ארה"ב ומדינות מערב אירופה מקשיחות בשנים האחרונות את התקנים של פריטי חשמל ביתיים, כדי לוודא שהמוצרים הנמכרים לצרכנים יכווצו את צריכת האנרגיה. מה עושים יצרנים שנתקעים עם מוצרים "זוללי חשמל"? מנתבים אותם למדינות העולם השלישי ולכאלו הנחשבות ל"פחי הזבל" של העולם.
לנו בישראל יש את הכבוד המפוקפק להימנות עימן. "בהחלט מגיעים לישראל מכשירים זוללי חשמל, בעיקר מכונות כביסה, מזגנים, מייבשים וגם שואבי אבק", מודה צביקה אגוזי, מנהל המעבדה לחשמל במכון התקנים.
אחד הערוצים להחדרת מוצרים כאלה לשוק הוא מסלול עזה: יבואנים שקונים סטוקים שירדו מהמדפים באירופה משווקים אותם, לרוב באמצעות חאפרים, לחנויות קטנות. הבעיה הגדולה, מודה אגוזי, היא שהתקנים של מוצרי חשמל אינם מתייחסים לנושא נצילות האנרגיה. ישראל אכן מאמצת תקנים בינלאומיים, אבל מתייחסת לנושא בטיחות המוצרים ולא לנושא האנרגיה.
כדאי (מאד) לדעת: מכשיר זולל אנרגיה יכול לצרוך עד פי שלושה חשמל בהשוואה למכשיר המיוצר בקפידה, בדגש על חיסכון. אתם יכולים להיות שומרי הסף של עצמכם: במהלך הסיור המדוקדק בין החנויות, לפני רכישת מכשיר חשמלי, כדאי לשאול את המוכר על כמות האנרגיה שהוא צורך. מכשיר שבא מבית טוב, קרי חברה ידועה, מצויד תמיד בפרוספקט עם המידע המתאים.
נסו לברר גם מהי שנת הייצור ומהי ארץ המוצא של המוצר והשוו ממצאים. לפעמים כדאי לשלם מעט יותר עבור מכשיר חשמל, במיוחד כזה המיועד לצריכה רבת שנים, כמו מכונת כביסה, מייבש או מקרר, כדי שלא תצטרכו לשלם יותר בחשבון הסופי בגלל צריכת חשמל גבוהה.