מתקדמים המגעים לשינוי שיטת קביעת שער החליפין

המגעים עשויים להביא לביטול האלכסון העליון ולשינוי בשיפוע של האלכסון התחתון - שלא יבוטל בינתיים

מגעים מתקדמים לשינויים בשיטת קביעת שער החליפין בישראל מתקיימים בימים האחרונים בין משרד רה"מ, האוצר ובנק ישראל. המגעים עשויים להביא לביטול האלכסון העליון ולשינוי בשיפוע של האלכסון התחתון - שלא יבוטל בינתיים.

במסגרת גיבוש עיסקת החבילה במשק דרש הנגיד, דוד קליין, לבטל כליל את רצועת האלכסון בתמורה להפחתת ריבית משמעותית. לקליין הוגשה הצעה, שגובשה בין השאר במשרד רהמ, לפיה רק האלכסון העליון יבוטל - ואילו שיפוע האלכסון התחתון יהיה שלילי, ייתכן מינוס 2%. המשמעות: אפשרות לתיסוף משמעותי בשקל.

בתמורה לשינוי כזה מוכן הנגיד להפחית את הריבית בשיעור גבוה - כ-1.5%. זאת, בתנאי שיוכל להעלות את הריבית במשק מייד - אם יתברר שהפחתת הריבית הגדולה תגרום לזעזועים. עם-זאת, משרד האוצר מתנגד לשינוי השיטה ואף לשינוי השיפוע. החשש באוצר: ירידה של הדולר מתחת ל-4 שקל, דבר שיפגע קשה ביצוא.

רצועת האלכסון, בשיטתה הנוכחית, קיימת כ-10 שנים. מהות השיטה: שער סל המטבעות נע בתחומים מוגדרים של אלכסון תחתון ואלכסון עליון. אם שער הסל קרוב או עובר את אחד האלכסונים - כלומר עולה או יורד מעבר לגובה מסוים - מחויב בנק ישראל להתערב במסחר במטח ולמכור או לקנות מטבע-חוץ. לדוגמא: אתמול היה המרחק בין הרצועות כזה, שלפיו השער המינימלי שאליו יכול סל המטבעות לרדת הוא 4.17 שקל, והשער המרבי שאליו יכול הסל לעלות הוא 6.1 שקל. שער הסל אתמול עמד על 4.3267 שקל. השיפוע של האלכסון העליון גבוה מעט מזה של התחתון, וכך הולכת ונפתחת רצועה רחבה יותר ויותר בשנים האחרונות.

רצועת האלכסון נועדה למנוע זעזועים בשוק המטח בישראל ולקבוע גבולות ברורים שבהם יכול לנוע שער סל המטבעות. בבנק ישראל תובעים בשנתיים האחרונות לבטל את רצועת האלכסון, כך שמחיר מטבע החוץ ייקבע ללא מעורבות של הבנק המרכזי.

נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, אמר אתמול: לתעשייה יהיה טוב אם יבוטל האלכסון העליון בלבד. הדבר יבטיח שלא יהיה ייסוף בשער השקל, דבר שעלול לגרום לפגיעה חמורה בכושר התחרות של התעשייה המייצאת.