כל הדרכים מובילות לבית"ר

הפועל ת"א עייפה, מכבי חיפה סובלת מבעיית אוטוריטה ולמכבי ת"א כבר יש תירוצים. עמיחי שליו משתעשע באלימינציה ונשאר עם מסקנה ברורה - בית"ר תהיה אלופה

כבר עכשיו די ברור שבית"ר ירושלים תיקח אליפות וזה לא קשור לכך שמריחים בחירות באוויר. "סיכומים עושים בסוף עונה", יאמר מחזיק תיק הקלישאות של הכדורגל הישראלי, אבל האמת היא שסיכומים עושים מתי שמתחשק לעשות סיכומים ואם אתם בכל זאת מתעקשים, נקרא לזה סיכום ביניים. כעת, לאחר שסוכמו ההגדרות הפדגוגיות, נותר רק למנות את הסיבות שיסללו את השטיח האדום בהקפת האליפות של ג'ובאני וחבריו.

 

הנגאובר

 

הפועל תל אביב עייפה. קשטן ידע טוב מאוד איך נראית קבוצה בעונה שאחרי האליפות - הנגאובר. אך כידוע גם כשהכתובת על הקיר, לפעמים זה בלתי נמנע לדפוק בו את הראש. קשטן אומנם מנסה להחדיר מוטיבציה, אך שיטת הרוטציה היא גול עצמי. ישיבה ביציע ובילוי על הספסל הם חתיכת נחיתה אל תוך המציאות, אך הידיעות על שובע מנטלי עוברות מפה לפה כמו מחלת הנשיקה והפועל נראית כמו קבוצה שמחפשת את עצמה. עד שהיא תמצא, בית"ר כבר תיחנק מרוב אוויר פסגות.

 

עיין ערך אוטוריטה

 

אברהם גרנט פרח בתור מאמן כשהיה לצידו את עמנואל אופיר ז"ל, שהיה האנטיתיזה המושלמת. גרנט הוא מאמן פדנט, מחושב ובלתי מתלהם. הוא ניסה להפוך במכבי את ניר קלינגר לתואם אופיר, אך הבעיות של מכבי היו גדולות מליהוק זה או אחר. השנה האחרונה במכבי עשתה לגרנט נזק בלתי הפיך, כשמקללים אותך שנה שלמה, זה פוגע לך באוטוריטה. היציע המזרחי בחיפה חיכה רק שני מחזורים כדי להוציא את האגרסיות. במצב שכזה, יהיה מאוד קשה להתמיד במירוץ לאליפות.

 

הנה זה בא

 

למכבי תל אביב יש תירוצים מוכנים: "אין ספק שכל מה שקרה בפתיחת העונה השפיע עלינו, אבל בעונה הבאה נרוץ לאליפות". אי אפשר לשנוא את ניר לוין. הוא מאמן רהוט, בעל תובנות טקטיות ואחד שמצליח לפרשן כדורגל אירופי מבלי להישמע מגוחך. דני לוי שלח אותו הביתה בעונה שעברה, כי אפילו הוא ידע שלוין אינו ווינר, הוא תמיד יגיע לבאר הרבה אחרי שהבנאים יסתמו אותה בבטון. הוא מאמן בלי קבלות, לאלי כהן יש כבר שני אליפויות וגביע, לוין צריך עוד תקופת התגלחות.

 

כשג'ובאני יתחיל להתחבר

 

בשנים האחרונות התפתח טרנד בקרב מאמנים לייבא זרים בעיקר לקישור, ובעיקר לקישור הדפנסיבי – עמדה בה אסכולה פרשנית מסויימת רואה כתפקיד החשוב ביותר בכדורגל הפוסט מודרני. אלי גוטמן הלך על קונספציית הזרים במרכז ההגנה, הוא יודע שהימור על בלמים ישראלים, במיוחד באירופה (לשם הוא שואף להגיע) הוא דבר מסוכן. בלמים ישראלים הופכים את החאפריות הים תיכונית לקטסטרופה, לא צריך את נבחרת ישראל בשביל לדעת את זה. סטויאנסקי וסאביץ', אחרי שילמדו לצעוק בעברית כמו שצריך, אמורים לאכול חלוצים ישראלים בנונשלנטיות.

לאחר שכיסינו את סוגיית החלק האחורי, בקישור לא נראית כל בעיה. אז נכון שרוסו עדיין לא בכושר, אבל כשעל ג'ובאני נחה ההשראה הוא משכיב מגינים ושולח פצצות טרנס אטלנטיות לחיבורים. כשנח עליו מוסר עבודה, הוא הופך להיות מכונת גליצ'ים בלתי נלאית ומדביק את חבריו לקבוצה ברוח קרב של יחידת לוחמה. בינתיים בית"ר מסתדרת בלעדיו, אבל כשג'ובאני יתחיל להתחבר, בית"ר תגמור משחקים ברבע שעה.

אבל לא רק האיכות קובעת, ובלי קמצוץ של מזל גם אימפריות עלולת להתמוטט. אז נניח שאת בית"ר יתפוס מנחוס ולפתע נאמני אוחנה ישלפו את השלטים, זאבי ישתולל בחדר ההלבשה, הפרשנים יקרעו לבית"ר את הצורה ואוהדים יבררו את שמה של אימו של גוטמן. גם אז, כפי שהעניינים נראים כעת, לא תהיה קבוצה שתוכל לצעוד קדימה כדי לערער את ההגמוניה של הצהובים מהבירה.