"גדולה מהחיים" - לא מספיק גרוע

הסרט הזה הוא מערכון מתמשך, אבל לא גרוע מספיק בשביל להפוך לפולחן

העניין או חוסר העניין שיש לכם ב"גדולה מהחיים", הם פועל יוצא של השאלה האם קראתם את "עמק הבובות". שלא כמו איין ראנד, אישיות מרתקת שזכתה לאחרונה לסרט טלויזיה מעניין למדי, ג'קלין "כשרון-זה-לא-הכל" סוזן, היא אולי נושא צבעוני לכתבה ב"7 ימים". אבל כנושא לסרט קולנוע, סוזן יכולה לעורר רק את סקרנותם של אלה ששכשכו בין דפי רבי המכר הירודים שלה, שהאפקט שלהם על הקורא הושווה כבר ל"הקשבה מבעד לחור המנעול של שירותי נשים". כנראה משום שהקוראים הללו נספרו בעשרות מליונים, טעו בהוליווד לחשוב ש"גדולה מהחיים" זה רעיון טוב.

 

היא לא כותבת, היא מדפיסה

 

בשבילי "עמק הבובות" הוא זכרון נעורים רטוב, ולכן היה לי עניין ראשוני בסרט. אבל מה שחסר ב"גדולה מהחיים" זה כל מה שיש בספר (שבקרוב יזכה לעיבוד קולנועי שני). סוזן, המגולמת ברעש וצלצולים על ידי בט מידלר, מוצגת כאישה שיותר מכל רצתה להיות מפורסמת, ואחרי שכשלה כשחקנית ניסתה את כוחה בכתיבה – או כמו שהשמיץ גור וידאל - "היא לא כותבת, היא מדפיסה". היא רקחה רומן סנסציוני מהשילוש המפתה של שחקניות יפות, סמים וסקס, וכשהמו"לים לא מיהרו לנגוס, היא יצאה עם בעלה למסע שיווק אישי ואגרסיבי.

 

סרט משולל כל סקס אפיל

 

סוזן עצמה היתה רחוקה מלהיות מודל הנשיות של שנות החמישים, או כל עשור אחר (טרומן קפוטה אמר שהיא נראית כמו "נהג משאית בדראג"), אבל סקס לא היה חסר בחייה. הביוגרפיה הכתובה שלה מספרת שהיא בגדה בבעל-סוכן-גרופי שלה עם גברים אחרים, וגם עם אתל מרמן, הבט מידלר של שנות החמישים (ששימשה מודל למפלצת השואו ביזנס הלן לוסון ב"עמק הבובות"). אבל אין לכך כל זכר בסרט, שהוא משולל לחלוטין כל סקס אפיל, או סקס אחר. כי כשמלהקים את בט מידלר ונתן ליין כבעל ואישה, לא מכוונים לניצוצות ארוטיים אלא לחזיזים קומיים.

 

דרדור האיכות של הבידור להמונים

 

"גדולה מהחיים" אינו מתיימר להגיש תיעוד מקיף של חייה של סוזן, אלא מצטרף אל "אד ווד" ואל "פרטים אינטימיים" למיני ז'אנר פוסט-מודרניסטי של קומדיות ביוגרפיות על אנשים עקשניים אך בעלי כשרון מפוקפק, שתרמו בהתלהבות מדבקת לדרדור סף האיכות של הבידור להמונים. הוא נכתב בסגנון "היה היה פעם" על ידי המחזאי-תסריטאי השנון פול רדניק ("In & Out"), שתרומתו הבולטת ביותר לבידור הוא הטור הקבוע שלו במגזין "פרמייר", שבו, תחת השם הבדוי ליבי גלמן-ווקסנר, הוא מלכלך ביכנאיות נהדרת על סרטי החודש.

 

לא מספיק גרוע

 

הבעיה היא שאורך הנשימה של "גדולה מהחיים" קצר כשל טור במגזין, וכשמדובר בסרט זה לא מספיק. כמו "פרטים אינטימיים" הוא מדיף חביבות שובבית, עונד בהבלטה את ההתגססויות של הגיבורה הוולגרית שלו, ומנצל כל הזדמנות לשסות אותה בחברה הסנובית. זה נצחון קל מדי.

התסריט אינו משולל משפטי מחץ שנונים במידה, ההופעות סימפטיות (אם כי ג'ון קליז כמו"ל האקסצנטרי מבוזבז לחלוטין), וסטוקרד צ'נינג, כאן בתפקיד החברה הטובה, תמיד נהדרת. אבל זה לא יותר ממערכון מתמשך. מצד שני, זה לא מספיק גרוע בשביל להפוך לסרט פולחן כמו "אמא יקרה".

 

"גדולה מהחיים". בימוי: אנדרו ברגמן; תסריט: פול רדניק; הפקה: מייק לובל. צילום: קארל וולטר לינדנלאוב; מוזיקה: ברט בכרך; משתתפים: בט מידלר, נתן ליין, סטוקרד צ'נינג, דיוויד הייד פירס. ארה"ב 2000, 93 דקות.