בהאחזות הנח"ל בטול-כרם

לראשונה מאז פרוץ העימות השתלטה חטיבה שלמה על עיר פלסטינית ושהתה בה כ-30 שעות. כתב ynet הצטרף למבצע "יום זהוב 2", יצא עם החיילים של המ"פ מורשת לחיפוש אחר מבוקשים והצטופף איתם בנגמ"ש בדרך החוצה מטול כרם

בשעה 23:00 נפתחת דלת הברזל של בניין המשרדים הגבוה בצפון טול כרם ו-18 חיילים מפוייחי פנים חומקים אל הרחוב הריק, חומקים מהשטחים המוארים ונשכבים בין השיחים הקוצניים מול מתחם בתים שבאחד מהם מתגוררים שלושה מבוקשי תנזים, אב ושני בניו.

שתי חוליות רצות ומתמקמות מאחורי הבית. הכוח העיקרי, בפיקודו של מפקד הפלוגה, סרן אלון מורשת, ממשיך לגלוש לאורך הסימטה, בדילוגים בין פינות הבתים, ונעצר מול פינת הבית. מקלען וקלע מתמקמים בשיחים מול הדלת.

אחד החיילים, ראמי עיסאווי דובר ערבית, ניגש אל דלת הבית הסמוך ודופק עליה בחוזקה - במעצרי מבוקשים נוהגל צה"ל לשלוח לדפוק על דלת המבוקש כדי שזה יזהה את שכנו ולא יפתח באש על החיילים. דקה לאחר מכן יוצא מן הבית איש משופם וממושקף, בשנות ה-50 לחייו, בפיג'מה בהירה ובנעלי בית. עיסאווי מסביר לו בערבית מה החיילים מבקשים, והאיש ניגש ודופק על דלת בית המבוקשים. איש אינו עונה. דופקים שוב ושוב אין תשובה.

השכן המבוהל נשאל מי גר בבית ומסביר שזו מרפאה ואין שם איש בלילה. "איפה גרה משפחת מוסא?" צועקים החיילים, עכשיו כבר בחוסר סבלנות בולט. "בבית הזה", אומר השכן ומצביע על הבית הסמוך. "לך וקרא להם החוצה", אומר החייל דובר הערבית. השכן מסרב. "הראיתי לכם איפה זה. עכשיו תעזבו אותי. תסתדרו". המ"פ מתעקש. מרים את הקול. בלית ברירה הולך השכן ודופק על הדלת.

אורות נדלקים בבתים הסמוכים, אחת הנשים במשפחת מוסא מציצה מן החלון ושואלת את מי רוצים. הפחד ניכר בקולה. פואד מוסא יוצא מן הבית. "מה אתם רוצים?" הוא שואל. "מי עוד בבית?" שואל דובר הערבית "איפה חאזם?". הבן השני, נאצר, בן 19, אף הוא מבוקש, יצא מן הבית בידיים מורמות. הוא לבש ג'ינס ונעלי התעמלות. החיילים כיוונו את נשקם לעבר השניים ונאצר הרים את ידיו גבוה עוד יותר. מוסא אומר שחאזם אינו בבית והוא אינו יודע היכן הוא. לתוך הבית אסור לחיילים להיכנס, לכך יש פלוגות אחרות, וותיקות ומנוסות יותר.

"מספיק לנו", אומר המ"פ. "בואו נתקפל מכאן". בתוך כמה שניות נוספות היו שני הגברים כפותים באזיקוני פלסטיק, מובלים במהירות באותה דרך בה הגיעו חצי שעה קודם לכן החיילים. בתוך חמש דקות נוספות נבלעו החיילים, מפלוגת נובמבר 2000, גדוד גרניט של חטיבת הנח"ל חזרה בבניין.

 

"המדינה חייבת לנו רגילה"

 

בתוך הבניין, בחדר הפנימי שבו ניתן להדליק אור מבלי לחטוף מייד אש פלסטינית, פושטים החיילים את האפודים הקרמיים ומתיישבים על-יד התנור החשמלי. הפנים השחורות והמוסוות למטרת הפחדה, חוזרות להיות מחייכות וחביבות. "עכשיו הצלנו חיים", אומר אחד מהם. "נתנו למדינה, ועכשיו היא חייבת לנו רגילה (חופשה רגילה – פ.פ.)", אומר חייל אחר. רק אחד מן החיילים אומר ש"אין לנו מה לעשות כאן".

"בצהריים תפסנו ארבעה חמאסניקים פה בתוך הבניין", אומר עיסאווי. "הם היו בתוך דירה מלאה בדיסקים מזוייפים. מפעל שהם עובדים בו ביום. הם משכפלים דיסקים של שלמה ארצי, אהוד בנאי, מאות דיסקים. מתחת לאחת המיטות מצאנו גם ארבעה קלאצ'ים (רובי קלאצ'ניקוב), אקדח וארגז מוסווה מלא תחמושת". נמצאו גם שתי קונסטרוקציות של מטענים, אחד מהם נועד להשתלה במנגנון הנעה של רכב.

עד שהמ"פ יחזור מתכוננים החיילים גם לנטישת הבניין שתתבצע לאחר המשימה הבאה. בשעה 18:00 הגיעה ההוראה לגדוד, בינתיים בגדר שמועה, אבל לקראת הלילה התבהרו העניינים. השהייה מיצתה את עצמה והמשימות המרכזיות בעיר כבר בוצעו. ייתכן שגם ההד על כיבוש עיר פלסטינית שלמה עשה את שלו, ובמהלך הלילה מחליטים הרמטכ"ל ושר הביטחון להסיג את הכוחות עם אור ראשון.

 

חטיבת הנח"ל בטול כרם

 

לראשונה מאז פרוץ העימות ולמעשה מאז מלחמת ששת הימים תקפה חטיבה שלמה – שני גדודי חיל רגלים מחטיבת הנח"ל וגדוד שריון – והשתלטה על עיר פלסטינית - טול כרם ושהתה בה 30 שעות.

הכוחות נעו בטנקים ונגמ"שים משלושה כיוונים וכבשו את העיר בתוך כחמש שעות. הפעולה לא כללה את מחנה הפליטים טול כרם, אליו נמלטו מרבית המבוקשים ה"כבדים", בהם שותפיו של ראאד כרמי מן התנזים. אלה הבחינו במוצאי שבת בריכוזי הכוחות מול העיר ואף תוך כדי כניסת הכוחות ונמלטו. "לא נכנסנו למחנה הפליטים בשל הרגישות הגבוהה שלנו לנפגעים", אומר מפקד גדוד הנח"ל גרניט, סגן אלוף חן ליבני.

הוא מספר כי "התנאים הטקטיים במחנה הפליטים הרבה פחות נוחים. הבנייה צפופה מאוד. התושבים הרבה פחות מוכנים לשתף פעולה", רוצה לומר – אין שיתוף פעולה טוב מספיק מצד תושבי המחנה שאינם מוסרים לשב"כ מידע על מיקום המבוקשים. "אבל גם כך תפסנו כמה מבוקשים רציניים, ולגבי האחרים, איך אומרים, אם לא היום, אז בפעם הבאה", אומר המג"ד.

בכניסה לעיר נתקלו הכוחות בלחימה משמעותית של הפלסטינים, חזקה יותר מבפעמים קודמות. גם במהלך השהייה ספגו כמה מן העמדות אש כבדה מן הבתים השכנים. שלושה חמושים פלסטינים התקרבו לאחת העמדות של גדוד השכן, שחם, באיזור בניין הממשל, המוקטעה, ופתחו באש. לאחר כמה שניות נורו שניים מהם מעמדה שולטת ומוסווית שהקימו החיילים מול העמדה הגלויה ומושכת האש. אחד הפלסטינים נהרג ואחר נמצא במצב של מוות קליני. חמוש שלישי הצליח להתחמק. 10 פלסטינים אחרים נפצעו מירי חיילי צה"ל בהפרות סדר וחילופי אש. במבצע נעצרו בסך הכל כ-50 פלסטינים, בהם 11 מבוקשים.

 

מפחדים למות

 

על אחד הבתים, שתפסה מחלקה אחרת של המ"פ מורשת, יורה התנזים ללא הרף מתוך בית חולים סמוך. "אחרי הירי, ועוד לפני שאנחנו משיבים אש בכלל, מתחילים ליילל האמבולנסים שלהם", מספר אחד החיילים. כמה קליעים שחדרו לדירה פגעו סמוך מאוד לראשיהם של כמה חיילים. אחד מהם, סמל המחלקה, צריך להשתחרר בעוד כמה שבועות. החיילים המחזיקים בדירה מזהירים כל העת זה את זה ואת אורחיהם מהליכה על יד החלונות ומספרים בגלוי על הפחד למות: "יורים פה בלי הפסקה. הקליעים פוגעים קרוב מאוד כשהם חודרים. הנה חור בחלון. הנה החור בקיר". על יד החור שבקיר ממשיך לישון אחד החיילים.

הדירה בה יושבים החיילים משמשת בימים כתיקונם כמרפאת שיניים. בדירה ממול סגורים בני זוג פלסטינים בשנות ה-30 לחייהם וילדם הקטן. "האישה נחמדה", אומר אחד החיילים. "הציעה לנו שתיה חמה. אנחנו מצידנו הצענו עזרה אם הם ייצטרכו משהו בשביל הילד בזמן העוצר".

באחת בלילה חוזר המ"פ מורשת ואוסף מייד את החיילים לתדריך נוסף, לקראת המשימה השנייה הלילה, פריצה לבניין של המשטרה הפלסטינית והתנזים בכיכר נאצר, ואיסוף חומר מודיעיני. המטרה: לפרוץ לתוך הבניין ולאסוף מתוכו מסמכים, דיסקים, פלאפונים וכל חומר בעל ערך מודיעיני. במשך דקות ארוכות מנתחים החיילים את צורת המבנה ואת כיווני האיומים. "אני צופה שייפתחו עלינו באש במהלך הכניסה לבניין והשהייה בו", אומר מורשת. "אנחנו נכנסים פנימה סורקים את החדרים, ותוך 30 דקות עוזבים. הצלפים בחוץ כל הזמן עם עיניים בין כוונות, סורקים את הבתים שמהם יורים על מחלקה 3. אם יורים משם, תוך שניה אתם משיבים לאותו חלון וככה נשיג את ה-1:0 שאנחנו רוצים".

 

הנשק - פטיש חמש קילו

 

הרס"פ, יוסי חדד, שהתעקש להיכנס לעיר למרות שהיה אמור להישאר בחוץ, אחראי על כלי הנשק העיקרי בפריצה - פטיש חמש הקילוגרם. לאחר שהנגמ"שים חונים בפתח ויוצרים מרחב מוגן סביבו הוא יוצא ודופק בו על המנעולים. הדלת הראשית נפתחת בקלות רבה מן הצפוי שכן על פי התכנון היו אמורים לעקור אותה בחומר נפץ שיצמד לצירים.

בתוך הבניין פורץ חדד את הדלתות בזו אחר זו במכות מחרישות אזניים. המ"מ זיו ואחד המ"כים, חבושה, פורצים אחריו ומטהרים את החדרים מבלי לירות. צוות שני סורק את החדרים ואוסף את החומרים המודפסים והכתובים לתוך שקיות. בחדרים תלויות, כמיטב המסורת, תמונות של הראיס, ומפות פלסטין.

באחד החדרים מחטטים החיילים במגירות ומוצאים מעטפה ובה כמה שטרות כסף. מורשת מחזיר את השטרות למעטפה, קושר את השקית חזרה ומניח אותה בתוך המגירה. בחדר אחר נמצאו שני טלפונים סלולריים והחיילים לוקחים אותם. ברשימת המספרים של כל טלפון יש כדי להצביע על מערכת הקשרים של בעל הפלאפון.

בניגוד לצפוי, האש לא נורית אל הבניין. מורשת מחליט לנצל את השקט ולעלות גם לקומה השנייה, בה שוכנים משרדי התנזים. החיפוש מתבצע במהירות. באחד החדרים עומדת מכונת צילום וסביבה תלויים על הקירות תמונות של עשרות "שאהידים", רובם אלמונים לעין ישראלית.

 

מתקפלים

 

השעה 3.15 הכוחות עוזבים במהירות את הבניין, נכנסים לנגמ"שים ונוסעים. בבניין של המחלקה כבר מוכן כל הציוד להעמסה. בשעה 04:00 אמורים הכוחות להתחיל לנוע החוצה.

בבניין אחר, מפרק המג"ד חן את המשרד הזמני שלו. הוא אוסף מן הריצפה עטיפות של סוכריות וניירות ומכניס לתוך קופסה ריקה. ההוראה היא להשאיר את המבנים נקיים ומסודרים ככל האפשר. גם ארבעת הקלאצ'ים, האקדח והתחמושת נארזים. מתחת לבניין מעמיסים החיילים את השולחנות המתקפלים ואת הציוד על הנגמ"שים, ומצטופפים כמו סרדינים לצד הציוד הרב, שמונה עד 10 חיילים בכל נגמ"ש. ב-4:20 מתחילה התנועה החוצה, לעבר שוויקה, ומשם לאיזור הכינוס בקיבוץ בחן.

בשעה שכוחות הנח"ל והשריון מתחילים לצאת מטול כרם, הופכת הפלישה הגרנדיוזית ורבת התהודה לסיפור של אתמול, כאשר כוח של ימ"מ וצה"ל הורג בשכם ארבעה אנשי חמאס וחושף את מעבדת הנפץ הגדולה ביותר בגדה.

הבוץ וטנקי המג"ח הישנים של גדוד 46 עושים במהלך היציאה את שלהם: אחד הטנקים נתקע ופורס זחל ודחפור נקרא לחילוץ. עד שהטנק יחולץ כולם מחכים בתוך טול כרם, בתוך הנגמ"ש דחוסים ומקופלי איברים. מתחיל להיות צפוף וחם. סמוך לשעה 06:00 בבוקר הטנק מחולץ, והכוחות ממשיכים לנוע החוצה. ב-7:30 חונים הנגמ"שים על יד הרפת של קיבוץ בחן והחיילים נשפכים מהם החוצה. תם מבצע "יום זהוב 2" לכיבוש העיר טול כרם.