חדש במחלקה העברית: דודו טסה

דודו טסה, נכדו של דאוד אל כוויתי, מגדולי מוסיקאי עיראק, מוציא דיסק ראשון. מונולוג ערב הפריצה

"אני דודו טסה, מוסיקאי, בן 23, משכונת התקוה, נקרא על שם סבי, דאוד אל כוויתי. רק בשנים האחרונות נודע לי שסבא ואחיו סלאח אל-כוויתי, היו מגדולי המלחינים, הנגנים והפזמונאים של יהודי עיראק. בשנות ה- 30` הם אפילו נפגשו עם אום כולתום ששרה את "גולולה" - שיר של אח של סבא. השבוע יוצא הדיסק שהלחנתי, כתבתי ועיבדתי בשם `יותר ברור`.

"אמא שלי, שעובדת כפקידה בבנק בשכונת התקווה כבר 35 שנה, סיפרה לי בילדותי שסבא היה מוזיקאי. חשבתי לעצמי `נו טוב, זה אבא שלה אז היא מהללת אותו`. היא הייתה מקשיבה לו כשאבא לא היה בבית, שוטפת כלים ובוכה. לא כל כך הבנתי במה מדובר, לא מבין את השפה וגם לא הכרתי את המוסיקה שלו. בילדותי התפללתי בבית כנסת תימני - נו טוב, אבא שלי תימני. כשהייתי עולה למונית היו הנהגים מדברים על סבא בהערכה וחשבתי לעצמי `נו טוב, כולה עיראקי`.

"לפני שנתיים נפל לי האסימון. חבר מוזיקאי צפוני ממושקף בא לבקר אותי. אמרתי לו שדאוד אל כוויתי הוא הסבא שלי. ההוא נכנס לשוק, `מה זאת אומרת סבא שלך? תיכף תגיד לי שאום כולתום זאת סבתא שלך`, ומייד התחיל לדבר בהתרגשות על הקלטות נדירות של סבא שלי שיש בביתו. ראיתי שיאיר דלאל, מוסיקאי שאני כל כך מעריך, מצטט את סבא בתקליט `עלעול` ועושה ערב לכבודו ב`סוזאן דלל`. מי היה מאמין.

"לא הכרתי את סבא. מאז שעלה ב- 1950 לישראל הוא גר בשכונת התקווה ונפטר בשנה שנולדתי. אני רוצה להכיר את המוסיקה שלו, אבל מהמקום שלי, כי בכל זאת כבר עברו חמישים שנה. אני רוצה לעשות משהו לזכרו, להוציא ספר, דיסקים, להוציא לאור חומרים שלו, כדי שעוד אנשים ישמעו עליו. יש עכשיו את הגל של מוסיקת עולם. אני יודע שהוא מקור שאפשר לשאוב ממנו. אני מרגיש שאני חייב, הנכד היחיד שלו שעוסק במוסיקה. בהשראתו כתבתי את הקטע האינסטרומנטלי `מיזוג`.

"אני דודו טסה משכונת התקווה - אומרים שהייתי ילד פלא, ששרתי כמו חוזליטו, שיש לי קול עז מבע וצלול. ישי בן צור, האמרגן של אייל גולן, פגש אותי כששרתי בלהקת הנוער של בית דני. זכיתי במקום ראשון בפסטיבל שירי ילדי השכונות, והוא נדלק עלי. הוא הוציא לי קלטת בשם `דוד טסה אוהב את השירים`.

"שרתי לחנים תורכיים מתורגמים וכתבתי שיר שהפך להמנון ה-ב.אם.וו - `אני שר`. הקלטת נמכרה בעשרות אלפי עותקים, בלי שאופיע אפילו פעם אחת. אני זוכר שישי בא אלינו הביתה עם המרצדס הכחולה החדשה שלו ורצה שאתחיל להופיע. אבא שלי, לוטש יהלומים עקשן, אמר לו `תשכח מזה, עשיתי לילד קלטת בתור מתנה הוא לא ישיר במועדונים, הוא הולך ללמוד`. וככה נקטעה לי הקריירה. אני זוכר שהתאכזבתי. רציתי להיות כוכב. היום אני מצדיע לאבא שנתן לי להישאר ילד עוד כמה שנים.

"הייתי חוזליטו ופתאום קיבלתי קול באס של סבא ג`פטו. הייתי שר בחדר עם דלת סגורה, כדי שאבא לא ישמע שהקול שלי התחלף. אחר כך התחלתי להתחבא מאחורי הגיטרה. למדתי במגמת מוסיקה בעירוני א` וסיימתי תשע יחידות במוסיקה במסלול ג`אז כנגן גיטרה. היום אני נגן הקלטות והפקות עצמאי. ניגנתי בעשרות תקליטים לעשרות אמנים, מאבי ביטר ועד ג`אז.

"בהתחלה חשבתי שהתקליט שלי יהיה רק אינסטרומנטלי. לאט לאט קיבלתי אומץ והוספתי עוד ועוד קטעי שירה. בסוף השארתי רק שתי רצועות אינסטרומנטליות ובקטעים הווקאליים דחפתי את השירה פנימה במיקס כדי שלא ישמעו אותה. ילד הפלא הזה השאיר בי צלקת. שבע שנים לא הוצאתי תקליט. הציפיות של אלה שזוכרים אותי, מבהילות אותי.

"כששמעתי את עמיר בניון שמחתי שהוא יכול להיות עצוב מבלי לפחד להראות את זה. היה לי קשה לבטא עצבות בתקליט. אני אוהב את הזמר ארז הלוי והכנסתי לתקליט את שירו `כי כך ברא אותך הטבע`. אני אוהב את שלמה גרוניך, ישי לוי, שם טוב לוי, זוהר ארגוב. כל סוגי המוסיקה, כל מה שאמיתי.

"בעטיפה של התקליט שלי בחרתי לשים תמונות משכונת התקווה, נוף ילדותי ובמרכז תמונה של סבא. קראתי לו `יותר ברור`. אני מרגיש שאחרי הרבה שנים, הכל יותר ברור."