לכתוש מפלצות ביפן

מה קורה כשלוקחים את דיאבלו, מעבירים אותו ליפן, ובתור בונוס מפצלים לו את האישיות? Throne of Darkness

 

 

מה הוא צועק?

 

סוציולוג חובב, שיפנה את מרצו לתחום משחקי המחשב, יעלה עד מהרה עובדה מטרידה באמתחתו: משום מה, גיבורים "מערביים" במשחקים אלה, נוטים לצחצח חרבות עם בני התפלצת האלקטרוניים השונים בקשיחות שקטה, להוציא אנקת כאב פה ושם. עמיתיהם היפנים, לעומת זאת, נוטים לצווח ככרוכיות בכל פעם שהם רואים צל שלד מתחבא בחדר מרוחק ת"ק פרסות מהם. אתנוצנטריות חבויה? יתהה הסוציולוג בעודו מניף את קטאנתו בתנועה סיבובית וכורת ראש נוסף, בדרכו אל הניצחון. תוך צווחות רמות, כמובן.

 

הכס האפל, לא רק קורסאווה

 

הכלל הביזארי הזה מופעל כמובן גם במשחק "THRONE OF DARKNESS" של סיירה, שבו הצרחות מוכפלות פי ארבעה, מאחר ואתם נדרשים לשחק עד 4 לוחמים בו זמנית (איך זה בשביל סכיזופרניה, אה?). המשחק יושב על ממשק נוח למדי, שהמעבר אליו יהיה חלק למי שהתנסה ב"דיאבלו" למשל, על המשכיו השונים.

ובכן, עלילה? המממ… על קבוצת הסמוראים שלכם (המורכבת בין היתר מנינג'ה, ברזרקר ומכשף) לפעול במצוות הדאימיו שלה בשורה של משימות שיובילו אותה אל הניצחון על השוגון השד. הכל נערך כמובן בתוך תפאורה מושלמת של יפן בימי הביניים, כולל דלתות זזות מנייר אורז (ולמה אי אפשר לחתוך אותן?) וחפצים שבשל שמותיהם ה"אותנטיים" תיאלצו לחזור שוב ושוב לחוברת המשחק. אז "שוריקאן" זה עוד בסדר למי שקרא את "שוגון" בבחרותו (כוכב מתכת משונן לזריקה, משמש את הנינג'ות), אבל מה זה לעזאזל "נודאצ'י"? (ולא, זה לא מה שאתם חושבים, פרוורטים).

כל זה נועד לומר שתקופת ההתאקלמות למשחק איננה קצרה, והצריכה (לפחות אצלי…) כמה עשרות משחקי תבוסה משפילים, עד אשר הז'ארגון התיישב על לשוני באופן מספק. אבל זה עוד לא הכל.

 

איפה סן-צו כשצריכים אותו?

 

"THRONE" מציע לכם, מעבר לכלי הנשק והכשפים הרגילים, גם "טקטיקות", או מעין היערכויות קרביות המזכירות במקצת משחק פוטבול. אני מודה ומתוודה, שלמרות שניסיתי לחקור את הטקטיקות לעומק, לא השכלתי להבין במה הן מועילות לי. אז מה, הקשת יילך עוד שני צעדים ימינה?

נקודה מעניינת נוספת במשחק היא "ממשק הדאימיו". בכל רגע נתון ניתן "לשגר" כל אחת מהדמויות לדאימיו הזקן וטוב הלב, שמרפא אותה בתוך זמן קצר יחסית – ועד אז יכולה דמות אחרת מתוך הקיימות להחליף אותה. כלומר, בכל רגע נתון יש לכם אפשרות לשחק עם הרכב שונה של דמויות: נניח, שלושה: לוחם חרבות, נינג'ה ומכשף. או ארבעה: ברזרקר, סמוראי מנהיג, קשת ונינג'ה. וכך הלאה וכך הלאה. זה גורם לכאב ראש בינוני בהתחלה – ומתגבר בהמשך, בעיקר כאשר צריך לזכור אילו פריטים לעזאזל הענקת לאיזו דמות. המממ.. האם החרב הטובה יושבת אצל הסמוראי או הברזרקר? ואיפה לעזאזל נוזל הריפוי? אמא!

 

הודעת סיכום טרום חראקירי

 

בשורה התחתונה, אני מניח שעם קצת השקעה ניתן יהיה להגיע לתוצאות נאות ב"THRONE OF DARKNESS", גם אם נדמה לפעמים שהמאמץ המנטלי טיפה מוגזם. אגב, ואם תצליחו, אנא חיזרו והוציאו אותי מהמבצר. אני מסתובב כאן כבר עשר שנים, והמון יפאנים צועקים עלי.

 

הערת המערכת: ד"ר אמיתי שפטיה הוא שמו הספרותי של עורך מסוים ב-Ynet, שאוהב לבלות את שעות הפנאי שלו בקיצוץ איברים במשחקים כמו דיאבלו, דיאבלו ולגיוון, דיאבלו.

הערת המערכת 2: המשחק Throne of Darkness מופץ בארץ ע"י חברת הד ארצי. הציון הממוצע של המשחק בביקורות מרחבי העולם והרשת הוא 76.