עצירים בבתי מעצר בתחנות המשטרה במרחב הנגב מצליחים להבריח טלפונים סלולריים לתוך תאיהם, מתחת לאפם של השוטרים, וממשיכים לנהל את עסקי הפשע שלהם ללא הפרעה.
גורמים במשטרה הגדירו את התופעה כ"חמורה ביותר" ואמרו כי מדובר בעצירים מסוכנים ביותר, המצליחים לנהל שיחות טלפון עם עורכי דינם ועם עובדים המנהלים את עסקיהם.
גורם בכיר במשטרה טען כי החדרת הטלפונים פוגעת בעבודת המשטרה ועלולה להוריד לטמיון את עבודת החוקרים המנסים להשיג ראיות נגד אותם עצירים.
שיטת ההברחה פועלת כך: כאשר עציר מגיע לבית המשפט לדיון, בני משפחתו מתקרבים אליו ויוצרים שטח סטרילי קטן סביבו. הם מנצלים את חוסר העירנות של השוטרים ודוחפים לגופו את הטלפון, כולל כמה סוללות גיבוי קטנות.
שיטה אחרת היא כאשר בני משפחה וחברים באים לבקר את אותו אסיר בבית המעצר. הפעם הם מסתירים את הפלפון הזעיר בתוך תפרים של מכנסי ג'ינס או מתחת לסוליות נעליים.
נהלי המשטרה מאשרים לאסירים שימוש בטלפון ציבורי בלבד. הטלפון הסלולרי יכול לשמש לשיבוש הליכי חקירה, לגרום לעדים לא להגיע לעדות במשטרה או למסור עדויות שקריות.
אחד מעורכי הדין סיפר שהופתע באחרונה לקבל שיחת טלפון מלקוח שלו כאשר על הצג הבחין שמדובר בטלפון נייד. לדבריו, הקשר היומי עם לקוחו מסייע לו בהגנה משפטית עליו.
ממלא מקום מפקד משטרת מרחב הנגב, סגן ניצב שמעון בן הרוש, מסר בתגובה כי אכן היו מספר מקרים בודדים שעצורים הצליחו להחדיר לתאיהם טלפוניים סלולריים.
לדבריו, כל מקרה שכזה מתוחקר באופן יסודי ומעמיק ומופקים הלקחים הדרושים. הוא הוסיף כי "לא מדובר בתופעה אלא במקרים בודדים".