נכים - לא בבית-ספרנו

רוב בתי-הספר בישראל אינם מותאמים פיזית לצורכיהם של תלמידים נכים או מוגבלים - כך עולה מבדיקה שערך עבורנו המרכז למחקרים צרכניים. תלמידים כאלה נאלצים להתמודד עם גרמי מדרגות, שבילי גישה לא נוחים, שירותים בלתי מתאימים ועוד. אפילו החוק הסלחני, המחייב להתאים רק את הקומה הראשונה לשימוש נכים, אינו נאכף. יואב קריים, דובר הסתדרות הנכים: תלמידים בכיסאות גלגלים מוצאים עצמם לא פעם נצרכים לחיתולים גם בגיל תיכון, רק מכיוון שאין בבית-הספר שירותים מתאימים. תעודת נכות

החברה הישראלית הפכה לחברה אכזרית, שרומסת או מטאטאה הצידה את המוגבלים שבתוכה. הבעיה קשה וכואבת במיוחד כשמדובר בבתי-ספר. מערכת החינוך איננה ערוכה להיענות לצרכים של ילדים עם מוגבלויות. אף אחד מ-61 בתי-הספר היסודיים והתיכוניים, שבדקו עבורנו סוקרי המרכז למחקרים צרכניים בהנהלת דוד עידן, איננו נגיש לנכים בצורה ראויה. תלמידים נכים נאלצים להתמודד עם גרמי מדרגות, דלתות צרות, שבילים בלתי עבירים וכניסות בלתי אפשריות למתחם בית-הספר עצמו. אף אחד מבתי-הספר שבדקנו לא עמד בתקנות המחייבות מוסדות ציבור בכל הקשור לסידורי נכים, אומר דוד עידן, למרות שגם הן אינן מספקות לחלוטין.

באף אחד מבתי-הספר, כולל כאלה שבהם יש עדויות כי נעשים מאמצים מסוימים להתאים את התנאים לנכים, לא היו שירותי נכים. תלמידים בכיסאות גלגלים, שכן מצליחים להשתלב במערכת החינוך, מוצאים עצמם לא פעם נצרכים לחיתולים גם בגיל תיכון, רק מכיוון שאין בבית-הספר שירותים המתאימים להם. מה זה עושה להם ולמעמדם בכיתה? אומר יואב קריים, דובר הסתדרות הנכים, ובעצמו נכה.

אם מתקני החינוך אינם נגישים לילדים נכים, פירושו של דבר שבמרכז ההוויה היומיומית של ילדים ובוגרים בישראל מתרחשת אפליה חמורה, אומרת עו"ד אריאלה אופיר, העומדת בראש נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות, גוף חדש במשרד המשפטים, הפועל מאז אוגוסט 2000, ואשר הוקם כדי להוביל תחיקה ולאכוף חוקים קיימים בנושא מוגבלים. איזה עולם ערכים מקנה מערכת החינוך הישראלית לילדיה? שהנכה הוא סוג ב', ומקסימום אני סוחב אותו. הוא חלש ממני, זכאי לפחות, ובסך-הכול מהווה נטל מכביד. גם אם אני ילד טוב וערכי, המסר שמעבירה לי מערכת החינוך הוא שהסתכלות כזו היא סבירה.

החוק במתכונתו הנוכחית, הבלתי מספקת, דורש מבתי-הספר להתאים לנכים רק את קומת הכניסה. אם הכיתה של הילד נמצאת בקומה שנייה, והספריה בקומה שלישית - הוא נידון להיות מקופח, או להפוך לנטל על אחרים, או להפוך גורם לשינוי סדרים עבור הכיתה כולה.

אלא שגם במתכונתו זו החוק איננו נאכף. על-פי חוק התכנון והבנייה, מאז שנת 1972 בית-ספר שקומתו הראשונה אינה נגישה לנכים אמור לא לקבל רשיון בנייה, אבל ועדות הבנייה העירוניות ואלו שבמועצות המקומיות לא טורחות לאכוף את הסעיף הזה. לגבי בתי-ספר שהוקמו לפני 1972 אמור שר הפנים להורות על התקנת נגישות לנכים לפי הצורך. עד היום, אומר שמואל חיימוביץ, ממונה נגישות ארצי בנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות, לא יצאה הוראה כזו מלשכות שרי הפנים לדורותיהם.

גם כאשר יש ניסיון להתאים את בית-הספר לצורכי תלמיד נכה, אומר חיימוביץ', הזמן שחולף מאז שהתלמיד מודיע שהוא רוצה ללמוד בבית-הספר המסוים ועד שבית-הספר נערך להתקין מעלית או מה שנחוץ, יכול לארוך 4-3 שנים.

רשויות מקומיות בודדות, כמו תל-אביב, ירושלים וחיפה, מפעילות יועצי נגישות, שתפקידם לדאוג שבניינים חדשים יוקמו עם נגישות מתאימה לנכים, ולהתאים בניינים קיימים, אבל במצב בשטח טרם התרחש שינוי.

החובה לדאוג לסידורים מתאימים לנכים אינה רק באחריות הרשויות. היא מעוגנת גם בהוראות משרד החינוך לבתי-הספר, אומרת גלית אבישי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות. אבישי: בחוזר מנכ"ל מיוחד מאפריל 1997 מצוינת החובה לתכנן את בית-הספר כך שמורים ותלמידים נכים יוכלו להגיע בכוחות עצמם לכל מקום בבית-הספר בלי שיצטרכו לעבור במפלסים של קומות אחרות.

משרד החינוך מתנער מאחריות. האחריות על בינוי, תכנון ותחזוקה של מבני חינוך מוטלת לפי החוק על הרשות המקומית, וכפועל יוצא מכך אחראית הרשות גם על התאמת בתי-הספר לשימוש תלמידים נכים, קובעת דוברת המשרד, אורית ראובני, עם זאת, משרד החינוך רואה חשיבות רבה במתן סיוע לרשויות המקומיות באספקת פתרונות מיידיים לבעיות המתעוררות במסגרת חידוש מבנים, כדי לסייע בצמצום בעיית נגישות הנכים. על פעילות זו מקשה העובדה, שמרבית מבני החינוך מיושנים ונבנו לפני 1972. לעתים קיים קושי פיזי לשפר את המצב, למשל במקרה בו אנו מעוניינים להתקין מעלון, אך לא יכולים לעשות זאת שכן במוסד קיים רק גרם מדרגות אחד לפינוי בשעת חירום, והתקנת המעלון בו תפריע למעבר ותהווה מפגע בטיחותי. משרד החינוך נותן עדיפות לבקשות הרשויות למימון אמצעי עזר לנכים, בין השאר כשמדובר ברמפות, התאמת חדר שירותים בקומה הראשונה, רכישת מעלון כאשר רוחב גרם המדרגות מאפשר זאת, והכנת פיר למעלית.

לדברי אבישי, ממצאי התחקיר חמורים מאוד, מעידים על זלזול בוטה של הרשויות בחובתן ומעלים אף חשד לעבירות על החוק. אבישי תפנה למשרד הפנים בדרישה להבהיר אילו פעולות נעשו מאז כניסת התקנות לתוקף, ב-1972, הן במיצוי הדין עם גורמים שבנו בתי-ספר ללא סידורים מתאימים, והן בעניין ועדות תכנון שמעלו בתפקידן ואישרו מבנים ללא התאמה לנכים. במקביל תדרוש המועצה ממשרד החינוך להבהיר מה נעשה מאז פרסום חוזר המנכ"ל, ואם יתברר שההוראות לא נאכפות, תשקול המועצה עתירה לבג"ץ.