דווקא עכשיו, דווקא אמסטרדם

למרות שקר, גשום ומעונן, ביקור באמסטרדם עשוי להיות עכשיו מענג במיוחד. הרחובות לא עמוסים בתיירים והתורים קצרים מתמיד. דני שדה בילה שם שלושה ימים

אמסטרדם, במחשבה ראשונה, אינה בדיוק העיר לבלות בה כמה ימים בתקופה זו של השנה. מזג האוויר, איך לומר, די מזופת. השמיים מעוננים, יורד גשם (לפעמים בלי הפסק), ולא ממש נעים להסתובב ברחובות עם מטריה צמודה.

 

אבל, במחשבה שניה, אמסטרדם היא בדיוק המקום לבלות בו בתקופה זו של השנה. הרחובות אינם עמוסים בתיירים, במסעדות אפשר למצוא מקום לשבת בלי להמתין יותר מדי זמן, בכניסה למוזיאונים לא משתרכים תורים ארוכים ובבתי המלון יש שלל מבצעים. חופשה סגרירית באמסטרדם, דווקא בעונה זו, התגלתה לנו כרעיון בכלל לא רע.

 

ככלל, מי שאינו מתכוון לצאת מהעיר, יכול להסתפק בשלושה-ארבעה ימים של חופשה. אבל חשוב מאוד לבחור את טיסות הבוקר המוקדמות בדרך הלוך ואת טיסות אחר-הצהריים המאוחרות בדרך חזרה הביתה, כדי לנצל מקסימום זמן בעיר.

 

היום הראשון: שיט בתעלות ומוזיאון סקס

 

הגענו לבית המלון במרכז העיר כבר ב-12 בצהריים, והעובדה שהחדרים לא היו עדיין מוכנים ממש לא הפריעה לנו. כדי להתאפס, צעדנו מיד למזח ויצאנו לשיט בן שעה בתעלות העיר. מגובה המים אפשר לראות את הבניינים המיוחדים, שחלקם נוטים על צידם ונתמכים בבניינים הצמודים, את מאות הגשרים (יש בעיר כ-1,000) ואת האתרים החשובים שבהם נבקר מאוחר יותר.

 

אם בית המלון שאתם מזמינים נמצא במרכז העיר, איפשהו באזור הדאם, אתם לא זקוקים לשום תחבורה ציבורית. אתם כמובן יכולים לשכור אופניים ולדווש בעיר, אבל כדאי שתדעו שההולנדים לא ממש סולחים לרוכבים איטיים והססניים, והסיכוי שלכם לשרוד בנתיבי האופניים הוא די קלוש.

 

אתם יכולים גם להשתמש בטראם, החשמלית החוצה את העיר לאורכה ולרוחבה ומביאה אתכם לכל האתרים החשובים והמעניינים, יותר או פחות. אבל העצה שלנו: רגליים. בעיר הזו לא בוער דבר, דבר לא יברח ואין סיבה למהר.

 

אחרי שסיימנו את השייט ועלינו חזרה ליבשה, גילינו ממש ממול את מוזיאון הסקס. שמענו עליו כבר בעבר, אבל בטיולים קודמים לא יצא לנו להיכנס לראות. מחיר הכניסה חמישה גילדן, בהחלט מחיר סביר לסיור במוזיאון שאפשר להגדיר אותו כמשעשע. אין שם דברים חדשים שלא ידענו קודם, אבל בהחלט יש לא מעט אביזרים ותמונות שמעלים חיוכים.

 

את שעת אחר-הצהריים מומלץ להקדיש לשינה. חזרנו למלון, לקבל את החדרים ולנוח לקראת הערב, אותו העברנו בשיטוט ברחובות, בארוחה במסעדה אוריינטלית (מאלה שנמצאות סביב הדאם וקשה ליפול בהן), ושוב שיטוט במרכז העיר.

 

בימים אלה שוכן בכיכר דאם לונה-פארק עם גלגל ענק, רכבת שדים, מתקן באנג'י מפחיד ועוד מיני מתקני שעשועים. עוד שיטוט באזור הביא אותנו לאזור החלונות האדומים. פעם הנערות העובדות קיבלו לקוחות רק ברובע הזה. היום אפשר לראות אותן בחלונות גם באזורים אחרים בעיר, אבל התיירים ממשיכים לנהור לכאן.

 

היום השני: בעיקר מוזיאונים

 

את היום השני פתחנו בצעידה של כחצי שעה מאזור הדאם לכיכר המוזיאונים. זו לא בדיוק כיכר, אבל כך מכונה האזור בו נמצאים המוזיאון הלאומי (רייקמוזיאום), מוזיאון ואן גוך והמוזיאון העירוני: סטדליק. אם אין לכם הרבה זמן ואתם יכולים לבקר רק במוזיאון אחד, תהיה לכם בעיה קשה להחליט בין מוזיאון ואן-גוך לבין המוזיאון הלאומי. בשני המוזיאונים יש מדריכים בהם תוכלו לקבל מידע על המוצגים ולהתמקד במה שיותר מעניין אתכם.

 

במוזיאון הלאומי מוצגות בעיקר עבודות מהמאות ה-15-17. היותר מוכרות לנו הן העבודות של רמברנדט, ואן-גוך ויוהנס ורמייר. אם אין לכם הרבה זמן ואתם לא רוצים לבלות כמה ימים במוזיאון ולהתעכב על כל ציור או מוצג, מומלץ ללכת לציורים המפורסמים כמו משמר הלילה של רמברנדט, דיוקן ילדה לבושה בכחול של יוהנס קורנליוס ורספרונק ופורטרט עצמי של ואן-גוך, שדומים לו תראו במוזיאון הנושא את שמו.

 

באולמות בקומה השנייה יש כמה ציורים מדהימים של גדולי הציירים ההולנדים. ציורי ענק מלאים בפרטים, שבכל פעם שמתרחקים מהם ושוב מתקרבים רואים משהו נוסף, עוד פיסת אירוע שנמצאת בפינה אחרת של הציור, עוד דמות שמסתתרת מאחורי סינר של אם. מדהים.

 

אם יש לכם זמן, רוצו למוזיאון ואן-גוך. הקצפת של המוזיאונים. מאות עבודות וכ-700 מכתבים שכתב ואן גוך, בעיקר לאחיו תאו, לצד עבודות של האמן הסדורות לפי תקופות שונות בחייו, וגם עבודות של ציירים מפורסמים אחרים, בהם קלוד מונה, ברנאר, מויס דניס, פול גוגן, פיקאסו ואחרים.

 

מוזיאון סטדליק הוא אחד המוזיאונים החשובים באירופה לאמנות מודרנית ואמנות בת זמננו, כולל אוספים שונים מהמאה ה-19 עד ימינו. יש בו עבודות של פול סזאן, קלוד מונה, ואסילי קנדינסקי, ארנסט קירשנר, מארק שגאל, פבלו פיקאסו ואחרים, ומדי פעם יש תצוגות של ציירים בראשית דרכם.

 

היום השלישי: היסטוריה יהודית, פרחים ובירה

 

את היום השלישי אפשר להקדיש להיסטוריה של עם ישראל. מיליוני אנשים מרחבי העולם, לאו דווקא יהודים, ביקרו בבית אנה פרנק, המקום בו התגוררה עם משפחתה ובו כתבה את היומן שהתגלה ופורסם ב-1947, ומתאר את חיי היומיום של המשפחה במסתור.

המוזיאון נפתח בשנת 1960 לאחר שהבית עבר סידרה ארוכה של שיפוצים. אם אתם מגיעים בצהריים תעמדו שעה ארוכה בתור, לכן כדאי להגיע ממש מוקדם בבוקר. שעות הפתיחה: 9:00-19:00.

 

מוזיאון אחר שחשוב לבקר הוא המוזיאון להיסטוריה יהודית. המוזיאון המקורי הוקם ב-1932, בקומה העליונה של המוזיאון ההיסטורי של אמסטרדם. הוא נסגר, כמו מוזיאונים רבים בהולנד, בשנת 1940, עם הכיבוש הנאצי. הוא נפתח שוב ב-1955, עם חמישית מאוסף המוצגים המקורי. אבל עם השנים, בזכות תרומות של הציבור, האוסף גדל, ובשנת 1987 הוא עבר לקומפלקס אחר.

 

אם אתם עם ילדים, כדאי ללכת גם לניומטרופוליטן, המוזיאון למדע וטכנולוגיה. בניין עצום דמוי סירה, שעוצב על-ידי הארכיטקט האיטלקי רנזי פיאנו. גם מבוגרים ימצאו בו עניין, אבל לילדים זאת חגיגה.

 

בכיכר הדאם נמצא גם מוזיאון מאדם טוסו. אם הייתם במוזיאון בלונדון, אין לכם שום סיבה לשלם ולהיכנס גם למוזיאון הזה. אומנם יש בו כמה תצוגות שלא תראו בלונדון - אבל באופן כללי הוא די מאכזב יחסית לאחיו האנגלי, ולכן פשוט אפשר לדלג עליו.

 

אחרי ששבעתם ממוזיאונים, אתם מוזמנים לשוק הפרחים, שאפשר לכנותו גם שוק הפקעות. שלל כזה של צבעים מרהיבים קשה לראות במקומות אחרים. דוכנים, דוכנים ועוד דוכנים עם פרחי העונה, לצד דוכנים עם פקעות וכמובן גם מזכרות מהולנד. ההולנדים אוהבים פרחים, והם פוקדים את השוק כדי לקנות פרחים הביתה. התיירים מעדיפים לקנות שקיות עם פקעות, וכמובן מזכרות: נעליים הולנדיות, תחנות רוח מיניאטוריות, גלויות, בובות הולנדיות בלבוש מסורתי ועוד. השוק נמצא במרחק הליכה מהדאם, והוא מוכרחון. פשוט אסור לוותר.

 

עוד שני דברים שכדאי לעשות: סיור במבשלת היינקן וסיור באיצטדיון של איאקס ובמוזיאון המוקדש לקבוצת הכדורגל.

 

חיי הלילה באמסטרדם מגוונים, והעיר רוחשת חיים בלילה לא פחות מאשר ביום. שמם של הדי-ג'ייס של אמסטרדם יצא למרחוק והמועדונים בעיר הם שם דבר. מעבר לזה יש מועדוני ג'אז, תיאטרון, אופרה, בתי-קפה (בהם מותר לעשן מריחואנה), פאבים, בארים, מועדונים להומוסקסואלים, קזינו וכמובן מגוון רב של מסעדות, מה שאומר שכל אחד יוכל למצוא בעיר הזו את הבילוי המתאים לו.