שון די, הסינית התאילנדית של נצרת

אבי אתגר נהנה מהנוף ההררי וממטעמים שגרמו לו להיראות כמו דרקון נושף אש. ויש גם מתכון ישר מן המטבח

פעם בלונדון, בסינית אחת בסוהו, שהפך לצ'יינה טאון קטנה, לאחר שגילו שמונוסודיום גלוטמאט ודים סאם מביאים יותר רייטינג מסתם זונות, התנצלו בפנינו שהמקום היחיד בו יכולים להושיב אותנו הוא השולחן העגול, זה שעל יד המטבח, שעליו אוכלים המלצרים.

אחר כך התברר שזה היה שיחוק מושלם, כי לא רק שהאוכל הגיע מהר - מן הזווית ההיא יכולנו לראות את המלצרים ואת הצלחות הצבעוניות שהם נשאו מן המטבח אל הסועדים, וכך יכולנו להזמין לפי מראה עיניים ("וגם את הצלחת עם הכתום הזה בבקשה"). הרבה יותר פשוט מאשר להתמודד עם תפריט בעובי דו"ח מבקר המדינה, בפרק העוסק בהתנהלותם הכספית של מוסדות ש"ס.

איך שלא יהיה, זו היתה הארוחה הסינית של חיי. והנה גם כאן, בסינית או התאילנדית החדשה בנצרת, אמרו שאם אנחנו מתעקשים לאכול דווקא עכשיו (המסעדה הייתה סגורה והסברנו שהגענו מרחוק ) נאלץ להסב לשולחן אחד עם העובדים.

 

בשבחי היופי והחריפות

 

שן-די, שפירושה בסינית "החנות", נמצאת גבוה על הרכס שמשקיף על כל נצרת. לעת ערב, כשהאורות נדלקים המראה קסום במיוחד. שום דבר ממה ששמענו על יופיו של המקום, לא היה מוגזם, המציאות מחמיאה אפילו לשמועות.

ולא רק הנוף והגינות הקטנות והמטופחות סביב מגרש החנייה, אלא כל המסעדה, שעוצבה ונבנתה במקום אחר לפני שפורקה ונבנתה כאן מחדש בקפדנות מדהימה, על כל עבודת העץ המרהיבה. חבר שהיה איתי, שיודע דבר או שניים על בנייה והשקעה, הסתובב כה וכה בהתפעלות לפני שקבע: "שפכו פה כמה מיליונים".

המסעדה הייתה ריקה כשנכנסנו, חוץ משולחן אחד שאליו הסבה חבורה שמחה של תאילנדים. הם קיבלו אותנו לשולחן בחיוכים מבוישים ובהנהוני הסכמה. הם אנשים עדינים, התאילנדים, אבל היה להם קשה להתאפק מלהגניב אלינו מבט מידי פעם, אולי כדי לבחון אם אנחנו עומדים בתנאי הקבלה לחריפות שלהם.

ההתחלה היתה מעודנת; מרק פירות ים עם שרימפס וקלמרי בחלב קוקוס, למון גראס וכוסברה טריה, בנוסח "טום – יאם", קליל ונהדר. ההמשך הלם בנו במכות אש ועשן, עד שנדמה היה שאם צופים בנו עכשיו במשקפות לילה, בתאורת אינפרא, אנחנו בטח נראים כמו דרקונים נושפי אש.

עוד עלו מן הים זרועות סרטנים באטריות אורז חומות, ושוב שרימפס וקלמרי, הפעם בירקות ירוקים של אספרגוס, פרחי ברוקולי ופלפלים ירוקים. נתחי בקר בפלפל אדום, תרד ובזיליקום וגם נזיד קישואים ונתחי עוף ברוטב קוקוסי סמיך. למרות שהמנה הזאת לא היתה מועמדת ראויה לתחרות עיצוב, היא הייתה פשוט נפלאה.

בסך הכל, ריחפו מעל כל הטעימות האלה טעמי למון גראס וג'ינג'ר טרי, קוקוס וכוסברה וחריפות כבר אמרתי? הו חריפות מבורכת.

איך מגיעים: לאלה שנוסעים לנצרת מהמרכז או מהדרום, יש להגיע לצומת המוביל ושם לפנות ימינה לכיוון נצרת עילית. בדרך עוברים צומת מרומזר ואחריו כיכר בה פונים ימינה. משם יש כבר שילוט למסעדה.

"שן-די". מסעדה סינית – תאילנדית, רחוב אורנים 1 , נצרת עילית. 6081113 – 04.

 

קציצות ולא של אמא

 

אני לא יודע אם היצירות הקטנות שהוגשו לנו הן גם חלק מהרפרטואר הקבוע אותו מנגנים במסעדה, אבל מנה אחת של מה שנראתה כמו קציצות דגים, היתה כל כך טעימה, שלא ויתרנו על פיצוח המתכון:

חצי קילו חזה עוף, 200 גרם דג לוקוס (ללא עור ואדרות), 50 גרם דג סלמון, 2 ביצים, 1 כף בצל ירוק קצוץ, 1 כפית של ג'ינג'ר טרי מגורר, 30 גרם קמח, 2 כפיות סוכר, 1 כפית מלח, קמצוץ פלפל לבן, ¼ כפית מונוסודיום גלוטמאט, כפית וחצי מחית קארי (להשיג בחנויות המתמחות במוצרי המזרח הרחוק, כמו "מזרח-מערב"), חצי כפית סודה לשתייה – 4 כפות שמן צ'ילי חריף, או שמן סצ'ואן, גם את זה ניתן להשיג בחנויות.

טוחנים את הדגים, העוף והג'ינג'ר ומוסיפים את שאר החומרים. לשים היטב וצרים כדורים (שאותם משטחים קלות) בקוטר כחמישה ס"מ ומטגנים בשמן קנולה עד להזהבה בשני הצדדים.

הכינו גם קערית רוטב בו טובלים את הקציצות לפני כל נגיסה.

חומרי הרוטב: 1/3 כוס רוטב לימון מסוג "פונזו" (יש בחנויות), מלפפון טרי קלוף וקצוץ דק, 1 כפית כוסברה טרייה קצוצה, חצי כפית פלפל ירוק חריף קצוץ דק וכפית שקדים טחונים. לערבב.