מה שבטוח - ביטוח

למרות שבשנים האחרונות הולך וגדל מספר התביעות שהגישו הורים נגד חברות הביטוח על פציעת ילדיהם בתוך ומחוץ לבית-הספר, עדיין מעט מאוד הורים מודעים לכך שילדיהם מבוטחים 24 שעות ביממה, משך כל ימות השנה. חשבון חובה

כמה הורים יודעים שהילד שלהם, הלומד במערכת החינוך, מבוטח במסגרת ביטוח תאונות אישיות 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, וגם בחו"ל? (למעט תאונות דרכים ופעולות איבה). לא הרבה הורים. מעטים יודעים, למשל, שאם הילד נופל בחצר הפרטית ונפצע, אפשר לתבוע את חברת הביטוח לפיצויי נכות זמנית (אם הילד רותק למיטתו ולא ביקר בבית-הספר 21 יום ויותר, כולל במהלך החופשות).

אבל מתברר שבשנים האחרונות גדל מספר ההורים התובעים את חברות הביטוח על בסיס ביטוח זה. כך אומרים עו"ד אמנון טישלר, שמייצג את ארגון הממונים על בטיחות ברשויות המקומיות, וגבירה אביזוהר, מנהלת המחלקה לביטוח תלמידים במשרד החינוך. טישלר: "בכלל, בנושא התביעות יש היום מודעות גבוהה יותר. במיוחד כשמדובר בילד שנפגע קשה וההורים מחפשים כל דרך לממן את הטיפול בו. יש גם עורכי-דין שמתמחים ומייעצים לסוגים כאלו של תביעות".

מפני מה מבוטחים ילדינו? לדברי אביזוהר, כל ילדי מערכת החינוך בארץ כלולים בביטוח תאונות אישיות, כאשר ועדת החינוך של הכנסת קבעה כי מותר לגבות מההורים תשלום שנתי של עד 22 שקלים לתלמיד במסגרת חינוך חובה. בפועל גובות הרשויות תמורת הביטוח כספים עבור ילדים מגיל שלוש ועד לתלמידי הסמינרים. הרוב המכריע של התלמידים, קרוב למיליון, מבוטחים בחברת "כלל", דרך החברה למשק וכלכלה של המרכז לשלטון מקומי.

 

מודעות נמוכה של ההורים

 

קיימות גם רשויות מקומיות שלא רצו להצטרף להסדר הכללי והן מבוטחות בנפרד בחברות אחרות, בדרך-כלל תוך חיקוי תנאי הפוליסה של "כלל". למשל, התלמידים בירושלים, שמבוטחים ב"ביטוח ישיר", דרך סוכנות "גל-ביט", או תלמידי הקיבוצים ויישובי התק"ם המבוטחים בחברות אחרות.

למרות זאת, ד"ר מיכל חמו-לוטם, מנכ"ל "בטרם", המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים, לא מרוצה. ראשית, מרמת המודעות הנמוכה של ההורים לנושא. "צורמים הדברים שחלק גדול מההורים, כפי שמוכיחות שיחות רבות שקיימנו בנושא, כלל אינם יודעים שילדיהם מכוסים 24 שעות ביממה במסגרת ביטוח. יש לחשוב בצורה אינטליגנטית על פתרון איך מיידעים את ההורים. אולי באיגרות ששולחים לתושביהם ראשי ערים לקראת השנה החדשה, או לחלופין לקראת פתיחת שנת הלימודים. הבעיה השנייה היא רמת הכיסוי הנמוכה מדי למי שאכן נפגע".

במסגרת הביטוח יקבל הילד שהוגדר כבעל נכות זמנית ונעדר מבית-הספר 21 יום - 20 דולר ליום. זה נכון החל מהיום השישי שאחרי הפגיעה, מול אישור רופא, ולא יותר מאשר לחצי שנה, כאשר התיקצוב לתקופת אשפוז עומד על 30 דולר ליום. כסף קטן לעומת ההוצאות בהן תחויב המשפחה במקרה של פגיעה קשה שמקרקעת את הילד לבית-החולים ו/או לביתו למשך שלושה שבועות ויותר.

אם חלילה הפך הילד לנכה של 100 אחוז, כלומר למי שנזקק לטיפול צמוד 24 שעות ביממה כל חייו, והדבר כרוך בדרך-כלל גם במיכשור ובהתאמת תנאי חיים לנסיבות, הוא יקבל 80 אלף דולר. במקרה כזה ניתן גם להשיג מענק חומרה בשיעור מקסימלי של 40 אלף דולר נוספים. כלומר, לא יותר מ-120 אלף דולר בסך-הכל. "לא מספיק",קובעת בחומרה ד"ר מיכל לוטם-חמו. "מדובר על נזקים כלכליים ורגשיים אדירים גם לילד עצמו וגם למשפחתו. הלא כאשר ילד נפגע למרבה הצער במהלך לידה, מן המפורסמות שתביעות מתוקצבות גם בסכומים של מיליוני דולרים. במה ייגרע חלקו של תלמיד בית-הספר, שנפצע והפך לנכה?"

 

גם ההורים מבוטחים

 

לפי ד"ר טישלר, הדברים חמורים במיוחד לגבי אותם ילדים שלא ניתן לכרוך בפגיעתם מעשה של רשלנות. שכן, ילד שמעד סתם בחצר בית-הספר, בלי שהיה במקום בור או מדרכה רופפת, יקבל רק את הסכומים הנ"ל יחסית לאחוזי הנכות שייקבעו לו. לעומת זאת, אם הפגיעה נגרמה בגלל סוג כלשהו של רשלנות, למשל נפילה לבור, פגיעה בעקבות השתתפות בשיעור התעמלות שנוהל לא במתקנים רגילים ובטיחותיים, ניתן לתבוע על רשלנות גם את הרשות המקומית, ו/או את משרד החינוך, תלוי במקרה. אביזוהר: "כשמדובר בנפילה לבור פעור בשטח בית-הספר, ניתן לתבוע גם את הרשות המקומית וגם את המנהלת שלא דאגה לסתום את הבור".

במקרה כזה מדובר בתביעות ענק, אם כי הדברים כרוכים אז במאבקים משפטיים ממושכים ובגיוס עורך-דין בעלות בלתי מבוטלת. לעומת זאת, המאבק על כספי הביטוח הבסיסי נחשב לפשוט יחסית, שכן אין צורך בתהליך המסורבל של הוכחת אשמה המאפיין, למשל, תביעות בגין תאונות דרכים, ומשרד החינוך משלם מדי שנה מיליוני שקלים במסגרת התביעות השונות.

גם הורים המשמשים מלווים בטיולים, מכוסים, כמו הילדים, בביטוח תאונות אישיות וכן בביטוח הלאומי, אם כי הביטוח הלאומי יכיר בהורים שנפגעו במסגרת טיול כנפגעי תאונת עבודה רק בתנאי שיהיו מצוידים מראש בטופס הפניית מתנדב. חשוב מאוד לא לשכוח לבקש טופס כזה מבית-הספר לפני היציאה לטיול.

 

12,261 ילדים נפגעו בשנת תשנ"ט

 

לפי "בטרם", המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים, בשנת תשנ"ט נפגעו 12,261 ילדים בתאונות בבתי-הספר - כאחוז אחד מכלל התלמידים במערכת החינוך, מיסודי ועד תיכון. 29 אחוז מהילדים נפגעו בחצר, 17 אחוז בכיתות, 15 אחוז במסדרונות או במדרגות, 14 אחוז במגרש הספורט, 8 אחוז באולם ההתעמלות, 3 אחוזים מחוץ למוסד, ו-3 אחוזים בהסעות, בשירותים ובחדרי המלאכה והמעבדות. אין נתונים מדויקים לגבי מקום הפגיעה של השאר.

"בטרם" מציינים כי אין בישראל מידע מרוכז ברמה הארצית לגבי פגיעות המתרחשות במעונות יום, משפחתונים, פעוטונים, גני שעשועים, חוגים או קייטנות.

4,563 ילדים בגילאי 0-17 (אין פילוח נפרד של גילאי בית-ספר) אושפזו בין השנים 1997-1998 בבתי-חולים בעקבות נפילות, כאשר 51 אחוז מתוכם נפלו בבית, 11 אחוז ברחוב, 9 אחוזים באתר פנאי, 8 אחוזים בבית-הספר והשאר במקומות אחרים.