אם אין אני לי קרן המטבע לי

מתברר שהאווירה השלווה של פראג לא הפיגה את הוויכוח בנושא רצועת הניוד והריבית. גם הפעם נראה שקרן המטבע הבינלאומית מתגייסת לטובת בנק ישראל, כפי שהיה גם בעבר

באמצע השבוע שעבר נטשו שר האוצר, אברהם שוחט, ונגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, את לשכותיהם בירושלים ונסעו לוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בפראג.

אחת לשנתיים מתקיימת הוועידה בוושינגטון. בין לבין היא נערכת באחת מבירות העולם, והשנה הגיעה תורה של בירת צ'כיה. במחשבה ראשונה נראה היה שהאווירה הרגועה של פראג תשכיח לכמה ימים את הוויכוחים הממושכים בנושאי רצועת הניוד ושער הריבית.

אולם חלפו לא יותר מיומיים והתקווה לכמה ימי חסד הפכה לתקוות שווא. בסוף השבוע פרסם "ידיעות אחרונות" ראיון עם המשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, פרופ' סטנלי פישר.

פישר לא היסס לגרור את הוויכוח מהמזרח התיכון אל גדות נהר הוולטבה: "ישראל נפתחה לתנועות הון גדולותהמחייבות משטר שער חליפין הרבה יותר גמיש מרצועת הניוד. שיטת הרצועה מיצתה את עצמה וישראל צריכה לנטוש אותה. הקצב והשיטה שבה הולך ד"ר דוד קליין בהורדת הריבית מתאימה לישראל במצבה הנוכחי. אני לא רואה מקום לזרז את הפחתות הריבית. הייתי ממליץ לישראל לאמץ כבר מהתקציב הקרוב את שיטת חישוב הגירעון המקובלת בעולם ולעמוד בקריטריונים של הגירעון שנקבעו באמנת מאסטריכט".

הדברים נשמעים מוכרים? אותם משפטים בדיוק נמרץ השמיע הנגיד קליין, ויותר מפעם אחת, במהלך השבועות האחרונים.

 

"מסמך עשר הנקודות"

 

כל מי שמצוי בנפתולי הקשרים שבין קרן המטבע הבינלאומית, בנק ישראל והאוצר, לא צריך להיות מופתע. כבר לפני 15 שנים התרחשה פרשה דומה, וגם היא קשורה בשמו של פרופ' פישר.

בתחילת 1995 ביקרו בארץ יועציו הכלכליים של שר החוץ האמריקאי לשעבר, ג'ורג' שולץ. אחד מהם היה פרופ' הרברט שטיין והשני היה מיודענו סטנלי פישר. בעקבות הביקור פרסמו השניים את "מסמך עשר הנקודות" המפורסם, שקרא לישראל לבצע שורה של צעדים כלכליים מרחיקי לכת.

כמה חודשים מאוחר יותר שימשו עשר הנקודות של שטיין ופישר בסיס לתוכנית הכלכלית הגדולה של ראש הממשלה, שמעון פרס, ושר האוצר, יצחק מודעי. רק לאחר מעשה התברר, כי "המסמך האמריקאי" חובר למעשה בלשכתו של מנכ"ל האוצר, ד"ר עמנואל שרון.

השיטה של היעזרות בגורמים חיצוניים לקידום רעיונות מבית, הומצאה אומנם באוצר, אבל בנק ישראל היה זה שהעלה אותה לדרגת אמנות.

ב- 15 השנים האחרונות מקפידה קרן המטבע הבינלאומית לשגר לארץ מדי שנה משלחת כלכלית רמת דרג. המשלחת מגיעה לארץ לקראת סוף חודש פברואר ובחודש מאי מחברים חבריה דו"ח מפורט על מצבה הכלכלי של ישראל. בדיקה של דו"חות הקרן מראה, כי מחבריהם מרבים לחלוק שבחים למדיניות בנק ישראל ואינם מהססים למתוח ביקורת על מדיניות משרד האוצר.

לשיטת תמיכה לא מוסתרת זאת נוספה בשנים האחרונות גם תורה שבעל פה. אשתקד, למשל, במהלך ועידת קרן המטבע בוושינגטון, נפגש שוחט עם פישר ועם הנגיד הקודם, פרופ' יעקב פרנקל. בפגישה, תמך פישר במדיניות הריבית הגבוהה של פרנקל והצדיק את סירובו להגביר את קצב הורדת הריבית.

בבנק ישראל, אגב, דוחים בשתי ידיים את הטענות שקרן המטבע הבינלאומית משמשת שופר לעמדות הבנק. לראשי קרן המטבע, אומרים בבנק המרכזי שלנו, יש דעות מגובשות משלהם על המשק הישראלי.

יכול להיות שטענת אנשי בנק ישראל אינה תלושה לגמרי מהמציאות. אבל מצד שני, גם הסבירות לאמיתותה זהה לחלוטין לסבירות קיומה של הטענה ההפוכה.