רבים ממנהלי הכספים ובעלי החברות לוגמים יין בהנאה וחוככים ידיהם בשמחה בסוף שנת 2001. אלה הם המנהלים שהיתממנו במטבע הין היפאני כחלופה להלוואה שקלית או מטבע אחר. בשעת כתיבת שורות אלו נסחר המטבע היפאני בשער 126.5 ין לדולר. למטבע הין היסטוריה ארוכה של תנודתיות מטורפת; בשנים 1996-1998 מטבע זה היה נתון לשינויים גדולים עם מתנד בלתי רגיל, שיא המתנד הגיע באוקטובר 1998 המפורסם, בחודש זה הין היפני התחזק ב–16% בפרק זמן של 36 שעות.
הין הוא המטבע של הכלכלה השניה בגודלה בעולם – כלכלת יפאן. כלכלה זו נמצאת במיתון עמוק מזה כעשור כאשר פתח תקווה לא נראה באופק הנראה לעין. שיעור האבטלה ביפן עומד היום על 5% ויותר, כאשר לפני 1995 התעסוקה במשק היפאני היתה מלאה. הימים בהם עובד יפני כרך את גורלו וחייו במפעל או בית-עסק בו הועסק חלפו מהעולם. הנאמנות ההדדית בין העובד למעסיק היפאני אינה עוד חלק מתרבות העסקים בכלכלה זו.
ההנחה בשנות ה-80 היתה שהכלכלה היפאנית שהתחרתה בכלכלה האמריקנית תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם, כך כתב ג'ורג' סורוס "יפאן הולכת ונהפכת למעצמה הכלכלית הראשונה בעולם....כבר קרה שההנהגה עברה ממדינה למדינה...אבל מעולם לא אירעו חילופי שלטון כלכליים שהיו מהירים כמו אלה המתרחשים עכשיו". כך כתב היועץ הראשי לקרן קוואנטום (נחלת העבר).
שערי הריבית ביפאן הם נמוכים היסטורית, בשנת 1987-1988 שיעור הריבית על הין היה 1.76% לשנה, כאשר הריבית הדולרית באותה תקופה היתה עמדה על 7.6%. אז נהגו לחשוב ששיעור החיסכון הגבוה ביפאן (למרות הריבית המזערית) הוא חלק מהמנוע הפיננסי הענק של יפן.
שיעור החסכון הגבוהה של משקי בית ביפאן היה לרועץ לכלכלתה, הבנקים והמוסדות הכספיים המלווים כספים הוציאו הלוואות ענק לתאגידים ולממשלה אך מנגד הצריכה המקומית לא צמחה כך שהבנקים נותרו בעלי נכסים עם ערך יורד וחובות אבודים עצומים, מחזוריות זו טרם נסתיימה.
הריבית על מטבע הין נמצאת בשיעורים מגוחכים של 0.1% לשנה, זו בדיוק הסיבה בגללה כולם נוטים ליטול הלוואות במטבע היין. הפער בין לווה השקלים ליין היפאני עומד על 8% במונחים שנתיים, כך שמי שנטל הלוואה בתחילת 2001 במטבע זה חייב פחות מהקרן לגוף המלווה. הלווה מבחינתו מוגן מפני פיחות של השקל למול הין באופן שלמעט מקרים חריגים של התחזקות היין או היחלשות השקל ימצא את עצמו מתממן בשיעורים אפסיים ובמרבית המקרים עוד צובר רווחי מימון בלתי מבוטלים (ראו מקרה תשובה וחברת דלק).
לא מעט חברות מענפים שונים בשוק מפסידות תפעולית בשנים האחרונות אך מציגות רווחי מימין נאים מנגד. אילולא היתממנו חברות אלו במטבע הין או ו/או מטבע אחר היו מוצאים את חברותיהם שוחקות את הונן העצמי עד דק. אילו נטלו חברות אלו הלוואות שקליות, שיעורי הרווחיות בחלקן היה יורד כל יום ורבות מהן היו מוצאות את עצמן בתחומים האדומים במאזן.
עד עתה הסכמנו שהין חלש ומניב תשואה נאה לנוטלי ההלוואות, השאלה האם ימשיך מטבע זה להיחלש או שנקודת השיא קרבה. אנו כיום נמצאים בשיעורי ריבית הולכים ויורדים בעולם, רק ביום הרביעי האחרון הופחתה בארה"ב הריבית ל – 1.75% בלבד, שיעורים מעין אלה לא נראו משנת 1961.
החלופות למטבע הין כמטבע הלוואה מתרבות ככל ששיעורי הריבית בעולם נמצאים במגמה של נסיגה כתוצאה מהמיתון העולמי.
הין החלש מפתה מאוד לסגור את ההלוואות במטבע היפני וליטול הלוואות במטבעות אחרים. פער הריביות הצטמצם עד כדי נקודה בה החלופות למימון זולות, זמינות ופחות מסוכנות. מכיוון שכלכלות ותהליכים כלכליים נוטים למחזוריות ההערכה היא שבקרוב תתחיל מגמה של סגירת הלוואות רווחיות במטבע הין ומעבר הין ומעבר למטבעות בעלי שיעור ריבית נמוך.
מה אצלנו?
ולסיום, מעט על המטבע המקומי שממשיך להפגין עוצמה ויציבות, בשעת כתיבת שורות אלו עומד שער הדולר על 4.23 שקל לדולר כאשר המתנד השבועי היה זניח. צפו לבאות המשך דישדוש ברמות נמוכות ויציבות למעט אירועים ביטחוניים מדיניים חריפים שעלולים להחליש את השקל. בנוסף, ברקע הלחצים הרבים שמופעלים על הנגיד להוריד את הריבית בצורה דרסטית (עסקת חבילה) ובנוסף ערפל מעל תוכנית המיסוי על הפיקדונות השקליים, אם תצא תוכנית זו לפועל אנו צפויים לראות התחזקות הדולר אל מול השקל.
הכותב הוא מנכ"ל חברת מט"ח מקבוצת מוריץ&טוכלר, העוסקת במסחר במטבע חוץ ובנגזרותיו. כל הנאמר בסקירה אין בו משום ייעוץ או הכוונה כלשהי, אלא הבעת דעה בלבד.