לא חייבים להיות ראש אגף המודיעין כדי לדעת ש"עוד יהיו פיגועים קשים פי כמה". הופעת הבכורה של אלוף אהרון זאבי-פרקש בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא הפילה את חבריה לקרשים ולא הטילה עליהם מורא ופחד.
כל מי שעיניו בראשו ומסתכל סביבו יודע להעריך, אל נכון, את פוטנציאל הטרור נגד מדינת ישראל: מחד-עשרות מיליוני ערבים, ובתוכם מיליוני פלסטינים חסרי-כל ומיואשים, ומאידן- מדינה שפרוצה לכל רוח והמטרות לטרור מצויות בה בכל פינה. אפילו יחזיקו כל ששת מיליוני אזרחיה יד ביד- עדיין יהיו אלף פרצות לטרור. משער הכניסה להתנחלות חומש ועד הקניון הקטן בעכו-כל הארץ היא בימה וזירה לפעולות-טרור. תמיד, או כמעט תמיד, היתרון הוא בידי הטרוריסט: הוא שעוקב ובוחן, בשבע עיניים, את נקודות התורפה: הוא הקובע את המקום, את המועד, היום והשעה: הוא היוזם והוא המפתיע. צריך שב"כ מעולה, כמו שיש למדינת ישראל, כדי להתברך במנת הסיכולים שהיתה באחרונה. בעידני-טרור אחרים לא היה אפשר אפילו לחלום על הישגים כאלה. הישראלים באותם ימים קברו את מתיהם- והמשיכו לחיות. אנשים רבים במדינת ישראל חבים היום את חייהם לשב"כ, אלא שאין הם יודעים על כך.
בעקבות דבריו של ראש אמ"ן, שלשום בכנסת, אנשים שואלים: מה כבר יכול להיות גרוע יותר מכפי שקורה היום? חלק מהתשובה אפשר למצוא בעבר, בפעולות הטרור נגדנו. הרבה פעולות טרור קשות נגדנו משנות השבעים לא חזרו על עצמן באינתיפאדה הנוכחית. אבל, בל נשלה את עצמנו: היכולות קיימות. מי שיכול לארגן משלוח של 50 טון תחמושת ואמצעי-לחימה לאורך ימים- יכול לבצע גם מבצעים אחרים. אנחנו, אומנם, עם קטן, אבל כבר מזמן גילינו שלא כל החוכמה נצברה במוחות יהודיים. בעניין הזה יש לנו מתחרים.
התשובה לטרור היא כמובן להילחם, לפגוע, להרוג. אין ברירה. אבל, כמה מהם אפשר להרוג? אלף? עשרת אלפים? מאה אלף? כמה מהם אפשר לכלוא מאחורי סורג ובריח? רבע מיליון? כבר כלאנו יותר מהמספר הזה. נו, ואז? אין ברירה. אחרי ההרג ההדדי נחזור אל שולחן הדיונים ושני הצדדים ימרטו שערות: איך הגענו לאותו מקום שבו היינו לפני 250 הרוגים ישראלים ו-1200 הרוגים פלסטינים? גם אם הפלסטינים אשמים לחלוטין בגל הטרור הנוכחי- יש מקום, גם אצלנו, לשאול אם עשינו, ואם נעשה הכול כדי להגיע אל מחוזות השלום. ציון, הלא תשאלי?.
קשקשת ברשת
ועכשיו, 32 שניות אחרי הפיגוע, נמצא איתנו על קו הטלפון וברדיו ניצב פינקי קינקי, מפקד המשטרה במחוז אשבולים: האם זה נכון שנהרגו תשעה אנשים ונפצעו שלושים ושניים? אתה אומר שיש רק שני פצועים קל ואחד בהלם? איך אתה בכלל יודע? מה שמות המחבלים?איך הם בדיוק הגיעו? מקו התפר? בזחילה? האם כבר ידועים לכם מספרי תעודות הזהות שלהם? ומספר הנעליים? איך זה שאתם עוד לא יודעים? ומה בקשר לירי: זה נכון שהם ירו 71 או 3 כדורים? הם הגיעו ב"סובארו" צהובה או ברכבת לחיפה? האם כבר הודו באשמה? מה יש לך לומר על המחדל של המשטרה, שלא צפתה מראש פיגוע בנקודה כה קריטית כמו סימטת רבנו תם? מונתה כבר ועדת חקירה? היא כבר הגישה מסקנותיה? אדוני הניצב, תודה רבה. אני מבינה שאתה צריך עוד להגיע למקום הפיגוע….
תזכורת
- ההוא ממצרים: איך קוראים לו? עזאם עזאם? אתם זוכרים?
- וצד"ל: מתי כבר אפשר יהיה להרים לגובה העיניים את עינינו הכבושות בקרקע?