זיופים והטעיות בשמן זית

רשות ההסתדרות לצרכנות בדקה 21 בקבוקי שמן זית במעבדה של מכון התקנים. רק שניים התגלו כתקינים. בבקבוקים הנותרים נמצאו זיופים, סימונים מטעים ותוויות לא תקניות. מנכ"ל הרשות: מרמים את הצרכנים. משרד התמ"ס: נבדוק את הנושא

שמן זית נחשב לשמן איכותי ובריא יותר, וצרכנים רבים מוכנים לשלם עבורו הרבה יותר מאשר שמן רגיל. עם זאת, בדיקה שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות מעלה, כי בשוק נמכרים בקבוקים לא מעטים של שמן זית מזויף, או שמן זית ברמה נמוכה תחת שמות של שמנים יוקרתיים ומשובחים. עוד התגלה, כי יצרנים רבים מטביעים על האריזות סימונים מטעים, הגדרות לא ברורות וסופרלטיבים שאינם תקניים.

"תוצאות הבדיקה הדהימו אותנו", אומרת חני מונין, מנהלת מחלקת תחקירים ברשות, "ידענו שישנם זיופים בתחום, אך לא ציפינו למצוא כל-כך הרבה חשדות לזיופים ואי דיוקים בהגדרת השמנים".

בעקבות הממצאים החמורים פנתה מנכ"ל הרשות, בתיה מילר, לאחראי על התקינה במשרד התמ"ס, גרישה דייטש, ולמנהל שירות המזון במשרד הבריאות, ד"ר בריאן קזין, בדרישה לפתוח בחקירת העבירות על חוק התקנים ופקודת בריאות הציבור. "לא ייתכן שהתחום יהיה פרוץ עד כדי כך, והצרכנים ירומו בלא יודעין", אומרת מילר, "הנושא חשוב אפילו יותר עבור אנשים הצורכים את השמן למטרות רפואיות, בתקווה שהוא ישפר את מצב בריאותם".

ממשרד התמ"ס נמסר, כי בעקבות הממצאים נפתחה בדיקה משותפת של הנושא עם שירות המזון של משרד הבריאות.

 

רק שניים עמדו בדרישות

 

במהלך חודש אוגוסט רכשה רשות ההסתדרות לצרכנות 21 בקבוקי שמן זית בנקודות מכירה שונות, בהן שוק הכרמל בתל-אביב, רשת שיווק וחנויות פרטיות. לצד שמנים מפורסמים, נרכשו גם שמנים מוכרים פחות, בהם כאלה שלא נשאו שמות יצרן או ברקוד. מונין מציינת, כי כל השמנים החשודים כמזויפים נקנו בשוק הכרמל, אך נקנו בו גם שמנים אחרים, שאינם חשודים בזיופים.

השמנים הועברו למעבדה לכימייה במכון התקנים הישראלי, שם נערכה להם שורה של בדיקות כימיות, בהן בדיקה הקרויה בליעה באור על סגול, הקובעת אם השמן אכן עונה להגדרתו ככתית, שמן זית ברמה הגבוהה ביותר, או מזוכך, שמן ברמה פחותה.

4 מהשמנים שנרכשו הוגדרו על-ידי בני בראון, מנהל המעבדה, כמזויפים: במסווה של שמן זית מכרו היצרנים שמן שהוגדר ככנראה שמן סויה מזוכך, אבל לא שמן זית. 4 מהשמנים הוגדרו ככתית, למרות שבפועל היו שמנים מזוככים ברמה נחותה יותר. רק בשניים מבין 21 בקבוקי שמן הזית שנרכשו לא נתגלו בעיות: התכולה הייתה כפי שמצוין והתוויות סיפקו לצרכנים מידע מושלם.

שמנים נוספים שנבדקו התהדרו בשבחים בלתי תקניים, כמו משובח - למרות שהתקן אוסר שימוש במילה זו על תוויות שמן זית. בנוסף, התגלו תוויות שאינן מציינות במדויק את הסימון התזונתי, אחוזי החמיצות ותאריך העמידות.

למרות ששמן נחשב למוצר מזון בעל אורך חיים ממושך יחסית, ציון תאריך העמידות הוא בעל חשיבות רבה, מכיוון שלאחר זמן מסוים מתחיל השמן להתפרק, ותכונותיו משתנות. התקן הישראלי קובע חיי מדף של שנה עד שנה וחצי, לפי סוג השמן והאריזה, והיצרנים אמורים לציין את תאריך המילוי והתאריך המומלץ לשימוש.

ברוב השמנים שנבדקו לא צוין תאריך המילוי, והיצרן טאנוס סמיר מעלבון הגדיל ועשה כשקצב לשמן שלו חיי מדף של 3 שנים.

 

מחלוקת על התקן

 

אמיר גור לביא, מנכ"ל זיתא, שאחד משמניו לא עמד בדרישות התקן, חולק קשות על דרישות התקן הישראלי והגדרותיו. לדבריו, התקן אינו מתאים לאופיו ותכונותיו של הזית הסורי, האחראי לרוב שמני הזית המיוצרים בארץ.

"התקן הישראלי מתורגם מהתקן הבינלאומי בצורה קלוקלת", טוען גור לביא, "הזית הסורי אינו גדל באירופה, והתקנים האירופיים אינם מתאימים לשמן הישראלי. כך, קורה לעתים בבדיקות ששמן שהוא כתית, ולא עבר זיכוך, אינו עומד בבדיקות המעבדה של מכון התקנים בגלל תכונות הזית". גור לביא מציין, כי הוא מתכוון לפעול בעתיד להתאמת התקן הישראלי, לדבריו, לזנים המקומיים של הזיתים.

בראון, לעומת זאת, משוכנע בתקפותו של התקן הישראלי. לדבריו, הוא מצר על נטייתם של יצרנים ישראלים לשדרג בהצהרותיהם את השמנים שהם מייצרים, ולמכור שמן מזוכך תחת תווית של כתית.

ברשות לצרכנות דווקא מסכימים שיש בעיה עם התקן. "לדעתנו, יש צורך לפשט את הנושא, למצוא ניסוחים פשטניים יותר", טוענים ברשות, "כשיש מונחים עלומים, קל להפיל את הצרכנים בפח. כשאני קונה שמן זית, אני רוצה שיהיה לי ברור באיזה שמן מדובר, בלי צורך לעבור קורס בכימייה או בהגדרות שמנים".

 

תגובות

 

א.ע, כפר מרר: לא ניתן היה להשיג את תגובת היצרן. מספר הטלפון על הבקבוק שגוי, ולא ניתן היה לאתרו באמצעות שירות המודיעין של בזק.

אורי שקד, מנכ"ל חברת שקד, המשווקת את דרך הזית: "השמן נרכש ומשווק על ידינו כשמן זית כתית מחברת זיתא, הידועה כבר שנים כיצרנית מוצרים איכותיים, הזוכים באופן קבוע בציונים גבוהים בבדיקות מועצת הזית. צר לנו לשמוע על תוצאות הבדיקה שערכתם, ונעשה הכל על מנת לפקח על איכות המוצרים בהמשך".

אמיר גור-לביא, מנכ"ל זיתא: "השמן עליו מדובר הוא שמן כתית בלבד ברמה המשובחת, שמעובד על ידינו מזיתים שאנחנו מגדלים. חברתנו ידועה כחברה עתירת פרסים בתחום השמן. תהליך הייצור שלנו מלווה בבדיקות מעבדה גם אצלנו וגם במעבדה חיצונית. הבעיה היא בתקן הישראלי".

סאנוס סמיר: "השמן יוצר ממשלוח אחד של שמן מזוכך שקיבלנו מזיתא, ואנחנו לא ידענו זאת. ערבבנו שמן מזוכך וכתית מחוסר ידע. מדובר בכמות קטנה יחסית. אחרי שהתברר לנו – הפסקנו".

משה דרעי י.ש.א: "כתוב על השמן שלנו שהוא מעורב. יש בו גם שמן כתית, והוא מעורב עם שמן חמניות, קנולה וסויה. בגלל הערות של אנשים, הוצאנו תוויות חדשות, שהמילה מעורב מודגשת בהן באותיות גדולות יותר".

ממשפחת ג'שאן, יצרנית השמן של רפול: "הבקבוק שנבדק נקנה בשוק הכרמל, שם אוחסן קרוב לוודאי בתנאים בלתי נאותים, ותוקפו פג בספטמבר 2001, אז נערכה הבדיקה. לא ניתן לשפוט מוצר על סמך בדיקה של פריט שנבדק סמוך לפגות התוקף, כי שמן כזה עובר שינויים כימיים והחומציות עולה. הסטייה שנמצאה בשמן שלנו מקורה בהתיישנות ואיחסון לא נאות של המוצר. השמן שלנו עומד בכל הבדיקות שביצעו כל הגורמים המוסמכים לאורך השנים".

 

הוגדרו כמזויפים

 

שמן זית סורי, כבישה קרה, היצרן א.ע. כפר מרר, 630 מ"ל, 17 שקל - הגדרת מכון התקנים: ההרכב אינו של שמן זית, כנראה שמן סויה שעבר זיכוך.

שמן זית בבקבוק פלסטיק של מים מינרליים, 300 סמ"ק, 12 שקל - נקנה בשוק הכרמל, בדוכן בו ממלאים עצמאית את הבקבוקים. הוגדר כזיוף קל.

שמן זית כתית, של י.ש.א, 630 סמ"ק, נקנה ב-15 שקל - הגדרת מכון התקנים: ההרכב אינו של שמן זית, כנראה סויה שעבר זיכוך. על הבקבוק נכתב באותיות גדולות שמן זית כתית, ויש גם צילום גדול וצבעוני של עץ זית בפריחתו. באותיות זעירות נכתב מעורב, למרות שהתקן אוסר לכנות תערובת כזו בשם שמן זית ובמכון התקנים אפילו רואים בכך זיוף.

שמן זית כתית מעורב, 630 מ"ל, 14 שקל - נקנה בדוכן בשוק הכרמל, אין זכר לשם יצרן וכתובתו. הוגדר ההרכב לא של שמן זית, כנראה סויה שעבר זיכוך.

 

לא תואמים את ההגדרות

 

שמן זית עילבון, סאנוס סמיר, 630 סמ"ק, 15 שקל – היצרן הגדיר שמן זית טהור 100%. בבדיקת המעבדה התגלה כי שמן הזית אינו טהור, ייתכן זיכוך או תערובת שמנים.

דרך הזית, זן סורי כבישה קרה, של נטוראל-פארם בשיווק שקד, 375 מ"ל, 17.90 שקל - היצרן הגדיר כתית, זן סורי, כבישה קרה. בבדיקת המעבדה התגלה: ייתכן זיכוך או תערובת.

שמן זית רפול, משפ' ג'השאן, שיווק מרשל טבע, 31.50 שקל ל-630 סמ"ק - היצרן הגדיר שמן זית כתית משובח ואף הוסיף על התווית עבר ביקורת קפדנית. בבדיקת המעבדה נקבע: ייתכן זיכוך או תערובת שמנים. על פי התקן אין להשתמש בכינוי משובח כשמדובר בשמן זית.

 

שבחים בלתי תקניים

 

שמן זית כתית משובח טהור אורגני, כבישה קרה, 630 סמ"ק, 15 שקל, יצרן נעמן ערטול, נצרת - משתמש בכינוי משובח למרות שהתקן אוסר זאת.

שמן זית כתית מעולה ביו-אורגני של הרדוף, בשיווק כרמל מזרחי, 500 סמ"ק, 30.30 שקל - לפי התקן אין להשתמש בכינוי ביו-אורגני.

שמן זית כתית טהור 100%, 375 סמ"ק, 12 שקל, יצרן שליט משה ובנו, משמר הירדן - התקן אוסר על שימוש במונח טהור.

 

עברו בהצלחה

 

שמן זית כתית מעולה כבישה קרה, של יושרה, משק שטראוס יקנעם, 500 מ"ל, 28.10 שקל.

שמן זית כתית מעולה מסדרת השף, של כרמל מזרחי, 500 סמ"ק, 25.90 שקל.