לנוכח ההתפתחויות ביומיים האחרונים, לא רק צדק קשה למצוא במעשי הממשלה אלא גם קורטוב של תבונה. לאחר הריסת הבתים ברפיח ובירושלים עדיין נהגו הפלסטינים באיפוק. שרון ושר צבאו, שחששו כנראה שיצטרכו לחזור לשולחן הדיונים, החליטו לעשות מעשה, וחיסלו את ראאד כרמי. הם ידעו שתהיה תגובה, ושאת מחירה נשלם בדם אזרחים. מכך עולה שדמם של חוגגים בחדרה הוא כנראה מחיר סביר לצורך התססת השטחים.
אין הידברות, לא יהיה שלום, ההתנחלויות יתרחבו ויחוזקו, ונוכל להמשיך בחיסולים, בהרס ובעקירה.
בוחני לב וכליות
לאורך כל שנת 2000 השקיעה הרשות הפלסטינית למעלה משני מיליארד שקל בפיתוח, בנייה ותיירות. ההשקעות נעשו עם נציגי המדינות התורמות ובפיקוחן, ומותר להניח כי מי שכך משקיע לא מכין אינתיפאדה. מי שראה את הבנייה והפיתוח בשטחי הרשות, רואה היום את ההרס והחורבן, ומוסיף ואומר שכל זה חרב בשל היצר של ערפאת להרג ולהרס, -הוא דמגוג חסר תקנה.
מאז נבחר אריק שרון לראש הממשלה, פואד מונה לשר צבאו, ומופז מכהן כמפקד העליון, אנחנו שומעים מכל עבר מה ערפאת חושב, מה הוא מתכנן, כי הוא שקרן ובלתי רלוונטי, שסיים תפקידו אבל עושה הכל כדי להחריבנו בשלבים. על כן, בטרם יבצעו "בעלי העוצמה" האלה את זממם, ויחסלו את המדינה בעלת הצבא החזק והאדיר במזרח התיכון, חובתנו להפציץ, להרוס, לחסל, לרסק, לעקור, לגרש, לסתום בארות ולהתעלל במחסומים – למען "השלום והביטחון" ששרון ושריו רוצים להביא עלינו.
אבל מכיוון שהרמטכ"ל והגנרלים שלו אינם פסיכולוגים ואינם בוחני לב וכליות, ומשום שחרפת מעשינו קורעת לב, החלטתי ללכת לערפאת ולשמוע מפיו את גרסתו; ואולי גם לומר לו: לא כולנו שרון.
ערפאת חזר על דברים שאצלנו מנסים להשכיח: על כך שכבר ב-1988 קיבלו מוסדות אש"ף את החלטות האום 242 ו-338, כלומר את גבולות הקו הירוק, ומבחינתם, בכך הם ויתרו על תביעתם לפלסטין השלמה והכירו בקיומה של מדינת ישראל. הוא חזר ואמר שאילו רבין לא היה נרצח, כבר היה שורר שלום בין העמים. אפשר לא להאמין, אך קשה גם להתכחש, שהרי אנו יודעים כי האיש נרצח על ידי "מתנגדי השלום" שבינינו.
ערפאת סיפר גם על המצוקה הכלכלית. על הרעב והעוני שאנחנו גוזרים על עמו. סיפר שכאשר רבין החליט על סגר, הוא העביר לרשות 15 מיליון דולר לתשלום משכורות. ואילו עכשיו, מזה 18חודשים מחזיקה ישראל ב-900 מיליון שקל של הפלסטינים, בנוסף לכך שיישובים רבים הפכו למחנות הסגר, שהם גם מחנות הרעבה.
"הכל יכול" ו"מלך ישראל"
אומרים אצלנו שהוא, ערפאת, יכול לשלוט על החמאס והג'יהאד ולהכניע אותם. בשל שנות חיי הרבות, אני זוכרת כי בן גוריון, שעמד בראש מנהיגי היישוב המאורגן, לא יכול היה לרסן את ארגוני "הטרור" הלח"י והאצ"ל - שהמשיכו בהרג, בפיצוצים ובחיסולים נגד הבריטים והערבים. שרון כנראה לא ינוח ולא ישקוט עד אשר ערפאת "הכל יכול" יפתח במלחמת אזרחים בקרב בני עמו, הנתונים תחת מגפיו של החייל הישראלי במחסומים, או תחת המתנחלים גוזלי אדמתו.
מי שטוען כי ההתנחלויות הן אסונה של ישראל מבחינה ביטחונית וכלכלית אינו "אנטישמי" אלא פטריוט. מי שאומר שממשלה זו מבצעת פשעים נגד האנושות, אינו אנטישמי אלא אדם הגון והומניסט. מי שמגנה את הרס הבתים ברפיח ובירושלים, מתנגד לחיסולים הפרובוקטיביים ולהתססת השטח למען לא נגיע לדיון על שלום, עושה זאת מתוך אהבת מולדתו.
הגלגל חוזר. האינתיפאדה תימשך ושרון "מלך ישראל", ביחד עם ליברמן, אלון, לנדאו, הנגבי ואחרים ימשיכו להניף את דגל הצדקנות ודגל ארץ ישראל השלמה.
הלכתי לערפאת כדי להגיד לו שלמרות הכל יש עדיין בישראל רבים שלא יתנו לייאוש להרוס את התקווה לשלום. חובה על כל מי שמאמין בכנות בשלום צודק, לפעול ביחד כדי לנצח את הרשע, החמדנות ופולחן הכוח, להביא לשלום ולרווחה לשני העמים.