בבנק ישראל מציעים למשרד האוצר להכין בעתיד תקציב רב-שנתי, שבעזרתו ניתן יהיה לתכנן טוב יותר את הפעילות הכלכלית והתקציבית בישראל, מבלי לסטות מיעדים, ותוך הבאת תועלת רבה למשק הישראלי.
ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, סגן מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל, אמר היום (ג') בכנס המשק והביטחון הלאומי, שנערך בהרצליה, כי אימוץ תוכנית רב-שנתית, בעלת אופק של מספר שנים קדימה, יאפשר לקבוע את הרכב מצרפי התקציב בכיוון התומך בצמיחה בת-יימא.
לדבריו, להתחייבות אמינה על ניהול תוכנית רב-שנתית מסוג זה השפעה חיובית על ציפיות הסקטור העסקי בהווה. בהמשך היא תתמוך גם בהפחתת מיסוי וירידה בשערי ריבית ארוכי הטווח. הרכב תומך צמיחה כולל הגדלה משמעותית בהשקעות בתשתית והפחתת גירעון ומיסוי, תוך האטה מסוימת בקצב הגידול של ההוצאה השוטפת, הנפרסת על פני מספר שנים.
עוד אמר סגן מנהל מחלקת המחקר, כי בעקבות העלייה בהוצאה הביטחונית על רקע החרפת המצב הביטחוני-מדיני, תנאי הרקע שבהם פועלת המדיניות התקציבית בשנים 2001-2002 הוחמרו באופן משמעותי, לעומת המצב בשנת 2000.
הוא הסביר, כי בעוד שבשנת 2000 עלתה ההוצאה הציבורית הריאלית בכ-4%, הרי שהשנה היא תעלה בכ-6%-7%, תוך עליה בגירעון הממשלתי מ-0.7% תוצר למעל ל-3% השנה. לדבריו, גם בשנה הבאה צפוי הגירעון להיות מעל 3% תוצר.
עוד אמר סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, כי השינויים בתקציב בשנתיים האחרונות לא היו פרי תכנון מראש. הם נבעו מאירועים שלא תוכננו בבסיס התקציב. הקטנת הגירעון בשנת 2000 נבעה מהגדלה לא צפויה בהכנסות ממיסוי עקב הצמיחה המהירה, שבין השאר לוותה בזחילת שכר למדרגות גבוהות, תוך עליה בנטל המס בשני אחוזי תוצר.
השנה, אמר סטרבצ'ינסקי, העלייה בגירעון נבעה מהעלייה בהוצאה הביטחונית, מעליה ריאלית, מעל המתוכנן, בהוצאות השכר ומהירידה בהכנסות ממס עקב ההאטה בצמיחה. הוא הטעים, כי גם בשנה הבאה צפוי גירעון הגבוה מהיעד עקב הצפי לצמיחה נמוכה מזו המשמשת בסיס לתקציב. השינויים הלא מתוכננים שחלו השנה הביאו, פעם נוספת, להחלטת הממשלה על שינוי בתוואי המתוכנן של הגירעון הפוחת.
מדוע זה לא קרה?
הוא מתח גם ביקורת וטען, כי לצד הצורך במעקב שוטף על ביצוע התקציב רצויה גם הסתכלות רב-שנתית בהפעלת התקציב. לדבריו, על העדר הסתכלות כזאת מעידים:
* השינויים התכופים בתוואי הגירעון כפונקציה של אירועים לא מתוכננים.
* חוסר ההתחייבות של הממשלה למדיניות עתידית להפחתת מיסוי מאז שנת 1997.
* בתקציב הרב-שנתי, במסגרת הצעת התקציב שהוגשה לכנסת לאחרונה, אין התייחסות להכנסות ולגירעון בשנים הבאות ואופק ההסתכלות הוא עד 2004, למרות שהחלטת הממשלה על תוואי הגירעון היא עד 2005.
עוד אמר סטרבצ'ינסקי, כי לגידול הניכר של תשלומי ההעברה השוטפים בשנים האחרונות חבר השנה גידול ניכר בהוצאה הציבורית השוטפת - אזרחית וביטחונית - המקשים על חזרה לתוואי הפחתת הגירעון בשנים הבאות.
לדבריו, חזרה לתוואי פוחת, שעליו החליטה הממשלה, ידרוש מאמץ פיסקלי שיתבטא בהאטת קצב גידולה של ההוצאה השוטפת. על מנת למנוע את הצורך בריסון חריף בשנה אחת חשוב שהממשלה תאמץ מסגרת רב-שנתית להפעלת התקציב. מסגרת זאת תאפשר בעתיד גם לחזור ולהפחית את נטל המס.
עוד אמר סגן מנהל מחלקת המחקר כי על-פי חישובים במחלקת המחקר ניתן יהיה לאמץ הרכב תומך צמיחה אם יואט הגידול בהוצאה השוטפת ל-2% ב-2003 ול-3.5% ב-2004 ו-2005. זאת, במקביל להגדלה משמעותית בהוצאות לתשתית, ירידה בנטל המס באחוז תוצר ב-2003 ועמידה בתוואי הגירעון שקבעה הממשלה עד 2005.
אימוץ אסטרטגיה זו יאפשר תוספת תוצר של 2% עד לשנת 2005, כפי שטען היום סטרבצ'ינסקי.