דרישה מחברה כמו גילת-לווינים להתחיל ולייצר מזומנים מפעילותה השוטפת נראית מוגזמת, כמעט כמו לדרוש מהחברה להתחיל ולייצר חיתולים. ב-10 השנים האחרונות ייצרה החברה תזרים שלילי מצטבר מפעילותה השוטפת של מעל 300 מיליון דולר - מתוכם מעל ל-250 מיליון דולר מתחילת שנת 00' ועד סוף ספטמבר השנה.
יואב ליבוביץ', סמנכ"ל הכספים של גילת, מסביר: "בכל ההיסטוריה של החברה מעולם לא עניין אותנו תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. הוא היה בעדיפות שלישית אחרי המכירות ואחרי הרווח למניה".
350 מיליון דולר מהציבור
לכאורה נראה, כי היו לגילת כל הסיבות הטובות לחייך. שוק ההון האיר לה פנים - מאז הנפקת המניות הראשונה שלה לנאסדא"ק במארס 93' היא השלימה שני גיוסי הון נוספים וגייסה מהציבור סכום מצטבר של כ-350 מיליון דולר.
בספטמבר אשתקד הבינו לראשונה בגילת שמשהו השתנה. הניסיון לצאת לגיוס הון עבור מיזם סטארבאנד נכשל. "באותה נקודה הבנו שתזרים המזומנים עובר לעדיפות עליונה", מסביר ליבוביץ', "הוא הרבה יותר חשוב ממכירות ומהרווח למניה".
משקיעים מהשורה הראשונה
בעורף נושפים הנושים: גילת השלימה לא מכבר גיוס ענק של 350 מיליון דולר בהנפקת איגרות חוב, שמועד הפירעון שלהן יחול ב-2005. המוניטין שהצליחה החברה ליצור לעצמה משך אל איגרות החוב שלה משקיעים מהשורה הראשונה בקהיליה הפיננסית (היחידי שנחשף הוא מאיר שמיר, שביצע את ההשקעה באמצעות החברה הבורסאית). אלא שההפסדים הכבדים שרשמה החברה ברבעונים האחרונים הגבירו את החששות לגבי יכולתה לעמוד בפירעון החוב.
התוצאות הכספיות לרבעון השלישי היו מבחינה זו נקודת אור ראשונה המבצבצת מבעד להפסדים הכבדים. החברה הצהירה, כי תעבור ב-2002 לתזרים חיובי מפעילות שוטפת.
כיצד בדיוק מתכוונת גילת לעמוד ביעד זה, שנראה יומרני למדי?
"גילת שינתה את סדרי העדיפויות שלה. התחלנו את המהלך כבר במארס השנה", מסביר ליבוביץ', התחלנו בקיצוץ הוצאות ובתהליכי התייעלות. ברבעון הראשון של השנה התזרים השלילי שלנו היה 101 מיליון דולר, וברבעון השלישי הוא ירד לכ-25 מיליון דולר.
התחזיות של גילת לשנת 2002 הן צפי לקיפאון במכירות, שינועו בטווח של 95-80 מיליון דולר לרבעון, שיעור הרווח הגולמי ינוע בטווח של 33%-30%, ההוצאות התפעוליות יהיו בשיעור של כ-25% והרווח התפעולי לרבעון ינוע בטווח של 7 מיליון דולר עד להפסד של 2 מיליון דולר. הוצאות המימון יעמדו על כ-5.5 מיליון דולר לרבעון, ואת השנה כולה צפויה גילת לסיים עם תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של כ-30 מיליון דולר. "אנו מקווים התוצאות ילכו וישתפרו מנקודה זו ואילך", אומר ליבוביץ'.
כיצד מתכוונת גילת לעמוד בתחזיות?
"יש לנו 5 מנהלי אזורים, וכל אחד מהם קיבל תדרוך מפורט איך למכור, איך לחסוך בהוצאות, איך לנהל את החשבונות, איזה תהליכי ייעול לבצע, ואיך לנהל את המלאים".
"זו עבודת נמלים ארוכה ומפרכת, שיזמים לא כל כך אוהבים, אבל היא הכרחית כתוצאה משינוי עדיפויות".
לצד שינוי נוהלי העבודה ביצעה גילת מהלך מאסיבי של קיצוך בכוח אדם. במארס השנה היא הודיעה על פיטורים של כ-400 עובדים, שמרביתם היו עובדים זמניים, ובספטמבר היא החלה בתהליך המכאיב יותר של קיצוצים ("שלחנו הבית אנשים מעולים שאין לנו כסף לשלם להם"). החברה פיטרה כ-1,000 עובדים בארץ וכ-200 עובדים נוספים יפוטרו ברחבי העולם. כיום מעסיקה החברה כ-1,100 עובדים, מתוכם כ-450 בארץ.
לדברי ליבוביץ', תהליך הקיצוצים יבוא לידי ביטוי במלואו החל מהרבעון השני ואילך. החיסכון בעלויות של שני סבבי הפיטורים, כולל הקיצוץ בשכר הבכירים, יסתכם בכ-9-8 מיליון דולר.
בחזית אחרת מנהלת כיום הנהלת גילת-לווינים "קרב טכנולוגי" על רקע העמדתה למכירה של מתחרתה יוז. המועמדת לרכישתה של יוז היא חברת אקוסטאר, שותפתה של גילת במיזם סטארבנד. אם תקבל אקוסטאר את אישורו של הממונה על ההגבלים העיסקיים בארה"ב לרכוש את יוז, אין לפסול על הסף את האפשרות שאקוסטאר תחליט לנטוש את גילת. למרות הקירבה שיש לה היום לגילת, בסופו של דבר יהיה מדובר בהחלטה עיסקית קרה, וזו גם הסיבה שיואל גת, מנכ"ל גילת שוהה בימים אלו בדנוור (המרכז של אקוסטאר), כדי להיות קרוב לזירה. ההכרעה של הממונה על ההגבלים צפויה להתקבל רק בעוד 9 עד 12 חודשים. "זה משחק של טכנולוגיה", אומר ליבוביץ', "ואנו מנסים כעת לשווק את עצמנו".
3 קווי מוצרים
ליבוביץ' רואה לא מעט יתרונות במכירתה של יוז, שהעיקרי שבהם הוא העובדה שהחברה נוהלה עד כה בצורה בזבזנית, וקרוב לוודאי שהעברת בעלות תהיה מלווה בתהליך התייעלות שתהפוך את רמת המחירים לרציונלית יותר.
בינתיים בכוונתה של גילת-לווינים להמשיך את פעילותה בשלושת קווי המוצרים העיקריים של החברה בהם יש לה הובלה עולמית - קו המוצרים של הגישה לאינטרנט, המוצרים להעברת נתוני קול ומוצרי הסקייסטאר לתקשורת דו-כיוונית לנתונים. גילת-לווינים כבר איבדה את ההילה שהיתה לה בתקופת הגיאות, ונראה כי גם המנהלים כבר הבינו שהגיע העת לפרוט את החלומות למזומנים. זו משימה לא קלה, בה הם עדיין לא הוכיחו את יכולתם.