מסוק יסעור של חיל האוויר הוציא במהלך הלילה מתיישבים ואורחים מן היישוב נצרים אשר ביקשו לצאת מרצועת עזה.
בצפון רצועת עזה הותקפה בירי שיירה מממגנת שהוציאה תושבים מיישובים בגוש קטיף. נזק קל נגרם לשניים מכלי הרכב הצבאיים. גם הבוקר יצאו אוטובוסים שהסיעו את ילדי גוש קטיף לבתי הספר כשהם מלווים ברכבים ממוגנים.
במועצת יש"ע החליטו לבטל את מסיבת העיתונאים שאירגנו, ובה היו אמורים להציג את דרכי פעולתם נגד "הוויתורים שמתכנן ברק". "אנחנו לא ממש יכולים לצאת מהבית כרגע", מסביר שלמה פילבר, מזכ"ל מועצת יש"ע.
לדברי פילבר, בהתנחלויות נתקעו אלפי אורחים שהגיעו לקרוביהם לרגל החג. במחסומים, הוא אומר, היו תקועים אלפי אחרים שלא הצליחו לחזור להתנחלויות בהן הם גרים. "200,000 אזרחים נמצאים בעוצר, והפלסטינים לעומת זאת יכולים לצאת ולהיכנס חופשי. זה לא יתכן!".
דובר מועצת יש"ע, יהושע בן-יוסף, אף מביא עצמו כדוגמא: "אני תקוע עכשיו בבית הורי בנתניה ולא יכול לחזור הביתה, לעופרה".
פילבר דורש מהממשלה לאפשר לצה"ל "להפעיל את מלוא כוחו". "בישוב שבו אני גר, פסגות, אנשים מסתגרים בבתים כי עפים כדורים. שלושה צלפים התמקמו כאן על הגגות. הביאו לכאן ציוותי חירום שפועלים גם בשאר הישובים. בישובים הדתיים פחות הרגישו את הנזק כי ממילא הם בבית בחג, אבל אנחנו חשים בעוצר כבר 24 שעות. אנחנו ממתינים להנחייה של צה"ל שכנראה לא יהיו לימודים. אנשים לא יוכלו גם ללכת לעבודה. עוצר".
"קטן עלינו"
לעומתו חשה מלכה, תושבת אריאל מזה 22 שנה, דווקא לא רע בכלל: "שטויות, לעומת האינתיפאדה זה קטן עלינו. ב-1987 הכביש בער, העצים בערו. אז יש קצת מתיחות, אנחנו רגילים. סה"כ אווירה נחמדה - החברים של בני שהגיעו מתל אביב אתמול לא יכולים לחזור הביתה, אז יושבים יחד וצוחקים. מחר אני צריכה לקפוץ לתל אביב ובשביל זה יש לנו אוטובוסים ממוגנים או ליווי לרכבים הפרטיים. כלום לא שותק. מן הסתם מורות שגרות מחוץ לאיזור לא יגיעו ללימודים ותלמידים מסוימים לא יוכלו לבוא לבית הספר - אבל אני את הבת שלי שולחת ללמוד כמו בכל יום. אחרי 22 שנה כאן כלום כבר לא מפחיד אותי".