מודעת ההפרטה למכירת 50.01% ממניות בזק תפורסם מיידית. כך הורה אתמול (א') שר התקשורת, ראובן ריבלין, למנהל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס, בפגישה שנערכה בין השניים. ריבלין דרש מיעקובס שיפעל לפרסום המודעה, בהתאם להחלטת הממשלה וועדת השרים להפרטה. זה הסיכום, ומשנפלה ההחלטה נפעל לפיה, אמר אתמול יעקובס לאחר הפגישה.
יעקובס סבר, כי עדיף לדחות את מועד ההפרטה, על רקע מצב השוק ולאור העובדה שטרם נמצאו חברות תקשורת בינלאומיות שגילו עניין ברכישת בזק. יעקובס שכר את שירותי בנק ההשקעות מריל-לינץ' כיועץ להפרטת בזק.
יעקובס הציע, כי בכדי להקל על מהלך ההפרטה, תמכור המדינה בשלב ראשון רק עד 35% ממניות בזק לבעל גרעין השליטה העתידי, עם אופציה להגדלת אחזקותיו. לאחר האסון של מגדלי התאומים, אמר יעקובס ל"ידיעות אחרונות", כי צריך לבחון את האירועים בארהב בתשומת הלב הראויה ולהעניק להם את המשקל הראוי. עמדתנו העקבית היא, שצריך להקל על המתמודדים במכרז. לכן, נחוץ פסק זמן מספיק ארוך כדי לבחון את האפשרות לשנות את מבנה גרעין השליטה הנמכר מ-50.01% ל-35%-30%.
לאחר החלטת ריבלין אתמול, אמר יעקובס: "העמדות שלי היו ידועות, אבל עכשיו, מבחינתי, זו הנחייה לביצוע. אעשה ככל שביכולתי כדי להביא למכירת המניות בצורה המוצלחת ביותר ולהביא את התהליך לסיומו".
יעקובס ציין, כי המודעה תפורסם תוך שבועיים ואז נמתין להתייחסות מצד מועמדים פוטנציאליים כדי להמשיך בתהליך. אם לא יהיו מועמדים, אמר יעקובס, נצטרך לחזור לוועדת שרים להפרטה ולראש הממשלה, ולטכס עצה.
ככל הידוע, יש כרגע מספר מצומצם של גורמים המעונינים לקחת חלק בהלית ההפרטה. לבד מהגורמים הפיננסיים הזרים, בעבר הביעו גורמים ישראליים התעניינות ברכישת בזק, ביניהם גד זאבי (המחזיק בכ-20% מבזק), מיכאל צ'ורני, החברה לישראל ומנכ"ל בזק בעבר, יצחק קאול.
סיכויי המכירה - קלושים
באוגוסט 2000 קיבלה ועדת השרים להפרטה החלטה על הפרטת בזק. שווי החברה היה אז כ-4 מיליארד דולר. העתיד נראה ורוד. חברות הטלקום עדיין נראו אטרקטיביות בעולם. מדינת ישראל עוד לא הכירה את נחת זרועה של האינתיפאדה.
אבל ההפרטה לא יצאה לדרך, בגלל מכשולים שונים, העיקרי שבהם אז - סוגיית הקרקעות. בזק טענה, כי הקרקעות שעליהן נמצאים נכסיה שייכות לה. מנגד, המדינה חשבה שהקרקעות שייכות למדינה. המחלוקת הועברה להכרעת בית המשפט.
ולא שלא היו דברים באמצע. האינתיפאדה, פרשת גד זאבי וחקירת המשטרה, המאבק סביב חוק הבזק, הדרישות הבטחוניות של השב"כ, דרישות עובדי בזק. בכל יום נראה היה שצץ מכשול חדש ורציני בדרך להפרטת חברת התקשורת של המדינה. אחרי שהעשן התפזר וכל המכשולים הוסרו, התברר שבינתיים אין קופצים רציניים על המונופול. שוק התקשורת העולמי במצב קשה וחברות הטלקום הבינלאומיות סובלות גם הן. לא קל גם לשכנע משקיע להיכנס למדינה עם אינתיפאדה. כיום שווה בזק רק 2.7 מיליארד שקל.
זו הסיבה שמנכ"ל רשות החברות, ירון יעקובס, לא מרגיש בנוח עם פרסום המודעה להפרטת בזק.
הוא יודע שקונים אין בינתיים ושסיכויי הליכי המכירה להצליח - קלושים למדי. כדי להתגבר על המצוקה, הציע יעקובס לאפשר לרכוש רק 35% מבזק - ולא 50%, אבל הצעתו לא עברה לשלב ההחלטות. המתנגד העיקרי היה ריבלין, שמצדד בדרישות ראשי בזק - הפרטה מייד ובגדול. כדי לשנות את ההחלטה ולמכור חלק של 35%, היה צריך לכנס שוב את ועדת השרים להפרטה, מה שהיה גורר דחייה נוספת. וריבלין לא רוצה דחיות.
לא רק ריבלין, גם ראש הממשלה, אריאל שרון, מתח לא פעם ביקורת על כך שהפרטת בזק לא מתקדמת. גם התקפת הטרור על ארה"ב, שעוררה חששות נוספים לסיכויי הצלחת הפרטה של בזק - לא שיכנעה את ריבלין ושרון שיש לדחות את המכירה בשלב זה.
עכשיו נותר לחכות ולראות אם המדינה תתבזה בתהליך ההפרטה, כי לא יהיו קונים - או שמשום-מקום יימצא מישהו שיהמר על הקופה וישתלט על החברה, במחיר שנראה נוח כיום. אם לא יהיו קונים, הכדור חוזר למגרש של ועדת השרים להפרטה. רק שהפעם המשחק יתחיל באחת אפס לרעתם.