המכשירים שיהפכו את הסלון שלכם לבית קולנוע מפואר

די.וי.די שיודע להקליט, טלוויזיה פנורמית עם שלושה מסכים, מערכת להרעדת הספה, פלייסטיישן דרך האינטרנט, משקפיים שמראים תמונה של 50 אינץ', גלי קול עם תנועות מעגליות, מוזיקה דרך הטלפון, שלט רחוק ב- 400 דולר, מסך ב- 123 אלף שקל. מרכז הבידור הביתי הופך למפלצת מרובת ראשים וכספים. נועם רשף על החידושים שיהפכו לכם את הסלון לרב-חן משולב בבית אופרה

ההתרגשות היתה עצומה. האירוע התקשורתי הגדול של השנה, אם לא העשור, עמד להתחיל: צפייה באירוויזיון – 79'' בצבע. כל השכונה נאספה בבית של אריה, היחיד עם הפלא המדעי שנודע כטלוויזיה צבעונית. כולם טחנו גרעינים והתרגשו מהצבעוניות של זמרי ורקדני 'ג'ינגיס חאן' המיתולוגי.

זינוק קדימה ל-2001 מעמיד את מסך הצבע של אריה (בטח פחות מ-20 אינץ') באור קצת יותר מפוכח. סלון שרוצה לרשום סטטוס של מרכז בידור אולטימטיבי צריך קצת יותר מטלוויזיה צבעונית ופיצוחים. החוויה שמנסים יצרני האלקטרוניקה לספק לנו אמורה להשאיר את בתי הקולנוע ריקים, ולהפוך את הבית למלכודת דבש שתשאיר אתכם בוהים עם אצבע מסוקסת על השלט עד שעות הבוקר המוקדמות. מסכי ענק, מכשירים חלקלקים שיקליטו את כל התוכניות שאתם אוהבים בלי שתגעו בהם, מערכות סאונד שמצריכות זכוכית משוריינת בחלונות - כל מה שצריך זה משכנתה נוספת ואולי מכירת איבר פנימי לא הכרחי, וזהו.

כל אולמות רב-חן ביחד כלב ליד דירת השלושה וחצי חדרים שלכם.

 

זורקים את הווידיאו

 

אם תעצרו ותביטו לרגע במכשיר הווידיאו שלכם, לא תוכלו להימלט מהשאלה הנוגה: מה לעזאזל עושה הדבר הפרימיטיבי הזה בסלון שלי? קלטות סלילים וגלגלי שיניים? נו באמת. והקלטה באמצעות הווידיאו?

לרוב יש בכל בית אדם אחד בלבד ששולט באמנות כיוון המכשיר. וגם הוא מפשל. כיוונתם להקליט עוד יצירת פאר בערוץ 2? רוב הסיכויים ששכחתם להעביר לערוץ הנכון, או שהתוכנית התחילה באיחור קל של חצי שעה ולא הקלטתם את הסוף, או שמחקתם בטעות את הטלטאביז של הילדה. מייאש.

סימן השאלה מעל הווידיאו מוביל להרהור על רכישת די.וי.די. זה דיגיטלי, זה אופנתי, ובשילוב רכיבי קולנוע ביתי זה נותן הרגשה של, ובכן, קולנוע ביתי. אבל הדי.וי.די לא יודע להקליט, בינתיים. תוכלו לראות את 'להציל את טוראי ריאן' בחדות שתאפשר לבדוק מקרוב כל איבר פנימי שעף באוויר, אבל מה עם להקליט את 'הסימפסונס'? בעיה. הפתרון ההגיוני הוא די.וי.די שיודע להקליט. פיליפס למשל מציעה את הדי.וי.די.אר 1000, שמסוגל - חצוצרות ותופים - להקליט על גבי דיסקי הדי.וי.די עד ארבע שעות, בהתאם לאיכות שבחרתם. המכשיר מסוגל להתחבר לכל מקור, גם לטלוויזיה וגם למחשב, מה שמן הסתם גורם לסיוטים קשים באולפני הסרטים הגדולים. המחיר, למרבה הצער, בלתי הגיוני - כמעט 10,000 שקל בארצות אירופה - ואם זה לא עצר אתכם, אנא הקטינו את ההתלהבות וזכרו שבכל הנוגע לתקנים, העולם הדיגיטלי הוא ברדק גדול (ובמילים אחרות, דיסק שנצרב על די.וי.די אחד לא בהכרח יעבוד על די.וי.די אחר).

 

דיגיטלי ורגיש

 

די.וי.די שמקליט זה נחמד, אבל מכשיר הווידיאו הדיגיטלי, הדי.וי.אר, הוא-הוא העתיד המדעי בדיוני כאן ועכשיו. במקום קלטות סלילים יש דיסק קשיח, כמו במחשב. המכשיר, שנראה כמו די.וי.די, מסוגל להקליט עשרות שעות על הכונן, וזאת רק ההתחלה: יחד עם הגוף בא גם שכל של מחשב, ואפשרויות ההקלטה הן לא מה שהכרתם. אתם מכורים ל'מהפך' עם דצה? הדי.וי.אר יזהה צפייה חוזרת ויקליט לכם, אם תרצו, את כל העונה. הוא גם יציע לכם תוכניות שנראה לו שתאהבו, לפי הרגלי הצפייה שלכם - כולל שחקנים מועדפים - ואפילו יקליט אותן ביוזמתו, סתם כי הוא נחמד כזה. הביקורות טוענות שלא תמיד מדובר בפגיעות מדויקות, אבל תמיד יהיה לכם משהו מוקלט לראות.

מכשירי הדי.וי.אר מגיעים עם חבילת שירות - יש מספר גורמים מתחרים בשוק האמריקאי, כשהידועים ביותר הם 'טיבו' ו'ריפליי טי.וי', שמספקים שירות לבעלי די.וי.אר. האפשרויות שהשירותים האלה מציעים מרשימות: הילוך חוזר באמצע תוכנית, כשהמכשיר מקליט את ההמשך בזמן שאתם בודקים שוב את המחשוף של מירי בוהדנה, וקפיצה קדימה כדי לדלג על הפרסומות. כל חברה והגימיק שלה: ל'טיבו' למשל יש על השלט כפתורים עם סימני אגודל. לחיצה על אגודל שמופנה למעלה תבהיר למכשיר שאתם אוהבים את התוכנית, אגודל כלפי מטה פירושו עזוב, אל תקליט לי את הג'אנק הזה.

מכשירים טיפוסיים הם ה-satt60 של סוני, שמסוגל להקליט 35 שעות ותומך ב'טיבו', או ה-dwd490re של אר.סי.איי, שתומך בתקן של מייקרוסופט ומציע מספר שעות הקלטה דומה. המחירים נעים בין 200 ל-400 דולר, אבל זה מטעה: המכשיר זול יחסית כי את הכסף הגדול תשלמו בדמי מנוי ועל השירותים המיוחדים.

מה שכן, השירותים האלה הם שנותנים לדי.וי.אר את כוחו האמיתי, והם שיעכבו, מן הסתם, את הגעתו לארץ. ברפובליקת הבננות הקטנה שלנו, מה שכרוך באישורים של משרד התקשורת לוקח זמן. הרבה זמן, מה גם שבזמנים כלכליים-בטחוניים-קטסטרופליים כאלה קשה לראות חברות חדשות נכנסות לארץ עם שירותי תקשורת מתקדמים. מצד שני, גם מייקרוסופט נכנסה לסיפור, עם שירות בשם 'אולטימייט טי.וי', מה שאומר שכנראה יש בסיפור הזה כסף ועתיד, ושאולי נזכה שיום אחד הטלוויזיה תמליץ לנו לראות את התוכנית החדשה של מרב מיכאלי.

 

זורקים את הווידיאו

 

הווידיאו ילך בקרוב בדרכו של הפטיפון, אבל הוא מנסה להילחם על חייו. איך? מציעים אפשרויות חדשות במחיר נמוך, יחסית לדרדקים הדיגיטליים. ה-ddv2120 של חברת דואל דק מגיע עם מקום לשתי קלטות. הכניסו צמד קלטות ריקות, והקליטו את התוכנית החביבה עליכם. בסיום ההקלטה ייצור הווידיאו קלטת אחת עם התוכנית, ללא פרסומות. נחמד. קצת ארוך ומסורבל, אבל נחמד. המחיר לא זול מספיק - 250 דולר.

 

צעצועים למבוגרים

 

מתקפה מפתיעה מגיעה בשנה האחרונה מכיוון יצרני מכונות משחקי הווידיאו. הפלייסטיישן 2 של סוני היה הראשון, עם די.וי.די בילט אין ואפשרות חיבור לאינטרנט בעתיד המעורפל. האקס-בוקס של מייקרוסופט יצא בארה"ב החודש, ויודע לעשות כל מה שהפלייסטיישן 2 יודע, אבל כנראה קצת יותר טוב. שתי חברות הענק מקוות להפוך אתכם לחלק אינטגרלי מהספה. כשלא תשחקו תראו די.וי.די, תגלשו באינטרנט בחיבור מהיר, או תראו סרטים מפוקפקים שהורדתם לדיסק הקשיח של האקס-בוקס. יחסית לשלל האפשרויות האלה כל הסיפור לא נורא יקר. פלייסטיישן 2 אפשר למצוא בארצנו ב-1,800 שקל וגם בפחות, והאקס-בוקס יגיע בעוד שנה לכאן - בארהב הוא עולה 300 דולר, פה תצטרכו לשלם יותר.

 

איך רואים את זה

 

תמונה חדה כמו לא שווה כלום אם המסך שלכם קטן ומצ'וקמק. לפעמים נדמה שכל מערכות ההקלטה והקולנוע הביתי עם השמות המפוצצים (שהמילה 'דיגיטלי' תמיד תקועה להם בפנים) נועדו רק למכור מסכים מפלצתיים שתופסים חצי סלון. אבל אין ברירה. כבר שרפתם כסף על וידיאו דיגיטלי, חייבים לראות את ההקלטה כמו שצריך.

טלוויזיות ענק דקות ושטוחות, זה מה שהולך היום. הסלון שלכם ירגיש כמו קולנוע, אבל במחיר שתשלמו אפשר לטוס להוליווד עם כל המשפחה עד קרבה שלישית. חברת אל.ג'י מציעה מסך 42 אינץ' ב-40 אלף שקל, ומסך 60 אינץ' מפלצתי במחיר הולם - 123 אלף שקל. לכל המסכים ניתן לחבר מדי.וי.די ועד טוסטר. כדאי לברר לפני שקונים אם המסך מתאים לסרטים בפורמט רחב.

 

משלושה כיוונים בבקשה

 

אבל טלוויזיות גדולות זה משעמם. זה טלוויזיה, וזה גדול, וזהו. יש גימיקים מגניבים יותר שם בחוץ - המסך הפנורמי של חברת פנורם, למשל, בעל השם הסקסי pv230. המסך בנוי משלושה מסכי 15 אינץ' שטוחים ונותן תמונה פנורמית מרשימה. באתר החברה מייעדים את המסך למחשב, ומספרים כמה הוא מעלה את תפוקת העבודה. נו באמת. רווקים עשירים בדירות קטנות יוכלו להרשים כל מבקר עם הגימיק הנאה הזה, ואפילו להציב מחשב עם כונן די.וי.די בסלון במקום טלוויזיית ענק.

 

תלוי במשקפיים

 

אם מסך ענק הורס לכם את הקומפוזיציה של הסלון, יש אפשרויות אחרות. סדרת משקפי האיי-טרק של אולימפוס מציעה פתרון חסכוני שייתן לכם לוק הייטקי סייבר פאנקי שכזה. למשקפיים יש צג קטן במקום עדשות, וצמד אוזניות. הם מתחברים לכל דבר שנותן תמונה, ומספקים תצוגה, לפחות לפי היצרן, זהה לצפייה במסך 50 אינץ' ממרחק 2 מטר. המחיר למוצרים בסדרה נע מ-500 ל-1,200 דולר. הביקורות קצת יורדות על איכות התמונה, ומומלץ לבדוק אם יש אקמול במגירה לפני הצפייה.

 

אובססיה לשליטה

 

כל המכשירים המשוכללים שהתיישבו לכם בסלון הגיעו עם שלט רחוק. המשמעות: יש לכם 17 שלטים על השולחן עכשיו. פתרון מתבקש הוא שלט אוניברסלי. יש לא מעט דגמים בשוק: מ-80 דולר להום תיאטרמאסטר, דרך 180 דולר ל-rm av2100 של סוני ועד 400 דולר לפיליפס פרונטו. היצורים הקטנים יכולים לשלוט בכמה מכשירים ביחד - השלט של סוני, למשל, יכול לטפל בעד 12 מכשירים בו זמנית, כולל די.וי.די, וידיאו, ממיר כבלים או לוויין, מערכת סטריאו, הכל. יש כפתורים לווליום ולערוצים, אפשר לתכנת את הווידיאו להקלטה, וללמד את המכשיר לשלוט גם במוצרים של חברות אלמוניות שהוא לא תוכנת להכיר.

 

יש משהו מתחת לספה שלי

 

כדי להשלים את חוויית המולטימדיה אפשר להצטייד באחד הגימיקים היותר משונים ויותר יקרים שיש - מערכת אודיסיי, שתרעיד לכם את הספה. מילולית. מחברים ארבע יחידות לארבע פינות מערכת הישיבה שלכם, ואת היחידה המרכזית שבאה איתן מחברים לדי.וי.די. הספה שלכם תהפוך לחלק מהסרט: היא תמחיש לישבנכם את עוצמת הגלים בסערה ותקפוץ ותזדעזע כשהגיבור ידהר על אופנועו. המחיר: 16 אלף דולר. לא כולל ספה חדשה, אם שלכם לא תעמוד במעמסה הקולנועית.

 

צליל מכוון היטב

 

כדי לחסל סופית את הצורך לצאת מהבית, צריך מערכות קול משובחות. סאונד הוא חלק חשוב מצפייה בסרט, ואנחנו גם רוצים לשמוע מוזיקה באותם זמנים נדירים שבהם הטלוויזיה כבויה.

יש לא מעט מערכות קול מרשימות לקולנוע ביתי, עם ארבעה רמקולים וסאבוופר, וצליל סראונד ב-1.5 ערוצים - 5 ערוצי קול וסאבוופר, כלומר בס, ועוד קשקושים טכניים. מי שרוצה סטייל אמיתי, וקריאות התפעלות ממי שנכנס אליו הביתה, יחפש משהו קצת יותר ייחודי. המיניפודס של בול-רום יספקו את הסחורה. הם נראים מעולה, נשמעים בסדר, עולים כ-400 דולר לצמד, ואם לא הזכרנו, נראים מצוין. יש גם תירוץ למראה המשובח - גלי קול, טוענים בחברה, נעים במעגלים, וצורות מעוגלות ייתנו את הסאונד הכי טוב. שיהיה.

 

מתחברים לבזק

 

גם אם אתם לא יודעים בדיוק מה זה, בטח שמעתם על אם.פי 3. האפשרות להוריד מוזיקה מהרשת בחינם זכתה לעניין גדול, ולא מעט אנשים מחזיקים על הכונן הקשיח שלהם שעות של מיטב להיטי שנות ה- 80 ושאר ירקות. הבעיה היא שהמחשב בחדר העבודה, ורוב הסיכויים שהרמקולים בסלון מוצלחים יותר מהפלסטיק הזול שמחובר לפי.סי. פתרון אפשרי מוצלח הוא הריו-רסיבר של סוניקבלו. שימו אותו בכל חדר שתרצו, שיש בו שקע טלפון. למה טלפון? אם יש לכם אינטרנט, גם המחשב מחובר לטלפון. מחברים את הריו לשקע ולמערכת הסטריאו או לרמקולים, והמכשיר החביב משתמש בקווי הטלפון כדי לשלוף את מאגר המוזיקה שלכם מהמחשב ולהשמיע אותו בחדר שבו הוא נמצא. לא מפריע לשיחות טלפון או לגלישה באינטרנט. גם לא מאוד יקר - אפשר להשיג תמורת 170 דולר.

 

או ישר למחשב

 

פתרון קצת פחות מתוחכם מגיע בצורת הניאו-ג'וקבוקס. מחברים למחשב, מורידים את כל אוסף המוזיקה שלכם לכונן - 30 או 60 ג'יגה, יש מקום ל-6,000 עד 12 אלף שירים - סוחבים לסלון ומחברים לסטריאו. אפשר להכניס את כל אוסף הדיסקים שלכם למכשיר אחד בגודל וידיאו ממוצע, ולארגן לחיים פסקול אינסופי. המחיר: 500 דולר.

 

מרכז בידור ביתי

 

קנווד מתכננת משהו קצת יותר משוכלל מהניאו-ג'וקבוקס. הסוברין-אנטרה, עוד מכשיר שנראה כמו די.וי.די, יגיע עם כונן קשיח של 20 ג'יגה ועם צורב דיסקים. אפשר יהיה לחבר אותו למערכת הסטריאו, להכניס אליו את כל אוסף הדיסקים וליצור חדשים. המודם שבו מצויד המכשיר יאפשר לכם לשמוע רדיו מכל העולם דרך האינטרנט. הוא גם יאפשר חיבור למוצרים אחרים בסדרת הסוברין של קנווד. 1,800 דולר, בבקשה.

 

סיכום שיעור

 

עם קצת רצון והמון כסף אפשר להפוך את הבית למרכז בידור מרשים. אפשר לשאול מה זה יעשה לתרבות הפנאי, והאם נהפוך לסוציומטים שלא יוצאים מהבית. מעניין יותר לשאול מה הסיכוי של כל המוצרים המדהימים האלה לתפוס מקום בסלון הממוצע. ההיסטוריה הקצרה של הגאדג'טים מלאה ברעיונות מצוינים שהיו מסובכים ויקרים מדי. יש הרבה אנשים שעוד פורצים בקריאות גיל אחרי שלחיצה על כפתור ההקלטה בשלט גורמת לווידיאו להתחיל להקליט. תנו להם מכשיר דיגיטלי עם מאות פונקציות, והם פשוט יחזרו לקריאת ספרים בלבד. גימיקים מתוחכמים נראים מצוין בעיתון, ומתאימים למטורפים לדבר.

המכשירים שיצליחו יהיו, קרוב לוודאי, אלה שיעשו דבר אחד או שניים פשוט וטוב, בלחיצת כפתור אחת.

 

הכתבה הוכנה בסיוע שוקי גלילי, עורך 'נט מגזין'