פיראטים שיודעים לקרוא

המוציאים לאור עושים הכנות לקראת הפיראטיות של הספרות ברשת: חינוך, קידוד ואכיפה

בעוד תעשיית המוזיקה שולפת את התותחים הכבדים במלחמה המשפטית נגד נפסטר, תעשיית ההוצאה לאור טופחת לעצמה על הכתף על שהיא מקדישה מחשבה לצורה שבה האינטרנט ישנה את שוק הספרים, ויוזמת צעדים כנגד פירטיות כבר עכשיו, לפני שהבעיה עלתה על פני השטח בכל חומרתה. כמובן שהיה להם יותר זמן – הרעיון של קריאת ספרים מול הצג פחות אטרקטיבי מזה של הקשבה לשירים במחשב, ולא ייעשה פופולרי כמו אביו המודפס לפני שתפותח הטכנולוגיה, שתאפשר לקוראים להתכרבל במיטה עם הספר האלקטרוני של הסופר האהוב עליהם.

אבל ניצנים של מסחריות כבר נראים בתחום ההוצאה לאור האלקטרונית. סטיבן קינג הוא אולי הסופר המפורסם ביותר, והנלהב ביותר מהאפשרות, שפרסם ספרים דרך הרשת. Riding the Bullet היה הראשון שלו, שפורסם בתחילת השנה, ומכר כחצי מליון עותקים, למרות שעותקים מפוצחים של הספר בן 66 העמודים (קינג או לא קינג?) הועלו על לפחות 6 אתרים מספר ימים בלבד אחרי שהגרסה המקודדת שוחררה. ועכשיו קינג יצא עם קונספט חדש – הוא מפרסם ברשת ספר בשם The Plant, פרק חדש כל חודש, והטקסט ניתן להורדה בחינם. אבל קינג התחייב שרק אם לפחות 75% מהמורידים ישלמו (דולר אחד לכל פרק) הוא ימשיך בסיפור מעבר לפרק השני, ויוציא את הפרק השלישי בסוף ספטמבר. וגם סופרים קצת פחות פופולריים, אבל משלנו, יצאו עם ספרים אלקטרוניים. אני מדבר כמובן על רם אורן עם "עירום", שניתן לקריאה באתר iBooks.co.il בעבור תשלום של 15 ש"ח.

 

פוטר והפיראטים

 

הצגת טקסטים מלאים של ספרים באינטרנט היא לא רעיון חדש, אבל עד היום קרה הדבר בעיקר עם ספרים שתוקף זכויות יוצרים בהם פג (חלוף 70 שנה ממות הסופר). הסימן הבדוק לכך שהמדיום האינטרנטי מתחיל להתייחס גם לספרות כמוצר דיגיטלי הוא הגילוי של אתר ראשון לעותקים פירטיים של ספרים עכשוויים. לפי דיווח של Wired, עד לפני שבוע, ובמשך לפחות כחודש, פעל ב- www.extrema.net/books אתר, שהפנה גולשים לטקסטים אלקטרוניים של ספרים כמו Contact של קרל סגאן, The Stand של סטיבן קינג, ו- Red Storm Rising של טום קלנסי. אפילו הקסמים של הארי פוטר לא הצילו את הספרים הפופולריים בכיכובו מלהופיע גם הם ברשימת הספרים הפירטיים באתר. האתר אף קרא לעצמו #BookWarez, שם שמשייך אותו לקהילת ה- Warez, גרסאות המוצר הלא חוקיות של האינטרנט.

לאחר שעורכי Wired שלחו לבעלי האתר בקשה לראיון באי-מייל, נעלם האתר כלא היה, ובמקומו הופיעה הודעה המכחישה את קיומו של אתר בשם #BookWarez, שהוחלפה לאחר מספר שעות באינדקס תמים. כשאני נכנסתי לאתר, גם האינדקס כבר לא הופיע, ובמקומו הפנייה אוטומטית, דבר מעניין, למאמר מחודש אפריל ב- ComputerWorld, שהכותרת שלו היא – "פירטיות של ספרים אלקטרוניים לא מפחידה את המוציאים לאור".

לא מפחידה? לא מדויק לחלוטין. פטרישיה שרודר, נשיאת אגודת המוציאים לאור האמריקאית (AAP) וחברת קונגרס במשך 24 שנים, עם התמחות בנושא זכויות יוצרים, טוענת שנושא המעבר להוצאה לאור דיגיטלית, על סכנת הפירטיות שבו, בהחלט טורד את שנתם של המוציאים לאור. סך הכל, זה יותר מקל להעביר קבצי טקסט זניחים בגודלם ברשת, אפילו בקצבים נוכחיים. ומהרגע שהשוק הדיגיטלי יהפוך לחלק משמעותי מנתח הספרים המפורסמים (הערכה מקובלת: 10% תוך 5 שנים) חוששים המוציאים לאור מאובדן הכנסות משמעותי לעותקים לא חוקיים. שיטות לקידוד הספרים, כך שאי אפשר יהיה להפיץ אותם ברשת, יעילות רק אם הן קושרות כל גרסה של הספר למחשב הראשון שעליו מפעילים אותו, אחרת ניתן להפיץ אותו בקלות לאחר פתיחת הקידוד. שיטות כאלה קיימות, ופותחות את הטקסט לקריאה רק אם התוכנה מופעלת על אותו מעבד שעליו הותקנה. אבל כמו שתעשיית התוכנה למדה מזמן, לכל מנעול ניתן ליצור מפתח, זה רק ענין של זמן, ואין הגנה שתחזיק מעמד יותר ממספר שבועות.

 

שלושת ה- E: חינוך, קידוד, אכיפה

 

אבל אף אחד לא עומד לוותר על הוצאה לאור אלקטרונית. ראשית, המדפס של גוטנברג ישמור לו את התהילה לפחות בעתיד הקרוב, אבל יצטרך מתישהו לוותר על חלק מכובד מהעבודה. שנית, זה טוב כלכלית כמעט לכולם, מאחר שפרסום דיגיטלי מוריד כ- 40% מהמחיר להוצאה לאור, וחלק גדול מההפרש יעבור לקוראים (זה פחות טוב לכורכים ולבתי דפוס, כמובן). זו הסיבה בעטיה יזמה AAP, בשיתוף עם מיקרוסופט (שהיא חברה באגודה), תוכנית למאבק בפירטיות של ספרים אלקטרוניים, בכלים חינוכיים (אל תשכפלו, ילדים נחמדים), טכנולוגיים (נראה אתכם משכפלים, שובבים שכמותכם), ומשפטיים (שכפלתם? לחדר המנהל). באנגלית זה שלושת ה- e-ים, מהקיצורים האלה שאהובים על טובעי שמות: education, encryption, enforcement.

מטרת התוכנית היא לצמצם למינימום נסבל את התופעה (הם ריאליסטים) ע"י פיתוח מודעות להשלכות אי שמירה על זכויות יוצרים, וע"י כך שהיא תעשה את החיים קשים ככל האפשר לפירטים. דבר אחד שהמוציאים לאור לא רוצים לחטוא בו, זה לעשות חיים קשים לקוראים שלהם ע"י מערכות הגנה מסורבלות ומעיקות. בעיה אחת שהם צריכים לחשוב עליה, היא איך ואם נותנים לאנשים לחלוק את הספר שסיימו לקרוא עם חברים. אנשים מאוד יתעצבנו אם ינסו למנוע מהם להלוות ספרים מחברים. מצד שני, השכפול הפשוט והמהיר של מדיה דיגיטלית יכול לגרום למצב, שאם כל קורא עושה ארבעה עותקים לחברים שלו, וכל אחד מהם בתורו עושה ארבעה עותקים וכן הלאה, אז תוך חמש העברות ספר שנקנה ע"י אדם אחד יגיע לידיהם של יותר מ- 1300 אנשים.

אחד מהאמצעים המופעלים כבר עכשיו במסגרת התוכנית היא תוכנה, שסורקת את הרשת אחר תוכן המוגן בזכויות יוצרים (מעניין. זה אומר שהתוכנה עצמה מחוברת למאגר דיגיטלי של הספרים עליהם היא מגוננת. הזדמנות פז לפורץ עם חוש אירוני לשכפל כמה ספרים בבת-אחת. סתם, מחשבה.[הערה שהוספתי אחרי פרסום הכתבה: נכון שלא סביר שהתוכנה מחוברת לטקסט שלם של הספרים, אלא לציטוטים שמשתנים ידנית לעיתים קרובות. בכל זאת, טעויות טפשיות כבר נעשו, וזאת אפשרות משעשעת]). הדגש מושם על דרכים לאכוף זכויות יוצרים בלי שיהיה צורך לרדוף אחרי אתרים פירטיים מרדף שווא, מאחר שהם נעלמים להם בלי להשאיר עקבות, ומופיעים בכתובת חדשה תוך שעות.

 

אפילוג מהזוית הכלכלית

 

האמון שסטיבן קינג נתן בקוראיו? מתברר שהוא השתלם. יותר מ- 110,000 אנשים הורידו את הפרקים הראשונים של The Plant, ויותר מ- 75% מהם שילמו. חלק מהם אפילו הציעו לשלם יותר מדולר, כדי לכסות מורידים שלא שילמו. הגינות? הערכה לעבודה הקשה של הסופר? הרבה מזה, ללא ספק. אבל גם הרעב של מעריצי קינג לעוד יצירה שלו. כתב ה- Technological Review טען בכתבה, שרוב האנשים היו משלמים על ספרים שהם אוהבים, אם היתה להם אפשרות קלה וחסרת טרדות לעשות זאת, ולאור זאת הוא הציע פורמט של ספר אלקטרוני עתידי, שיכלול כפתור תשלום שלחיצה עליו תבצע תשלום אוטומטי, ללא מאמץ נוסף מצד הקורא. לפי התיאוריה הזאת, קלילות התשלום, בתוספת למחיר הנמוך שיאפשר הפורמט הדיגיטלי, יגרום לרוב המכריע של האנשים לתגמל את בעלי הזכויות. לא בטוח שרוב המוציאים לאור היו מסכימים.