביסה, קובע בראון, באבקת כביסה יש מרכיבים שונים חשובים לא פחות. האבקות שונות זו מזו ברכיבים האנזימיים, במחמצנים ובשורה של מרכיבים. ורק אם ריכוזי כל המרכיבים זהים, ניתן להתמקד בהשוואת הפוספטים בלבד.