השקל: אי של יציבות

הדיווחים בכלי התקשורת השונים עלולים להטעות את מי שאינו בקי בחומר ולגרום לו לחשוב כי השינויים בשער השקל לעומת הדולר חריגים. המצב בשטח קצת שונה וניתן לקבוע בוודאות, כי השקל הוא אי של יציבות, ואינו מושפע בקלות מהאירועים הפוליטיים והכלכליים. רפי כהן ממוריץ&טוכלר מסביר למה

חדשות לבקרים אנו מדווחים על השינויים בשער הדולר מול השקל. כותרות ראשיות בעיתונים, מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה ועימן גם הדיווחים השוטפים באתרי האינטרנט מבשרים על כל תזוזה בשערו של המטבע האמריקני, באופן שלא מוכר במדינות אחרות. העיסוק בנושא ורמת המעורבות הגדולה של הציבור עלולים להטעות את מי שאינו מצוי בחומר, כאילו מדובר בשינויים משמעותיים על בסיס יום-יומי. וכבר כאן המקום לקבוע: מדובר במהומה גדולה על לא מאומה – השקל הנו אחד המטבעות היציבים בעולם.

 

תנודות מקובלות בעולם

 

על מנת לתמוך בהכרזה גורפת זו נחזור אחורה לסתיו של שנת 1998 וליתר דיוק לחודש אוקטובר של אותה שנה. המדובר בחודש בו חל פיחות חד בשער השקל מול הדולר, כאשר בשיאו הדולר נסחר ברמה של 4.35 שקל לדולר אחד.

נשמע מוכר? גם באוקטובר 2001 הגיע הדולר לרמה של 4.35 שקל ואפילו לרמה גבוהה יותר לאחר פיגועי הטרור בארה"ב בכלל ובניו-יורק (מרכז העסקים העולמי), בפרט. אבל אפילו פיחותים אלו, שנחשבים חריגים בנוף, אינם משמעותיים כאשר משווים אותם למסחר בין המטבעות השונים בעולם, לרבות האירו מול הדולר. תנועות כאלה אינן חריגות במסחר העולמי, והן חוזרות על עצמן במחזורים של מסחר יומי.

היורו, למשל, פוחת מול הדולר בכ-35% מיום השקתו כמטבע סחיר. פיחות כזה משול לפיחות של השקל מול הדולר לרמה של 5.5 שקל לאורך תקופה של 18 חודשים.

 

מערכת פיננסית יציבה

 

חוסר התנודתיות בדולר-שקל היא עדות למידת החסינות של המערכת הפיננסית בישראל. שורה של אירועים פוליטיים וכלכליים בשנים 2000 ו-2001 היו עשויים לגרום לזעזועים חמורים, אך הדבר לא קרה. הביטוי לכך הוא לא רק בתנודות בשער הדולר בתקופה האחרונה, אלא גם בציפיות האינפלציוניות, שנשארו יציבות יחסית לנוכח אירועים בעלי פוטנציאל לזעזע את המערכות הכלכליות. לראיה, בשעת כתיבת שורות אלו הדולר נסחר בשער של 4.225 שקל בלבד והציפיות האינפלציוניות לשנה הקרובה לא עולות על 1.6%.

בשנים 1999-2000 הוסבר חוסנו של השקל בכך שהתיירות פרחה, והביאה עמה כמות לא מבוטלת של דולרים. נימוק אחר היה שוק ההיי-טק המשגשג, שהזרים דולרים רבים בצורה של הנפקות מוצלחות של חברות מקומיות מעבר לים והגידול משמעותי של ייצוא מוצרי היי-טק. ימים אלו חלפו והיום אנו נמצאים בעידן בו יבוא ההון לארץ נחלש בשיעור ניכר, הנפקות אין ותיירות החוץ הצטמקה ב-70% ביחס לתקופות קודמות.

 

מה שומר על השקל

 

נשאלת השאלה אם כן, מה שומר על חוסנו של השקל בימים אלה?

לשאלה זו ניתן להציע כמה תשובות: ראשית, השחקנים בשוק המט"ח למדו בהדרגה את ההשפעות הבעיות שעלולות להיגרם משינוי בשער החליפין וכתוצאה מכך הבינו שעליהם להתמודד טוב יותר עם התנודתיות בשער החליפין. התמודדות זו נעשית באמצעות רכישת הגנות למיניהן, תחום שגדל בשנים האחרונות.

הסבר אחר מגיע מכיוון משקי הבית. אלה שוב אינם מזדרזים לשנות את הרכב תיק הנכסים שלהם בין שקלים למט"ח, וזאת לאחר שגילו כי בעקבות פיחותים יכולים להתרחש גם ייסופים (הדולר ירד ב-3.5% בתקופה של חודש - מרמות של 4.375 לרמה של 4.225 שקל).

גם הפעילות של המשקיעים הזרים בישראל משפיעה על יציבות השקל. פעילותם של אלה מאופיינת בעיקר ברכישת מניות של חברות ישראליות ולא בתנועות הון לטווח קצר בעלות אופי ספקולטיבי, המאפיין מדינות בהן שער החליפין מנוהל בידי הבנק המרכזי.

ככלל, האטרקציה בהחזקת המטבע האמריקני קטנה מאוד, כאשר הריבית הגבוהה ביותר אותה ניתן לקבל על פיקדון דולרי היא 2% לשנה בלבד. זאת, בהשוואה להפקדה שקלית, עליה ניתן לקבל עדיין כ-6% ריבית שנתית.

 

מבט לעתיד

 

נסכם את הדברים בכך שנזכיר כי השקל הנו מטבע שהניב תשואות נאות ביותר למחזיקים בו בשנים האחרונות, כאשר כל ניסיון לעזוב את השקלים ולרכוש מטבע אחר הניב מפח נפש והפסדים.

וכאן נשאלת השאלה החשובה ביותר: האם מה שהיה הוא שיהיה? יש הטוענים שרכישת דולרים ברמות הנוכחיות היא השקעה טובה, שתניב יותר מאחזקת שקלים. להערכתם, הרקע להתחזקות השקל הוא פער הריביות בין ישראל לארה"ב והעוצמה היחסית שמפגין שוק המניות האמריקני. עוצמה זו יצרה ציפיות להתאוששות מהירה יחסית של הכלכלה האמריקנית, שלהערכת הכלכלנים היא מוקדמת מדי. עוד מעריכים התומכים בפיחות השקל, כי הירידה הניכרת בייצוא ובהשקעות הזרות בארץ, ביחד עם הערכה כי פער הריביות לא צפוי להתרחב בתקופה הקרובה, תביא להתחזקות הדולר.

אבל בכל זאת מה שהיה הוא שיהיה, למחזיקים בשקלים הידד: אתם אוחזים במטבע יציב, חזק ורווחי, שמוכיח את עצמו לאורך זמן.

 

הכותב הוא מנכ"ל חברת מט"ח מקבוצת מוריץ&טוכלר, העוסקת במסחר במטבע חוץ ובנגזרותיו. כל הנאמר בסקירה אין בו משום ייעוץ או הכוונה כלשהי, אלא הבעת דעה בלבד.