הנסיכה ליב

"גם כשהייתי לא שלמה עם המראה הפיזי שלי - הייתי גמלונית, גבוהה, מגושמת ועם גשר בשיניים - היה לי ביטחון עצמי". ראיון עם ליב טיילר, כוכבת "שר הטבעות - אחוות הטבעת"

כשאתה אומר ליב טיילר, אתה אומר יופי. יותר נכון, "לגעת ביופי", הסרט שסיפק לה את מה שמכונה בתעשיית הקולנוע האמריקאית "סטאר מייקינג פרפורמנס", כלומר את התפקיד פורץ הדרך, שאחריו אתה על הדרך לכוכבות ודאית. גם ב"שר הטבעות - אחוות הטבעת", הפרויקט האחרון שלה, עתיר הכוכבים, שבו היא בתפקיד ארון, נסיכת העלפים המתאהבת בבן האנוש אראגורן - היא יפה כמו פיה. היום כבר קשה להיזכר, אבל עד "לגעת ביופי" הרקורד שלה התחבר אוטומטית לאבא שלה, סטיבן, יותר נכון לקליפים של להקתו, "אירוסמית", שבהם היא הופיעה. אבל מאז הסרט הנהדר ההוא של ברנרדו ברטולוצ'י, היא מתרחקת (במובן המקצועי, לא אישי) מהזיהוי הזה. "מה שאת עושה לי", "ארמגדון", "הנשים של ד"ר טי", "לילה אחד במקול'ס" - הם חלק מהסרטים שבהם הופיעה, הרחוקים מאוד מאביה ומהקריירה שלו.

ובכל זאת טיילר, 23, עושה כל מאמץ כדי לשמור על קשר עם אביה, שכידוע לא גידל אותה והחיבור הביולוגי שלה אליו התברר לה רק בגיל שמונה. היא מבלה איתו מדי פעם סופי שבוע בביתו שבבוסטון. "לא בילינו זה במחיצת זה הרבה במשך השנים, אז אנחנו מנסים להתראות כמה שרק ניתן, בגלל שיש בינינו קירבת דם", היא אומרת. "אבל הרבה זמן יכול לחלוף ככה סתם בלי שניפגש". בכלל, היא מתה על הוריה ומייחסת להם את התכונות הנכונות. כששואלים אותה באיזה גיל היא חשה בפנים, היא אומרת: "אני לא כל כך חושבת על הגיל שלי, ובעצם תראו את הורי, מדובר בשני ילדים הכלואים בגופות של מבוגרים".

 

עם אבא בקולנוע

 

על "פשוט לחץ פליי", אלבומה החדש של "אירוסמית", היא חושבת שהוא "מבריק", ויצא לה לבלות עם אביה לאחר שהדיסק יצא לשוק והיה לו קצת זמן פנוי. "הלכנו לראות את הסרט 'טראפיק', כי היה שם בקרוב של הסרט שלי 'לילה אחד במקול'ס'", היא מספרת. "הקרינו בו את הקטע של הקאר ווש, שבו מסבנים אותי ומתיזים עלי, ואני נראית כמו איזו חתולה סקסית רטובה. התכווצתי במושב שלי, כי זו ממש לא אני, זה נראה יותר כמו שידור בערוץ 'פלייבוי'. אבל אבי ואני התלוצצנו על כך, זה היה משעשע".

וגם על אמה, בב ביול - דוגמנית וגרופי של אמנים בעברה, בייחוד של אביה, איתו ניהלה רומן בן שמונה חודשים, שבזכותו ליב כאן איתנו היום - יש לה רק מילים טובות לומר. האם החלה אף היא להופיע לאחרונה, ולמרות גילה הלא צעיר היא משחקת אותה רוקרית סקסית. לבושה בגדי עור צמודים, היא מרביצה הופעה אנרגטית במועדונים. "אמא שלי דופקת מה זה קטע", מתפעלת הבת. "נהדר לראות אותה. כשהיא על הבמה היא נהנית מכל רגע, פשוט פורחת. הלוואי שמישהו יקלוט אותה וייתן לה חוזה מגניב בחברת תקליטים. מגיע לה".

 

גמלונית, גבוהה, מגושמת ועם גשר בשיניים

 

טיילר נחה כעת קצת מעשייה קולנועית, לאחר שסיימה להצטלם לטרילוגיית סרטי "שר הטבעות" בניו זילנד ועסוקה בקידום יחסי הציבור של הסרט הראשון, "אחוות הטבעת", שעולה לאקרנים בימים אלה באירופה (ובקרוב בארץ).

החבר שלה הוא רויסטון לנגדון, 28, זמר ובסיסט הלהקה הבריטית "ספייסהוג". היא קוראת לו "רוידי", ובהמתנה לדירה החדשה שקנתה היא מרבה לשרוץ איתו בדירתו במנהטן ("פולשת לי לארון", כהגדרתו), כששניהם לא עסוקים בפרויקטים נפרדים. השניים נפגשו לראשונה לפני חמש שנים דרך חבר משותף, אבל לא התחברו רומנטית, מה שקרה רק לפני שנתיים וחצי. "היחסים שלי איתו כל כך יקרים", היא אומרת. "הם הדבר היפה ביותר שיש לי בחיים". אקס מיתולוגי שלה הוא השחקן חואקין פניקס, אותו הכירה בעת צילומי הסרט "INVENTING" THE ABBOTS".

אחד ההרגלים המגונים שטיילר מנסה להיפטר מהם, עדיין ללא הצלחה, זהו העישון. "זה כבר מביך אותי, אני מאמינה שאפסיק לעשן בקרוב", היא אומרת. "התחלתי עם סיגריות בגיל 15 בערך, כשהחבר'ה שלי היו בעניין. אמא שלי תפסה אותי פעם על חם עם סיגרייה, אבל זה לא מנע ממני להמשיך. בכלל, כנערה הייתי די פרועה, אהבתי להקות מטאל, כמו 'הארט' ו'מוטלי קרו', והתלבשתי כמותם".

טיילר מודה שכבר כילדה היה לה המון ביטחון עצמי, אותו ירשה מאמה. "היא כל כך ישירה ואומרת את כל מה שבראש שלה, מה שגרם גם לי להיות ילדה לא ביישנית", היא מגלה. "גם כשהייתי לא שלמה עם המראה הפיזי שלי - הייתי גמלונית, גבוהה, מגושמת ועם גשר בשיניים - היה לי ביטחון עצמי, מסיבה כלשהי. אני זוכרת שכבר בגיל 12 הייתי גבוהה כמעט כמו שאני היום, ומידת הנעליים שלי היתה 35. אבל במקום לחוש חוסר ביטחון, החצנתי את עצמי".

 

רוצה משפחה וילדים

 

היום, מעבר לדימוי הסקסי-מיסתורי שלה כשחקנית, מסתתרת בחורה נורמלית למדי, שלמרות גילה הצעיר כבר חושבת על הקמת תא משפחתי. "מאז ומעולם רציתי משפחה וילדים", היא מודה. "אם יש משהו שמניע אותי יותר מכל דבר אחר, זה הקמת משפחה. אני מנסה ככל יכולתי לשמור על מערכת היחסים הנוכחית שלי, היא נורא חשובה לי. אני עובדת עליה קשה, אם כי זה לא פשוט כשאתה מסתובב כל כך הרבה בעולם ועובר מפרויקט לפרויקט. אבל גיליתי שאני יכולה לתקשר עם אהובי באמצעות האי.מייל".

את טיילר פגשתי בלונדון, שם היא שוהה לצורך קידום "שר הטבעות - אחוות הטבעת", על פי הטרילוגיה הספרותית של ג'יי. אר. אר. טולקין, שצולמה בניו זילנד במשך 274 יום. היא נפגשת כאן עם נציגי תקשורת מכל העולם, ומשתתפת בפרמיירה העולמית של הסרט ובמסיבה גדולה למשתתפים - סידרת אירועים שישיקו את העלאת הסרט על האקרנים.

"לא קראתי את הספרים לפני שהגעתי להפקה", היא מודה. "לא הייתי מודעת בכלל לטולקין, ולכן הייתי בהלם כשזימנו אותי לשחק בתפקיד של הוביט. מישהו הציע אותי ואז פיטר (ג'קסון, הבמאי) התקשר אלי. קראתי את התסריט והייתי הרוסה ממנו, אבל חשבתי אלוהים, למה אני? מה אני הולכת לעשות? היה עלי ללמוד מהר על עולם חדש לגמרי לגבי, וזה היה נהדר".

 

- איך נכנסת לדמותה של ארון?

 

"באופן יחסי אין לה תפקיד גדול בספר ובסרט. פיטר ביקש ממני להתמקד בפרקים שבהם יש פירוט רב עליה ועל אהבתה לאראגורן (בגילומו של ויגו מורטנסן), כי זה מה שהוא רצה להביא למסך. הוא רצה שנפתח ביחד את הסיפור שלה, וחלק גדול מזה היה גם באחריותי, בהיותי חברת צוות בפרויקט".

 

- איך התמודדת עם הפקה שבה מצולמים שלושה סרטים?

 

"זה היה קשה. לקח לי זמן להתרגל לשעות הצילומים הארוכות ולהתאים את עצמי לדרישות ההפקה. היה עלי להיות גמישה ובו זמנית לשמור על משמעת עצמית נוקשה. ראיתי את התשוקה שמושקעת בפרויקט ואומנם נאבקתי בזה תחילה, אבל בסופו של דבר נכנעתי והתמסרתי לחוויה הטוטאלית הזו. למדתי לחיות אותה, לחוש אותה ולהשתמש בכל התחושות והחושים שלי בבניית הדמות".

 

- עשיית שלושה סרטים ברצף שומרת לפחות על המשכיות.

 

"הסצינות בכלל לא צולמו לפי הסדר. קרה שביום אחד צילמנו קטעים מהסרט השלישי ומהסרט הראשון. היה עלינו להכיר את הדמויות שלנו כל כך טוב, שנוכל להתחבר מייד לכל סיטואציה בכל רגע ובכל מצב נתון".

 

- הכרת סרטים של פיטר ג'קסון?

 

"אני מעריצה גדולה של 'יצורים שמיימיים' שלו, שבו הדמויות עמוקות ואינטנסיביות. בלי לפגוש אותו, ידעתי שמדובר בבמאי רגיש, שיודע איך לבנות דמויות אמינות בדרך מיוחדת שכמותה לא ראיתי קודם לכן. כבר לאחר השיחה בטלפון קיבלתי את ההחלטה להשתתף בהפקה, עוד לפני שנפגשנו. אני חושבת שהוא אדם בעל חשיבה מקורית, וכל מילה שיוצאת מפיו מפתיעה. הוא עדין ומאוד לא מזויף. הוא הלך על ההפקה הזו, כי הרגיש שזו הזדמנות של פעם בחיים וחש הכרת תודה על כך שהיא ניתנה לו, ויחד עם זאת הבין את האחריות הכבדה שנפלה על כתפיו".

 

- מה כל כך משך אותך לעשות את הסרט?

 

"הוא פשוט נגע בי. הסיפור היה בעל עוצמה אדירה. בפעם הראשונה שקראתי את התסריט פשוט בכיתי. התחברתי לדמות והרגשתי צורך עצום לעשות אותה. אם הייתי צריכה ללכת היום ולצלם סצינה שבה מופיעה ארון, אוכל לעשות זאת ללא כל בעיה. הדמות הזו תהיה איתי לנצח. חלק מהפריבילגיות בהפקה הזו היתה העובדה שניתנו לנו חודשיים להיות ביחד, לעשות חזרות ולשפר את הדמויות שלנו לפני התחלת הצילומים".

 

- יצא לך לעבוד עם במאים נהדרים כמו ברנרדו ברטולוצ'י ורוברט אלטמן ("מי רצח את קוקי", "הנשים של ד"ר טי"). איך היה?

 

"עם ברנרדו זה היה מזמן, לפני כמה שנים טובות. זה היה פנטסטי עם שניהם, והייתי רוצה לעבוד איתם שוב. את 'הנשים של ד"ר טי' עשיתי ב-99', במקביל ל'שר הטבעות', כי התחייבתי לכך קודם. חזרתי הביתה מניו זילנד לחופשת כריסמס ואז הצטלמתי לסרט של אלטמן".

 

- שמעתי שאת עומדת להיכנס לנעלי אביך ולפתוח גם בקריירה מוסיקלית.

 

"איפה קראת את זה?! מדהים איך ששמועות מתפשטות. תמיד שואלים אותי על זה וכולם רוצים שאעשה זאת. כשאני נשאלת על כך, אני אומרת שאני אוהבת מוסיקה, אבל לא מנסה לעשות מזה קריירה. אבל בסוף אנשים כותבים מה שבא להם. התשובה היא לא".

יחד עם זאת, בראיון איתה שהתפרסם במגזין "ג'יין" באפריל, היא התבטאה: "אני עושה פיתוח קול וגם לוקחת שיעורי נגינה בפסנתר, אבל ידי השמאלית לא עומדת בקצב... לכן אני מנסה ללכת בינתיים על שירים פשוטים. אני מקנאה בחבר שלי, הוא המוסיקאי הכי מוכשר שאני מכירה. כשהוא מנגן בשבילי בפסנתר, זה כל כך יפה שאני מתמלאת קנאה. הייתי רוצה לדעת לנגן כמוהו".

 

- איך היה לעבוד עם טום הנקס כבמאי ("מה שאת עושה לי")?

 

"אני מתה על טום הנקס, מעריצה גדולה שלו, ואני עדיין אוהבת את הסרט הזה, שמקרינים אותו הרבה באמריקה, בערוצי הכבלים בעיקר. הלוואי שתהיה לי הזדמנות לשחק איתו מתישהו".