טלפון סלולארי: רשיונות דור שלישי למרבה במחיר

משרד התקשורת מקים ועדת מכרזים ל- 6 חבילות תדרים, עליהן יתחרו החברות הקיימות וחברות חדשות; המרבה במחיר יזכה גם בתדרים וגם ברשיון הפעלה חינם; גורמים בענף התקשורת: המכרז יעודד כניסת גופים לא רציניים לענף ויעודד מחירי זמן אוויר גבוהים; משרד התקשורת: כך מקובל בעולם

משרד התקשורת הקים ועדת מכרזים להקצאת 6 חבילות תדרים חדשות לטלפונים סלולריים. השר, בנימין בן אליעזר, הנחה את הוועדה כי הזוכים במכרז יהיו אלו שיציעו את המחיר החד-פעמי הגבוה ביותר בעבור כל חבילת תדרים. החלטה נוספת של השר: אם חברות חדשות - מעבר לקיימות (סלקום, פלאפון ופרטנר) – יזכו בתדרים, הן יקבלו רשיון הפעלה ללא פרמיה נוספת.

כדאי להזכיר בהקשר זה כי חברת פרטנר שילמה פרמיה כבדה מאוד בעבור הרשיון: 400 מיליון דולר (סכום עתק) במכרז על מפעיל סלולרי שלישי.

התדרים שיוצאו במכרז יותרו לשימוש חלקם בינואר 2001, חלקם בינואר 2002, והשאר אחרי 2004.

חלק מן התדרים (כמחציתם) מאפשרים הקמה או הרחבה של רשתות סלולר בשיטה הדיגיטלית המופעלת כיום על ידי שלוש החברות: סלקום, פלאפון ופרטנר. תפקיד תדרים אלה להרחיב את סך הקיבולת בארץ ולאפשר הגדלה עתידית במספר המנויים, שיקבלו בתדרים הללו שירותים דומים לאלו המוצעים כיום.

המחצית השנייה של התדרים תאפשר תקשורת נתונים מהירה ביותר. אלה תדרים המכונים "הדור השלישי".

 

תדרים מהדור השלישי

 

מדובר בתדרים לפי תקן שהכריז האו"ם, שבחר בהם שרירותית משום שאינם תפוסים כיום על ידי הרשתות בשיטה הקיימת (דור שני). לפיכך, יצרני התקשורת המובילים בעולם מייצרים ציוד ותשתיות לדור השלישי רק לתדרים האלה.

שני התדרים שיזכו לביקוש הגדול ביותר יהיו FDD ו-TDD: הראשון הוא תדר סימטרי לשיחות וידאו; והשני הוא אסימטרי, לשירותי אינטרנט. הקצבים של העברת נתונים בדור השלישי יהיו 384 קילו-ביט בנסיעה או בהליכה (לעומת 56 קילו-ביט כיום במודמים הנפוצים), ויגיעו ל-2,000 קילו-ביט במצב נייח, והכל דרך מכשירים סלולאריים.

כדי להתחבר לרשת טלפונים סלולריים מהדור השלישי, יצטרכו הלקוחות לרכוש מכשירים חדשים ומשוכללים יותר - אפילו יהיה בידם המכשיר החדש ביותר המשווק כיום על ידי חברות הסלולר.

 

"מחיר שווה לכל נפש"

 

גורמים בענף הטלפונים הסלולריים אמרו ל-ynet, כי בתוך 3 שנים מסיום המכרז צפויים להופיע בשוק הישראלי מכשירים ראשונים מהדור השלישי; ותוך זמן קצר הם צפויים להפוך למוצר עממי, "אחרת אין הצדקה להקים את התשתית היקרה הדרושה לדור השלישי".

הם מבטיחים גם כי "המכשירים יהיו במחיר שווה לכל נפש, גם למסעודה משדרות ולגברת כהן מחדרה. רוב האוכלוסייה תחזיק במכשיר כזה ותוכל להעביר דרך הטלפון הסלולארי תמונות, וידאו, טלוויזיה, מוזיקה, וסתם לגלוש באינטרנט במהירות גבוהה בהרבה מזו המקובלת כיום במחשבים אישיים".

 

ישראל בצמרת הרשימה העולמית

 

הודעה על החלטת שר התקשורת להציא למכרז את התדרים מהדור השלישי פורסמה כבר במאי; ההודעה מהיום הגדירה את תחום התדרים המדוייק ואת לוח הזמנים של הקצאת התדרים, וכן קבעה את המדיניות של "המרבה המחיר", ואת שמות חברי וועדת המכרזים.

ישראל מצויה בראש הרשימה העולמית בתחום זה. כיום, רשתות סלולר מהדור השלישי עדיין לא מופעלות בשום מדינה; ויפאן תהיה הראשונה להפעיל רשתות כאלו בתחילת 2001.

משיחות עם בכירים בחברות הסלולר הפועלות כיום, עלתה ההערכה כי לא צפויה קבוצה נוספת שתתחרה על רשיון כמפעיל רביעי. ואולם, אמרו, תמיד יכולה לבוא חברת ענק מחו"ל ולהחליט להקים בארץ רשת סלולר בכל מחיר. שלוש החברות יתייצבו למכרזי התדרים, ויגישו את ההצעות הגבוהות ביותר לתדרי "דור שלישי". חלק מהן ייגשו למכרז בשיתוף חברת טלפוניה בינלאומית, בשל העלויות העצומות בתשתית.

 

תגובות רשמיות של החברות:

 

פרטנר: "הנהלת החברה לומדת את המסמך של משרד התקשורת".

פלאפון: "מדיניות החברה היא להתמודד על כל מכרז תדרים, הן בתחום הדור השני והן בתחום הדור השלישי. במקביל, החלה החברה בהיערכות תשתיתית ועסקית לנושא הדור השלישי".

סלקום: "נתחרה על התדרים מהדור השלישי. פנינו כבר לספקים רבים העוסקים בתחום".

משרד התקשורת יאסור על גופים הקשורים לחברות הסלולריות הקיימות, כגון: איי.די.בי, מוטורולה, אלביט, בזק, דיסקונט השקעות, ומתב, מלגשת למכרז במטרה לזכות ברשיון מפעיל נוסף.

 

ביקורת על ההחלטה

 

בענף התקשורת הביעו רבים ביקורת נוקבת על המדיניות של משרד התקשורת לתת את הרשיונות למרבה המחיר, והצביעו על המודל של פינלנד. זו דורשת ביצועים מהמתחרים, ומספקת תדרים בחינם. גם גרמניה נקטה שיטה כזו, אך חזרה בה במכרזי הדור השלישי, למכרז המרבה במחיר. מכרז זה הדהים את הגרמנים במחירים הגבוהים שהוגשו בו. גרמניה הצטרפה בכך לבריטניה, צרפת, הולנד ומדינות אירופיות אחרות.

ביקורת נוקבת השמיע דוד בועז, מי שעמד בשנות ה-90 בראש שתי ועדות ממשלתיות בתחום זה: הראשונה שבהן המליצה בשנת 1991 לפתוח את שוק התקשורת לתחרות, והשנייה המליצה בשנת 1996 לפרק את משרד התקשורת ולהקים תחתיו רשות תקשורת ממלכתית. מאז פרש בועז מתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הוא שימש כיועץ לחברות לשידורי טלוויזיה ולכבלים, וכיועץ אסטרטגי לשעבר לחברת פרטנר לפני ואחרי שזכתה במכרז המפעיל השלישי.

בועז הביע ביקורת על הודעת משרד התקשורת בראיון ל-ynet: "אני חושש מאוד מכך שמי שיזכה במכרז הוא זה שיציע את המחירים הגבוהים ביותר. החשש שלי נובע ממצב שבו המחיר הגבוה ישליך על מחירי זמן-אוויר גבוהים מדי, שלא יעודדו שימוש בשירותי תקשורת מתקדמים. שימוש כזה נחוץ לשם ייעול המשק ויכול להביא לחסכון בנסיעות, בחנייה, בשימוש בדלק, בהוצאות תפעול ואפילו להשפיע על מחירי נדל"ן. אני חושש ששוב תוחמץ הזדמנות ליצור תחרות טובה ובריאה לתועלת הציבור."

בועז ממשיך וטוען כי "המטרה העיקרית היא ליצור תשתית טובה לענף התקשורת ולא לחפש עוד פרות חולבות". מן העובדה שאין פרמיה נוספת לרישיון מפעיל נוסף, יכולה - לדברי בועז - להיווצר תוצאה של הוזלת המחיר של רשיון כזה; אך גם "עלולה להיווצר הפחתה במשקל שתיתן ועדת המכרזים ליכולות של המתמודדים, ולהוביל אולי למחיר שיעודד כניסת גורמים בלתי כשירים שיבזבזו תדרים ללא שימוש".

תגובת משרד התקשורת: מכרזים בנוסח "המרבה במחיר" נהוגים בכל העולם.