מאז ומתמיד היה הטניס ספורט שמרני. החל מהתלבושות הלבנות המסורתיות, דרך דומיית הקהל בזמן המשחק ועד אחרון הגינונים הטקסיים. דמויות בודדות בלבד פרצו את המסגרות השמרניות במהלך השנים. בלטו ביניהן ג`ון מקנרו, ג`ימי קונורוס ואילי נסטסה. בעשור האחרון של המאה העשרים הצטרף לחבורה הזו כוכב נוסף: אנדרה אגאסי - הסלבריטאי הגדול של הטניס בשנות התשעים.
אגאסי נולד בשנת 1970 בלאס וגאס, וכבר מגיל צעיר ספג אווירת ספורט בבית, בעיקר מאביו, מתאגרף אולימפי במלבורן של 1952. בגיל ארבע כבר חבט אגאסי כדורים לעבר כוכבי טניס כדוגמת ביורן בורג ואילי נסטסה.
הוא החל להתאמן בגיל 16 אצל ניק בולטרי, שנחשב למטפח הכשרונות מספר אחד בטניס האמריקאי, והתוצאות לא איחרו לבוא. בתוך שנתיים העפיל אגאסי לצמרת הטניס העולמי, כשדורג במקום השלישי בעולם בתום שנת 1988, לאחר זכייה בחמישה טורנירים בסבב האיי.טי.פי.
למרות הפריצה הגדולה לא הצליח אגאסי לזכות בטורנירי גראנד סלאם עד שנת 1992. הוא סבל מחוסר יציבות, ובשנת 1991 אף הדרדר למקום ה-10 בעולם. בקריירה שלו סבל אגאסי מהקדשת תשומת לב רבה מדי לדברים שסביב למשחק ולא למשחק עצמו. אבל אל מול המשברים הרבים חווה גם התאוששויות, כמו זו שהגיעה בטורניר ווימבלדון של שנת 1992.
אגאסי הציג בטורניר את הטוב שבמשחקיו. בזכות חבטות החזרה קטלניות, כושר גופני מעולה ומשחק מגוון כמעט בכל סוגי המכות, הצליח אגאסי לזכות בטורניר ווימבלדון, לאחר שגבר בגמר על הקרואטי גוראן איבניסביץ`.
לאחר הידרדרות נוספת בשנת 1993, בה ירד עד למקום ה-24 בעולם, חזר אגאסי ובין השנים 94-95 התייצב במקום השני בעולם, בנוסף לזכייה בשני גראנד סלאמים נוספים, באליפות אוסטרליה ובאליפות ארה"ב הפתוחה.
אגאסי לא הצליח להוות איום של ממש על מעמדו הבכיר של יריבו האמריקאי פיט סמפרס. הוא ראה כיצד סמפרס חולף על פניו ברוב הטורנירים והמשחקים ביניהם, בעוד מחשבותיו נודדות בין הטניס לבין חברתו, שחקנית הקולנוע והטלויזיה ברוק שילדס והפרסומות בהם כיכב.