דיסקים מזוייפים: עבירה פלילית בשוק פרוץ

הנתונים מדהימים: בערך שניים מכל שלושה דיסקים שקונים בארץ הם מזוייפים. לצרכנים זה לא איכפת - הם ממילא מקבלים את אותה איכות ברבע מחיר. אבל המוסיקאים וחברות התקליטים מיואשים: האכיפה לא מצליחה לדגדג לזייפנים, והתופעה עלולה לגרום מכת-מוות לתעשיית המוסיקה. יכול להיות שבקרוב כבר לא יהיה את מי לזייף?

רוית הכט עודכן: 16.11.01, 09:22

תארו לעצמכם שבשוק הקרוב למקום מגוריכם, לצד באסטות התותים והפטרוזיליה, נפתחת לה בוקר בהיר אחד באסטה למכירת חלקי מכוניות גנובים בשליש המחיר מהמחירים הנפוצים בשוק. משונה? ועוד איך. הרי חוקי מדינת ישראל אוסרים סחר שכזה.

אבל יש ענף אחד במשק שהסחר הלא חוקי בו משגשג, ונחשב אפילו לקונסנזוס, משהו שכולנו חוטאים בו בלב שקט לחלוטין. מדובר במכירת דיסקים מזוייפים. כולנו קונים או מזייפים בעצמנו באמצעות צורב ביתי את הדיסקים שאנחנו רוצים, תוך ניסיון מובן לחסוך כמה עשרות שקלים, ובלי הרבה נקיפות מצפון או תחושה קשה של עבירה מוסרית.

תעשיית הזיוף תופסת כבר שנים רבות נתח משמעותי ביותר מתעשיית המוסיקה בישראל, ומכרסמת בפרנסת האמנים וחברות התקליטים. לדברי יוחנן באנון, יו"ר הפדרציה הישראלית לתקליטים ולקלטות, נתח הדיסקים המזויפים בישראל תופס 65% מהמכירות בשוק, ו-80% בערכים כספיים. לדבריו, השווי הפוטנציאלי של שוק המוסיקה החוקי מוערך ב-700-650 מיליון שקל. בפועל הוא מגיע לכ-300 מיליון שקל בלבד - בגלל נגיסת הדיסקים המזוייפים. לא לחינם מדורגת ישראל כבר מספר שנים ברשימה השחורה של מדינות בעלות תעשייה פיראטית מפותחת, לצד מדינות מזרח אסיה והעולם השלישי.

הטכנולוגיה הדיגיטלית גורמת לכך, שדיסקים מזוייפים איכותיים לפעמים בדיוק כמו מקוריים. עופר בן-ישי, סמנכ"ל חברת אל.איי.טי בירושלים מסביר: בניגוד לתחומי הזיוף השונים, בתחום הדיסקים את מקבלת מוצר מצויין. תחום הדיסקים זהה לתוכנה מועתקת, שנותנת את אותו שירות כמו תכונה מקורית. זה לא כמו שקונים מוצרי טקסטיל מזוייפים באיכות ירודה, שמתפוררים בכביסה. כל צורב מטומטם יכול להעביר קבצים דיגטליים באיכות מעולה.

הראשונות להיפגע משגשוגה של התעשייה הפיראטית, מלבד האמנים כמובן, הן חברות התקליטים המבכות את המצב. השנה האחרונה - שנת אינתיפאדה ומיתון - עשתה רק רע לשוק המוסיקה, והביאה אותו לנקודת שפל. הופעות כמעט שאין, להגיע לתקליט זהב (מכירת 20 אלף עותקים) זה חלום אוטופי כמעט. פרט לאמנים בודדים ששוחים במימיו החמימים של המיינסטרים, רבים מתפרנסים בדוחק או לא מתפרנסים כלל.

 

 
פורסם לראשונה