מדעני העתיד של גייטס

מחלקת המחקר של מיקרוסופט עובדת על עשר השנים הבאות: ממשק משתמש טבעי (דיבור, ראייה) ומחשב בכל פינה של החיים

כשמבקרים בכנס שמארגנת מחלקת מחקר של חברת היי טק כלשהי, החשש הטבעי הוא מפני עוד תצוגת תכלית של המכשירים העתידיים בהם נעשה שימוש בעוד עשר/עשרים/שלושים שנה.

אבל החגיגה שארגנה לעצמה מחלקת המחקר של מיקרוסופט לרגל 10 שנים להקמתה, סבלה מתסמונת אחרת. כל דובריה - לרבות ביל גייטס (אגב, אסור לומר סתם ביל גייטס; חייבים לומר יושב הראש, ארכיטקט התוכנה הראשי, ביל גייטס) - היו ממוקדים במסרים האחידים של מיקרוסופט.

לא, לא בתוכנת המסנג'ר, אלא במסרים האחידים של החברה אל העולם בכלל ואל עיתונאים בפרט. בכל נאום, בכל הצגת רעיון, חייבים להופיע כמה ביטויים: הראשון הוא ההתלהבות לעבוד במיקרוסופט. השני והחשוב יותר הוא: "בכל מקום, בכל זמן, בכל מכשיר". זו לא סתם סיסמה חלולה. היא מלווה את אסטרטגיית הדוט נט (NET.) של החברה, ולכן מוחדרת לעומק.

 

תאימות, תאימות ועוד פעם תאימות

 

מילת המפתח במלחמה של החברה במתחריה היא תאימות. אליבא דמיקרוסופט, בעתיד הקרוב, יוכל המשתמש להגיע בכל מקום (משרד, מכונית, בית, מטוס) ובכל זמן, למידע לו הוא זקוק. בין אם מדובר במסמכי וורד, ביומן האישי שלו, בגיליונות נתונים ובין אם מדובר בגישה לאינטרנט.

החברה מקווה שהוא יוכל לעשות זאת על ידי שימוש בכל מיתקן - במחשבו האישי, במחשב כף-היד שלו, בסלולר שלו - כל מיתקן שתוכלו לחשוב עליו. המעבר בין המכשירים השונים יהיה שקוף ונוח, ואופן השימוש בתוכנות יהיה זהה, ובעיקר מוכר. וזאת מפני שבכל מקרה מדובר יהיה בתוכנות של - הפתעה - מיקרוסופט.

במחלקת המחקר מכנים זאת קנווס אוניברסלי, או בתרגום: בד ציור זהה לכולם. לתוכנות אחרות לא יהיה מקום, כי הן לא תהיינה תואמות לתוכנות (של מיקרוסופט) שיפעילו את המכשירים השונים, וגם אם כן - הדרך להתקנתן תהיה מפרכת ולא טבעית למשתמש הפשוט. סביב נושא זה מתרחש הקרב המפורסם של החברה לבין מוסדות ההגבלים העסקיים השונים בעולם.

האם החברה מתחשבת בבעיות הרגולטוריות בתהליך הפיתוח של מוצריה הנוכחיים והעתידיים? "לא", עונה יובל נאמן, סגן נשיא חטיבת הפיתוח. "יש אמנם יותר עורכי דין בפגישות מאשר בעבר, אולם אנשי הפיתוח עצמם עובדים על המוצרים באופן הטוב ביותר האפשרי, ללא התחשבות בבעיות המשפטיות".

 

מפוזרים בשלוש יבשות

 

מחלקת המחקר של מיקרוסופט, MSR, היא חלק חשוב מן האסטרטגיה הזו, גם אם הוקמה לפני ההכרזה של גייטס על הדוט נט. יש לזכור, שכמחצית מרווחי חברות ההיי טק בשנה האחרונה היו ממוצרים בני פחות מחמש השנים. כלומר, בקצב הנוכחי, חברה הרוצה להמשיך ולהתקיים חייבת לפתח מוצרים חדשים, אחרת תיעלם מהשוק.

לא סתם השקיעה החברה במחלקת המחקר שלה השנה בלבד יותר משלושה מיליארד דולר (חלקם במחקר שהוא חלק מה"מחקר ופיתוח", במוצרים קיימים), תוך אמונה עמוקה, אם כי זהירה, שהמחשב האישי לא מת. את האמונה הזו מאששת ההערכה האופטימית של גייטס, שבשנה הבאה יימכרו כ-150 מיליון מחשבים אישיים.

המטרה המוצהרת של MSR היא לעסוק בעיקר במחקר ראשוני, בסיסי, לטווח ארוך, שאינו קשור דווקא למוצר כזה או אחר של החברה. מטרותיה המוצהרות הן לחזות ולהמציא את טכנולוגיות-המפתח, שתהיינה קיימות בעוד חמש עד עשר שנים, להדק את שיתוף הפעולה בין החברה לבין האקדמיה, להעלות רעיונות שישפרו את מוצריה ולגייס ככל האפשר את אנשי המחקר המובילים בעולם.

600 אנשי המחלקה - פסיכולוגים, סוציולוגים, אנשי מחשבים, מתמטיקאים, פיזיקאים וכימאים - הממוקמים בשלושה מרכזים עיקריים בעולם: רדמונד, קיימברידג' באנגליה ובייג'ין בסין, מקבלים יד חופשית מאוד, בכל הנוגע לרעיונות ולמחקר. יתרה מזאת, צוותים העובדים על רעיונות דומים אף מתחרים זה בזה בקידום רעיונותיהם ומחקריהם בתוך מיקרוסופט עצמה.

לדברי יעקב יעקובי, ישראלי מומחה לקריפטוגרפיה (פיענוח צפנים) ולאנטי פירטיות, המשמש כמנהל צוות במחלקת המחקר, בתוך הצוות שלו עצמו קיימים תת-צוותים המתחרים זה בזה. כלומר, מדובר אולי בחברה שקיבלה שם רע כמונופול אנטי תחרותי ואגרסיבי בעולם כולו, אבל מכירה היטב בערך התחרות בתוכה פנימה ומנצלת אותה באופן אופטימלי.

 

להבין את המשתמש

 

גייטס היטיב להסביר טוב מרוב הדוברים את עקרונות ומטרות מחלקת המחקר: "בכל מה שקשור למשתמש הפשוט", אמר, "עקרון-העל הוא לגרום למחשבים להפוך קלים יותר להפעלה ולגרום להם להבין את המשתמש טוב יותר".

דוגמאות לעקרונות הנ"ל הן ההתמקדות של מחלקת המחקר בנושא Machine Learning - איך להביא מחשבים להבין אותנו טוב יותר. אחד הנושאים העיקריים הוא שימוש בשפה טבעית ובזיהוי דיבור. למשל, האם אתם זוכרים את הפעם האחרונה בה הקלקתם על חברכם הטוב ביותר בבית קפה, כדי לקבל ממנו מידע כלשהו? באותה מידה, חושבים במיקרוסופט, יש לבנות את המערכת המפעילה את המכשירים הסובבים אותנו, בדרך שתחקה את התנהגותנו. במיוחד את המחשבים.

מטבע הלשון אותו מנסה החברה להחדיר הוא NUI (ראשי תיבות של מימשק משתמש טבעי). ההיגיון פשוט: במקום שהמשתמש ילמד את שפת המחשבים, אלה ילמדו את שפתו של המשתמש. גייטס חזר על המנטרה הזו מספר פעמים: לעזור למכונות לשמוע את מה שיש למשתמש לומר, להבין, ולדעת מה הוא רוצה לבצע.

דוגמה קטנה: מחשב כף-יד המציג טבלת אקסל לגובה; ברגע שהמציג היטה את המכשיר על צידו, הפכה מייד הטבלה למוצגת לרוחב. דוגמה אחרת: מספיק שהמציג הביא את המכשיר אל אוזנו, והופעלה מייד הפונקציה של ההקלטה.

 

שומשום, נו כבר, היפתח!

 

זיהוי דיבור הוא הכיוון העיקרי. זה לא חדש לכל מי שכבר היום משתמש למשל בחיוג קולי בסלולר שלו, למרות שבמציאות זה נשמע לרוב ככה: "בית. בית! בית!!! אוף".

במיקרוסופט מדגימים את טכנולוגיית Speech.Net, שתאפשר, למשל, לאתר אינטרנט העוסק בנדל"ן לקבל הוראות מדוייקות בעל פה מלקוח עד לקביעת פגישה בזמנים הנוחים לכל הצדדים - המתווך, בעל הבית והקונה. כל ההליך הזה מבוצע ממכוניתו של המשתמש, בלא ללחוץ על כפתור אחד, רק באמצעות דיבור.

למרחק של עשר שנים חושבים שם כבר על מימשק משתמש טבעי, הפועל אפילו בעזרת זיהוי ראייה. הטכנולוגיה מזכירה את קסדות טייסי הקרב של היום - רק משוכללת יותר.

ה-Telepresence (נוכחות מרחוק) הוא נושא נוסף המעסיק את מחלקת המחקר ונוגע בבעיה, שככל הנראה מציקה מאוד לאנשי החברה בפרט ולאנשי ההיי טק בכלל, במיוחד לאחר אסון התאומים: פגישות. תיאום בין פגישות ונוכחות בהן, אומרים בחברה, הוא אחת הבעיות הקשות הקיימות כיום.

לפתרון הבעיה הוצגה מערכת Ring Cam, הנמצאת בפיתוח מתקדם. זוהי מעין מערכת של ועידת וידיאו (שמחירה אגב מוערך בכ-300 דולר, הרבה פחות ממערכת ועידת וידאו כיום), המורכבת ממספר מצלמות וידאו המחוברות יחד, ומסוגלות לצלם בזווית של 360 מעלות, וממערכת מיקרופונים הקולטת את הדוברים. המערכת מחוברת למחשב, כמובן, המחובר לרשת. כשהונחה המערכת במרכזו של שולחן ישיבות, היא הקליטה את הפגישה כולה, והמצלמות התמקדו אוטומטית בדוברים השונים לפי כיוון המיקרופונים.

היתרון: היא מאפשרת לקיים בקלות יחסית שיחת ועידה אוטומטית, בריבוי משתתפים, ממקומות שונים.

 

הקלף החזק: ה-Tablet PC

 

מכל המוצרים שהוצגו ביומיים של הכנס, ה-Tablet PC (מחשב לוח) היה המכשיר היחיד, שהייתי בשמחה לוקח הביתה. מדובר בלוח דק יחסית, שמכיל למעשה מחשב שלם. מסך מגע ועט מיוחדת מאפשרים לכתוב על גביו בכתב-יד במקום לקלוד במקלדת.

מיקרוסופט בחרה להקדיש בכנס זמן ארוך יחסית ל-- Tablet PC. למרות שהוא הוצג לתקשורת כבר לפני זמן מה, הזחיחות של גייטס בזמן הצגת המכשיר המחישה היטב את הידיעה שמדובר בבירור בשוס השיווקי הבא שלו. אגב, ההדגמה בוצעה כהופעה חיה, ולא באמצעות סרטון וידאו, כך שהאמינות נשמרה.

הבשורה הגדולה של המכשיר הוא שילוב של טכנולוגיות ה-Think Ink, המאפשרת לכתוב בכתב-יד (גם לבעלי כתב חרטומים, כך מובטח) טקסט שמזוהה מייד על-ידי המחשב, וה-Clear Type, המאפשרת תצוגה בהירה וחדה מאוד של טקסט על מסך LCD. קל יחסית (קילו אחד בערך), ומוכן לגמרי לחיבור אלחוטי לאינטרנט. מנגנון זיהוי הטקסט נראה מצויין, לפחות בהדגמה. זה פשוט עובד.

 

מציאות קטנה מכל דמיון

 

על-מנת להצדיק את שמו של הכנס, פורום העתיד, כנס ריק ראשיד, מייסד וראש מחלקת המחקר, פאנל, שכלל את בכירי מחלקת המחלקה ומספר אנשי אקדמיה. בניגוד לתחזיות המדע הבדיוני ששחררו לפני עשור, במיקרוסופט זהירים היום יותר בתחזיות. כמעט כל מה שחזיתי, אמר ראשיד, לא היה נכון, ומה שלא חזיתי הפתיע אותי.

למשל, הוא אומר, מיקרוסופט לא חזתה את ההתפתחות המהירה של האינטרנט, ובמיוחד לא את האספקט החברתי שלו. החוקרים הופתעו גם מהתפתחויות נוספות, שנחשבות היום מהחשובות בעשור. למשל, העובדה שהבינה המלאכותית עדיין מקרטעת. הפתיעה גם הירידה החדה-מאוד במחירי המדיה המגנטית לאיחסון. בחברה לא העלו על הדעת, שניתן יהיה למכור אי-פעם דיסקים קשיחים של 40 ג'יגה במחיר של זוג נעלי התעמלות. גם התקדמות המיחשוב שתמך בפרוייקט הגנום האנושי לא נחזתה.

האכזבה שלהם - בעיקר של גייטס, אגב - היא דווקא מהאיטיות שבה נפרש האינטרנט המהיר, בעולם בכלל ובארה"ב בפרט. כל אסטרטגיית ה-דוט נט מבוססת על רשת מהירה. לדברי גייטס, אם לא יהיה שינוי קרוב במחיר הפס הרחב למשתמש לא יקרו בתחום שינויים מרחיקי-לכת.

ומה בעוד חמש שנים? עשר שנים? מיקרוסופט זהירה. ממשקי המשתמש יהפכו לטבעיים יותר ויותר (NUI כבר אמרנו?), ויופעלו כתקשורת בין בני-אדם. המידע וניהולו יהיו זמינים בכל מקום, בכל זמן ובכל מיתקן, ויגבירו את היעילות בעבודה.