במקום ללמוד משגיאות ארה"ב בוויטנאם, חוזרת ישראל על השגיאות ומידרדרת במהירות למצבה של דרום ויטנאם. לישראל נדמה שהיא ממלאת את תפקידה של ארה"ב, אך למעשה היא נכנסה לנעלי דרום ויטנאם. מיום ליום משפר אש"ף את טקטיקת הטרור של הוויאטקונג ומיום ליום ישראל דומה יותר לדרום ויטנאם. "אם תמשיכו כך", אמר לי לאחרונה הגנרל האמריקני בדימוס, ביל מור, "יהיה גורלכם כגורלה".
דרום ויטנאם נמוגה מן הזכרון הקולקטיבי של ארה"ב (חוץ מימי זיכרון לחללים האמריקנים). ארה"ב אינה אוהבת או מעריכה מפסידנים, גם אם היו בעלי ברית. האמריקני אוהב מצליחנים. הגיבור בסרטים האמריקניים לעולם אינו שק חבטות מבליג או מפסידן הגון, אלא מנצח פיקח, נחוש וזוהר. גרי קופר, כוכב המערבון הקלאסי "בצוהרי היום" הוא הגיבור האולטימטיבי, השולף מהר ומדויק מכולם. דוק הלידיי, שגולם על-ידי דין מרטין בסרט "ריו בראבו", היה מטרה לחמלה כל עוד היה שיכור וידיו רעדו. הוא זכה להערכה ולתהילת עולם כאשר התגבר על הטיפה המרה ועל פחדיו והכניע את יריביו באמצעות האקדח.
תדמית ישראל בוושינגטון עוברת תהליך של כרסום מאז החתימה על הסכמי אוסלו. האמריקנים מעדיפים את גיבורי אנטבה והכור העירקי על פני אלה שמתקפלים מול החיזבאללה, אש"ף, סוריה ומצרים.
קפיצת הדרך המקיפה ביותר בהיקף שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לארה"ב התרחשה בתקופת ראש הממשלה יצחק שמיר, למרות אי ההסכמה הכללית לגבי הנושא הפלסטיני, ובגלל כושר העמידה שלו, אמינותו, עקביותו ונכונותו לנקוט בצעדי ביטחון בלתי פופולריים. על בעל ברית כזה ולא על בעל ברית לחיץ אפשר לסמוך ביום סגריר. לכן נחתם ב-1988 ההסכם האסטרטגי המקיף ביותר עד היום, למרות פריצת האינתיפאדה והגינויים החריפים של הממשל בארה"ב.
תדמית ישראל עדיין נהנית מאשראי "צוהרי היום" של טרום-אוסלו. לפי סקר "מכון האדסון" הוושינגטוני, שנערך לאחר פיצוץ התאומים והפנטגון, מצדדים 92% מהאמריקנים בשיתוף פעולה עם ישראל במאבק מול הטרור, ורק 20% תולים את האחריות לטרור האנטי-אמריקני בישראל. לפי סקר ה"שיקגו סאן טיימס" רק 13% אוהדים את ערפאת ואילו 62% סבורים שמטרת הערבים היא השמדת ישראל.
כדי להיחלץ מהשפל חסר התקדים של הביטחון האישי והלאומי, על ישראל להשתחרר מן הקיפאון הדרום וייטנאמי, ללמוד משגיאות ארה"ב ולאמץ את עקרונות מלחמתה הנוכחית בטאליבן: לא מנהלים מו"מ עם טרוריסטים ועם המסייעים להם, אלא משמידים את תשתיתם המבצעית, הלוגיסטית והרעיונית. מול תגובת מחלקת המדינה האמריקנית, תעמוד לנו תמיכת רוב הקונגרס וציבור האמריקנים, סגן הנשיא ומזכיר ההגנה.