ארבע שנים הן פרק זמן די סביר בין אלבום לאלבום, אבל עבור הקהל הים תיכוני ארבע שנים הן נצח. חיים משה, 46, הוציא במרוצת 23 השנים האחרונות 23 אלבומים (לא כולל אוספים), שהרגילו את הקהל שלו לתפוקה גבוהה. 23 הוא מספר סימבולי, שכן מספר 23 בכדורסל - הלא הוא מייקל ג'ורדן - ידע לפרוש בשיא, אבל האהבה העצומה שלו למשחק לא נתנה לו לפרוש. כך גם משה. בשנים האחרונות תקפה אותו עייפות שגרמה לו הירהורי פרישה, אבל האהבה האבסולוטית למוזיקה ולחץ הקהל לא איפשרו לו לפרוש. "נכון, אי אפשר לפרוש ממוזיקה", הוא אומר. "זה משהו כל כך בסיסי אצל זמרים, כמו לשתות מים. גם הקהל, ששמע שאני רוצה לפרוש, לא נתן לי. אנשים שאלו שאלה פשוטה ונכונה: 'לאן תלך? מה תעשה בלי המוזיקה?'. וזה נכון, הרי המוזיקה היא מה שאני. הקהל נתן לי כוח לחזור, ואחרי משבר ארוך יצאתי מזה. באלבום הנוכחי חזרה לי ההתלהבות של פעם, הרעב שהיה חסר לי".
עכשיו הוא חובק אלבום חדש, "אמצע החיים". למען הדיוק, לפני כשנתיים יצא אלבום כפול שלו עם דקלון, שכולו דואטים משירי להקת "צלילי הכרם". אבל האלבום החדש, "אמצע החיים", שיצא השבוע לחנויות, הוא האישי הראשון שלו זה ארבע שנים. ביום חמישי הקרוב (13.12), החל מהשעה 22.00, הוא יופיע ב"חמסה", מופע ענק שייערך בגני התערוכה בתל אביב, לצד כוכבים כמו שרית חדד, שלומי שבת, יואב יצחק וליאור נרקיס.
משה: "יוסי בן דוד, שמפיק את המופע, עוזר להמון זמרים צעירים. הוא בן דוד שלי ואני אוהב אותו, ולדעתי הוא מהווה כוח רציני בעשייה. במופע יהיו זמרים מהשורה הראשונה, מה שמבטיח מופע איכותי. אני עצמי אתן את ההופעה הכי טובה שאוכל. זו תהיה הזדמנות טובה בשבילי להגיש לקהל את השירים החדשים מ'אמצע החיים' ולראות איך הם יגיבו אליהם. אני מאמין שהם יאהבו אותו".
- מה הבשורה באלבום הזה?
"חזרה לעבר, לחום ולאקוסטיקה. שמתי לב שהזמרים הצעירים במועדונים ובאלבומי החפלות שלהם מבצעים יותר ויותר להיטי עבר שלי, כמו 'סמדר', 'לבד יושבת' ועוד. הקהל כנראה מתגעגע לצליל הישן, לחום של פעם, לנוסטלגיה, והאלבום החדש מביא את זה. אפילו השפה באלבום היא בטעם של פעם. שיר כמו 'כוכבים יחווירו מול יופייך' מביא שפה ציורית, שהמשוררים מהדורות הקודמים היו משתמשים בה, ושהיום אני שומע יותר ויותר אנשים מדברים בה. אביחי מליחי, שכתב והלחין את השיר, הוא יוצר מצוין".
במסעדה בצפון תל אביב, שבה התקיים הראיון, נראה משה נינוח ועם זאת מקפיד שלא לאחר לישיבת "טכזינה" עם החבר'ה - אותה ישיבה בה לועסים גת ביחד עד השעות הקטנות של הלילה. משה: "כבר נגמרו הימים של השתייה. היום אני מגיע להופעות, יושב במשרד של המועדון ומחכה עד לזמן ההופעה, ורק כוס קפה שחור נכנס לפה שלי לפני כן. מה שאחר כך, זה לא עניין של אף אחד". הוא מרבה להתפייט בציטוטים מהתנ"ך ומהתורה שבעל פה, ועם המלצר הפלשתיני מבקה אל גרבייה הוא מתקשקש בערבית, שפה שאותה הוא אוהב. "אנחנו לא גרים בלונדון, צריך לדעת את השפה של הסביבה", הוא אומר.
- לא חששת שבמהלך ארבע שנות השתיקה שלך מישהו אחר יתפוס את מקומך?
"קנאת סופרים תרבה חוכמה. גם לזמרים האחרים יש קהל. אני אומנם צפוני, אבל ברור לי שיש קהל גדול לזמרים שעוד לא פרצו לתודעה של כולם. לכל אחד יש את הקהל שלו, והקהל שלי ידע לחכות לי".
- בשלהי שנות ה-80 יצאת בסיבוב הופעות קצר, שבו פתחת קופות. אתה לא חושב שהגיע הזמן לסיבוב הופעות של ממש בהיכלים?
"רק לפני כמה ימים הופעתי בפני ועד עובדים באולם של אלפיים איש. הופעתי ואני מופיע בהיכלים. אבל בעניין של סיבוב אמיתי ופתיחת קופות, עדיין לא. בשביל זה אני צריך הרכב של כ-15 נגנים, ואני עדיין לא מרגיש שזה הזמן. התקופה הנוכחית קשה מאוד, גם בבידור. למעשה, אני לא זוכר תקופה כל כך קשה בכל הקריירה שלי. אין לי ספק שזה יקרה, אבל עוד לא".
- השיר "עד נשימתי האחרונה" של עוזי חיטמן נכתב עליך, עליו או על המדינה?
"עוזי מאוד מחובר למדינה והכל יכול להיות. השיר גם יכול להתאים לי באופן אישי. כל אחד יכול להבין אותו לפי הראייה שלו".
- נראה שאתה מנסה תמיד להתחבר לקונצנזוס. יש לך דעות מוצקות בנושאים רבים, אבל כשאתה נשאל עליהם אתה עונה בדיפלומטיות, כדי לצאת בסדר עם כולם.
"אבא שלי, שהיה איש צדיק וחכם, אמר לי תמיד: 'קשוט עצמך, אחר כך קשוט אחרים'. יש לי דעות, כן, ואם שואלים אותי באופן אישי, אז אני עונה ישר ולעניין בלי חוכמות. אבל בגדול, למה לי לתת ציונים?"
- לא פעם הזדהית עם הימין. לא חששת, למשל, לשיר את שיר הנושא של המפד"ל בבחירות האחרונות.
"יש לי נטייה לימין, שזה אומר נטייה לטוב. המפד"ל היא מפלגה נחמדה, שאני מרגיש מאוד מזוהה איתה. זה לא ש"ס".
- לאן אתה הולך כדי להירגע?
"שכרתי דירה בגבעת אולגה, שם אני נח. המשפחה שלי והמקורבים יודעים את זה. שם אני מוצא את הפינה שלי, מנותק מהעולם. קצת ספא, קצת רגיעה, ויוצא כמו חדש עד הפעם הבאה".
- בשביל זה תוותר על הופעה?
(בחיוך) "בשביל זה לא, אולי בשביל משחק כדורגל כן".
- אתה מטפח את דור ההמשך במשפחה? הבן שלך, אסי, מנגן ושר, וגם האחיין עידן הוציא אלבום משלו.
"יש לי בן ואחיין מאוד מוכשרים. הבן מנגן על קלידים בלהקה צבאית, ויש לו פוטנציאל להצליח, וגם האחיין מאוד מוכשר. אני לא עוזר להם יותר מדי, כי גם אני לא נולדתי עם כפית זהב בפה, והם צריכים לדעת להילחם. אבל העובדה שהם ראו ושמעו אותי השפיעה עליהם".
יבוא אאוט
אלבומו החדש של חיים משה, "אמצע החיים", כולל 12 שירים והוא שונה מאלבומיו הקודמים. הדבר מתבטא בעטיפה מושקעת, בצילומים שנותנים למאזין להתקרב אל הזמר ובחוברת עם מילות השירים, משהו שאף פעם לא היה בהפקות שלו. רשימת היוצרים שעבדו איתו ארוכה ומשובחת, וביניהם שלומי שבת, אבנר גדסי, דוד חלפון, דורון דוידסקו, אביחי מליחי, אביהו מדינה, עוזי חיטמן, מלי ומני קוממי, ולצידם יוצרים חדשים כמו חיים אנקרי וחוה יעקובר. על הניהול המוזיקלי, כמו תמיד, אריה ברקוביץ'. אבל השינוי האמיתי והמשמעותי באמת הוא שבפעם הראשונה מדובר באלבום מקורי לחלוטין, ללא אף לחן מיובא או ביצוע מחודש. "זה נכון, אבל זה לא היה מכוון", אומר משה. "ממש לא שמתי לב. בחרתי לפי השיר, ולקחתי מה שהיה טוב בשבילי. זה לא אומר שלו היה מגיע אלי שיר כמו 'אהבנו', שהוא לפי לחן יווני, זה היה מפריע לי".
- מתי נשמע יצירות שאתה כתבת?
"לא כדאי לחכות לזה. אבא שלי אמר לי להתמקד במה שאני טוב. את היצירה אני משאיר ליוצרים".