מוקי – "באתי ממך"
הסינגל השני של מוקי ממשיך את הקו המוזיקלי של קודמו. לא קשוח מדי, לא עצבני מדי, אבל דחוס, אינטנסיבי ובעל עוצמה. הנושא הפעם הוא רומנטי, אבל ההקשר לא רגשני, אלא חזק ונוקב. ההפקה המוזיקלית מדוייקת והשילוב עם קטע השירה הנשית קלישאי אבל אפקטיבי. ציון: 8
הבליינים - "בטלפון"
השנים חולפות, העולם משתנה, אבל מאור כהן בשלו. הנונשלנטיות, הכריזמה העצלה, הטקסט המוזר קמעה, השירה הלא ממש ברורה. הקסם ישנו, אבל אין פה להיט של ממש. קטע חביב, בעיקר להופעות, שם הוא צפוי, יש להניח, לזכות לעיבוד אגרסיבי יותר שיהלום אותו. ציון: 7
מונטנה - "תפסיק לדבר אלי"
אז ככה, זה לא שיר מבריק, אבל מי אמר שכל שיר צריך להיות כזה? לפעמים גם סתם שיר פופ מופק היטב, על פי נוסחה משומשת, יכול לעבוד. דווקא הקול הלא ממש מהוקצע של אסי לוי נותן לשיר את האופי הנעים שלו, אם כי יש להודות שזה מסוג השירים שנמחק מהזכרון ברגע שהוא נגמר. ציון: 7.5
מיקי גבריאלוב - "תני ללב לאהוב"
הטריטוריה המוזיקלית של גבריאלוב היא ייחודית למדי בנוף היצירה המקומי. ככל שחולפות השנים, הוא ממשיך לחפור בה ולחצוב ממנה פנינים. הקול העמוק, העיבוד העשיר והלחן הקלאסי, יוצרים שיר מלא ומרשים, אבל לא מספיק קליט כדי שיזכה בהשמעות רדיופוניות. וגם כך, זה שיר יפה. ציון: 8
גליקריה – "אל תפחד"
הדרמטיות, הקיטשיות והפומפוזיות מאפיינים, שלא במפתיע, את הסינגל הזה, מתוך הסרט הישראלי "אנג'ל". אבל החומרים האלה הם לחם חוקה של גליקריה והיא עושה בהם שימוש מושכל ונבון. קולה המרשים מתפתל עם המוזיקה ומייצר את כמויות הרגש המתאימות. ציון: 7.5