עשרת הגדולים של רמי פורטיס

לרגל צאת אלבומו החדש, "חצי אוטומטי", בוחר רמי פורטיס ל"טייק-אוויי" את עשרת האלבומים שהיה לוקח איתו אל הנצח. מדייויד בואי ועד רדיוהד

 

 

1. דייויד בואי - Lodger

 

בשבילי הוא הצגת רוקנרול הכי גדולה והזמר הכי גדול שיש. האלבום הזה הוא אחד מתוך טרילוגיה שבואי עשה בברלין (”Low", "Heroes"ו"Lodger") והוא הכי ריגש אותי. בעיקר כי בואי הקליט אותו כשהוא גר ברובע הטורקי, והכניס לאלבום הזה השפעות מזרחיות, ואלו השפיעו גם עלי.

 

2. בריאן אינו – Another Green World

 

אני מאוד אינו. הוא באמת השפיע עלי מאוד. למעט העובדה שהוא המציא את האמבייאנט, מה שאני הכי אוהב אצלו זה הניסיונות שהוא עושה במוזיקה. עולם הדמיון שלו ניצח. יש לו זכות ראשונים על הכל. יש לי חיבה מיוחדת לדיסק הזה כי הוא עוד שר שם, אחר כך הוא הפסיק.

 

3. פיטר המיל – Black Box

 

פגשתי אותו ואני מכיר אותו אישית. ברגעים של דיכאון עמוק אתה מבין שיכול להיות יותר מדכא כשאתה שומע את האלבום הזה. זה האלבום הכי אמיתי ששמעתי בחיי. מה גם שהוא בנאדם מקסים. מה שאני אוהב אצלו זה שאני מזדהה אחד לאחד עם הטקסטים שלו.

 

4. הקלאש – London Calling

 

רוקנרול במיטבו, בלי חארטות ובלי דאווין. בתקופה מסוימת, בתחילת שנות ה-80, זה היה התקליט האהוב עלי. הכל שם בול. אין שם שום דבר מיותר, שום דבר מזויף. הכל מושלם.

 

5. הסקס פיסטולס – Never Mind the Bollocks

 

אחד האלבומים החשובים בעולם המוזיקה. אנשים שאין להם מושג במוזיקה עושים מוזיקה. הם עשו מהפכה באמירה שלהם. פצצה ובעיטה בפרצוף ובבטן. הם הפכו סדרי עולם, לפניהם הכל היה מסודר והם בילגנו את הכל, איתם הכל היה מותר. הם המציאו את הפאנק וזה היה אלבום היסטרי. בטח שהייתי לוקח אותו לאי בודד.

 

6. טוקינג הדס – Fear Of Music

 

התקליט הכי טוב שלהם. היה להם זמר ופרפורמר מדהים, וביצוע השירים באלבום מרגש. האלבום הזה לא מכיל את הלהיטים הגדולים שלהם, אבל הלהקה הגיע בו לשלמות ולשיא יצירתי. הושפעתי מהם כשהייתי ב"מינימל קומפקט". אחת ההשפעות היא שבשתי הלהקות היתה בחורה, ועוד בסיסטית.

 

7. רוברט וייאט - Ruth Is Stranger Than Richard

 

קומבינציה מושלמת בין מורכבות לפשטות בלתי אפשרית. זמר דגול, מורה ומחנך שלי. הקדשתי שעות של הקשבה לתקליטים שלו, והבנאדם עוד על כיסא גלגלים. זהו באמת תקליט חשוב שלו ומהפכה אישית שלי; הוא הפך לי את החיים. רגע מרגש של יוצר ענק.

 

8. טופאק שקור – Until the End Of The Time

 

ההיפ-הופ המוחלט והמושלם. אני דלוק על היפ-הופ, וטופאק הוא הכי היפ-הופ שאפשר והכי ראפ שיכול להיות. האלבום הזה יצא אחרי שנרצח, וזהו אלבום כפול שמאגד את כל החומרים שלו. מצאתי אותו בגרמניה.

 

9. תום וייטס - Swordfishtrombones

 

ניסיתי לשיר כמוהו. היה לו קול כמו חצץ, אבל קברטי. הוא נשמע כמו מחרשה, אבל הוא הדהים אותי. הוא עושה מוזיקה לא בשביל להצליח, אלא בשביל הנשמה. ויש לו שירים שקורעים אותך מבפנים. אחד האלבומים היותר מרגשים שלו, לדעתי.

 

10. רדיוהד – Kid A

 

ראיתי אותם פעם ראשונה ברוקסן. הם הוציאו את קריפ באותו זמן. הם לא היו אז ביג-דיל, אבל הם תפסו אותי. הבנתי שהם הולכים לעשות מהפכה מוזיקלית. האלבום הזה הוא אלבום עתידני. אני מעריץ אותם על הגבורה הזו. אין שם חצי פשרה אפילו, וזה מצליח.

 

ביקורת על "חצי אוטומטי", אלבומו החדש של רמי פורטיס, ראו ב"הירידה במעלה המדרגות", תחת "כתבות נוספות".