לפני זמן קצר חתם גיל אונגר, מנכ"ל איקאה ישראל, על חוזה ייעוץ בעלות של עשרות-אלפי דולרים. עוד לא יבשה הדיו, העבודה טרם התבצעה, וכבר קיבלתי חשבונית לתשלום שהיתה גבוהה בעשרות-אלפי שקלים מהסכום שעליו דיברנו ביום חתימת החוזה, הוא משחזר בכעס. הודעתי שלא אשלם, ורק תחת מחאה הוא הסכים לקבל את הסכום המקורי. באיקאה החליטו להרים את כפפת המרד נגד ההצמדה לדולר.
בימים אלה פותחת החברה כ-15 חוזים עם ספקים ונותני שירותים שונים, ומתעקשת להכניס בהם מחיר קבוע.
הגיע הזמן לשחוט את הפרות הקדושות של ההצמדה לדולר ולמדד, אומר אונגר, בהשראת הנהלת הרשת השוודית, שמתעקשת בכל מדינה בעולם שבה היא פועלת לעבוד במטבע המקומי בלבד.
ישראל גורמת לשוודים את כאב הראש הגדול ביותר. מי שלא מסכים לעבוד איתנו בשקלים, שלא יעבוד, אומר אונגר, אני מתחייב מול הצרכנים בקטלוגים שלנו למחיר ארוך טווח, נכון להיום עד אוגוסט 2002, כשבעלויות שלי אני חשוף להתייקרויות. את עלויות היבוא אני מוכן לספוג, אבל למה שיחתכו קופונים על חשבוני? אין סיבה שחברת ההובלה, רואה-החשבון, עורך-הדין, עמילי המכס ושרתי מערכת המחשוב, או חברת הניקיון שלי - שהתשומה העיקרית שלהם היא כוח-אדם ששכרו צמוד לתוספת היוקר, שנמוכה אפילו מהמדד - ייצמדו לדולר או אפילו למדד. זה קורה כי מישהו רוצה לחתוך קופון.