אורגיה קולינרית משעשעת

לא משנה כמה שנים יחיה פיטר מייל בצרפת, עבור המקומיים הוא תמיד יישאר ה'אנגלי' שבא מכוכב נחות. זה לא מפריע לו להעביר חווית אוכל שחורגת מעבר לגבולות הביס

פיטר מייל הוא אנגלי שאי שם בתחילת דרכו החליט להתחפש לצרפתי. הוא נטש את בריטניה הגשומה והאפרורית, את ה'יורקשייר פודינג', ה'שפרדס פאי' וה'ביטר' מהפאב המקומי, עבר לגור בצרפת והתאהב בפטריות יער, תרנגולות מיוחסות ויינות עיליים.

ארוחה מיתולוגית כבחור צעיר במסעדה פריזאית עם הבוס המחויט מלונדון, שביתקה לו את קרום הבתולין של החיך ועוררה את בלוטות הטעם, גרמה לו לחצות את תעלת למאנש ולהתחיל לאכול, לשתות ולכתוב על ההוויה הקולינרית.

ב'הרפתקה צרפתית' שיצא באחרונה בתרגום לעברית, מייל מטייל ברחבי צרפת לבד ועם חברים שונים ומשונים, מדלג מאירוע קולינרי אחד לשני ומתאר את החוויה הקולינרית הצרפתית בשלמותה.

מה שנהדר בספר הזה הוא שפיטר מייל הוא אנגלי ולא צרפתי. השילוב המנצח של יכולת כתיבה אנגלית - מושחזת וקולחת עם הומור עוקצני במקומות הנכונים - ושל התענוגות הגסטרונומיים שמציעה ארץ כמו צרפת הופכות את הספר למשעשע, מבדר ומעניין כאחד.

 

מיסה לפטריות כמהין

 

מייל לוקח אותנו לאירועים וחגיגות קולינריות, שדי קשה לאתר כתייר מן השורה. רובם מתקיימים במקומות שבימים כתיקונם אינם מהווים אטרקציה תיירותית מיוחדת, אבל בימי חג נהפכים לאתרי זלילה מלאים באורגיות אכילה נהדרות ומוזרות; מרוץ מרתון במדוק (Medoc) שבבורדו בו הרצים נהנים מיין בתחנות הרענון במקום מים, פסטיבל רגלי צפרדעים בויטל (Vittel), תחרות תרנגולות חיות ומתות בברס (Bresse) וגם אירוע של אכילת גבינות מסריחות בנורמנדי.

הצרפתים של מייל הם חבורה של אנשים שלוקחים מאוד ברצינות את האוכל שלהם כמו שהאמריקנים לוקחים את ענייני הספורט שלהם והיפנים את האורז שלהם. תהלוכות רשמיות עם נוכחות חגיגית של ראש העיר לכבוד יריד השבלולים בעיירה רדומה באזור הגבול הצפון מזרחי, מיסה לפטריות הכמהין בכנסיה כפרית בפרובנס וגם היריד ה-38 במספר של נקניקי הדם בכפר קטן ליד דיז'ון.

לא משנה כמה שנים מייל יחיה בצרפת, עבור הצרפתים הוא תמיד יישאר ה'אנגלי', זה שבא מכוכב נחות אלפי מונים, לפחות בכל מה שקשור לעסקי העיכול. הם מסבירים לו איך מכינים אומלט כמו שצריך, מדריכים אותו בצעדיו הראשונים באכילת רגלי צפרדעים וגם מלמדים אותו דבר אחד או שניים על יינות.

מייל לא מתנגד לתפקיד שהם מלבישים עליו ועושה רושם שהוא גם די נהנה ממנו. הוא אוהב לשחק את התמים והזר כדי להגיע לתצפית טובה על תחרות אכילת נקניקים וגם כדי להשיג מידע פנימי על אתר שיזוף ואכילה אופנתי בסן-טרופה.

הספר מעביר לנו חוויה כוללת של אוכל החורגת הרבה מעבר לגבולות הביס עצמו. מלצרים חרישיים, תפריטים מגרים, מוסיקה מקומית ומסורת עתיקת יומין יוצרים את תרבות האכילה והשתייה הצרפתית שיחד עם אדית פיאף והטור-דה פראנס יוצרים את התשתית הצרפתית כולה.

הלוואי וגם באזורנו יחגגו ביום מן הימים את פסטיבל הכנאפה של שכם וכפר יאסיף, את יריד שמן הזית של יוקנעם ואת חג החמין של ראש פינה, או משהו בסגנון כזה.

ייאמר לזכותו של מייל שהוא אינו שומר את הפרטים הסודיים לעצמו. בסוף הספר מופיעים מספרי טלפון וכתובות של כל אחד מן הפסטיבלים והאירועים המתוארים בספר – שווה לקפוץ בפעם הבא כשאתם בצרפת.

 

'הרפתקה צרפתית' מאת פיטר מייל, הוצאת אריה ניר, מחיר: כ-68 שקל.