מאהב סידרתי

הוא ביקר אצלנו ארבע פעמים, מת על הקהל הישראלי וישמח לבוא שוב. גבריאל קוראדו, גיבור הטלנובלות "פנינה שחורה", "זינגרה" ו"קטנטנות", מופיע עכשיו ב"ירח פראי". בניגוד לתדמית הטלוויזיונית של כובש לבבות, פגישה איתו מגלה איש משפחה מסור

כאשר בספרד מכנים שחקן "אל מטאדור", לא מתכוונים דווקא לכישוריו כלוחם שוורים, אלא לעובדה שנשים נופלות בזרועותיו כפרי בשל. אך על גבריאל קוראדו, הכוכב ההורס של הטלנובלה החדשה "ירח פראי" (שעלתה לאחרונה על מירקעינו בערוץ "ויוה פלטינה"), הכינוי הזה שהוצמד לו אינו עושה רושם מיוחד. הוא גם לא מכתיב לו אורח חיים של כובש נשים סידרתי, שמפניה ומכוניות מהירות.

קוראדו נשוי באושר לקונסטנזה פראוד, אשת עסקים הצעירה ממנו בארבע שנים, ולזוג שלושה ילדים: לוקאס, מריה לוסיה וקלרה. בגלל הצלחתו בספרד הוא זכה גם לכינוי "הבטיסטוטה של הטלנובלה", רמז לעמיתו הארגנטינאי שכבש את ספרד ברגליו הבועטות פגזים לרשת.

בשיחה איתו הוא מסתייג מהאבטיפוס של כוכב הטלנובלות, אותו גילם בעבר ב"פנינה שחורה", ב"זינגרה" ואפילו ב"קטנטנות". "ה-GALAN (בספרדית: גיבור כובש לבבות) בטלנובלות היה לטעמי טיפה 'BOLUDO' (כינוי נפוץ בארגנטינה למישהו שהוא תערובת של טמבל ונאיבי), קצת כמו דמות שיצאה מתוך טנגו", הוא אמר בהזדמנות, "משום שהוא חושב את עצמו כובש לבבות ומנצל נשים, אבל בסופו של דבר הנשים מפילות אותו במלכודת האהבה ונוטשות אותו. עכשיו אני מנסה לגלם דמות של גבר שהוא קצת 'בן זונה', אך האהבה משנה אותו ועושה אותו יותר רגיש. דמות שכל גבר בעולם, גם בישראל - שהגברים בה, כפי שידוע לי, מכורים לטלנובלות - יכולים להזדהות איתה".

קוראדו, גבר מרשים וגבוה (1.80 מ'), ידע כבר בילדותו מה הוא רוצה להיות. בגיל עשר עמד מול הטלוויזיה ואמר לאמו: "יום אחד אני אהיה שם, ואת תראי אותי". הוא למד רפואה, אבל עזב אחרי השנה השלישית לטובת משחק בתיאטרון. מאז דרך כוכבו בארגנטינה ובספרד.

בחייו הפרטיים, כאמור, הוא האנטיתזה של ה"GALAN". הוא מסור למשפחתו, אוהב להיות אבא, אינו פוזל לעבר הנשים היפות איתן הוא מנהל פרשיות אהבה על המירקע, ולא תראו את שמו בטורי הרכילות. למרות עיסוקו בתעשיית האשליות, יש לו תודעה חברתית מפותחת. לכן הוא שמח לככב ב"ירח פראי", שהנושא המרכזי בה הוא רחם להשכיר, בעיה של המוני זוגות בעולם. "זו בעיה חברתית קשה. רבים שהחלו בהרפתקה המשפחתית הזו, סיימו אותה באין סוף משפטים ובהסתבכויות אישיות שקשה לתאר", הוא אומר.

בכלל, לדעתו, הטלנובלה חייבת היום לשקף מציאות. עליה לספר סיפור טוב, חדש ומקורי, אך כזה שנוגע לאנשים בכל העולם, גברים כנשים, מציאות ללא קוסמטיקה. מציאות מזויפת, הוא אומר, לא הולכת יותר. הקהל הרציני, שהוא היום הרוב בעולם, אינו יכול לקבל אותה. "אנחנו לא מדברים על קהל של בני טיפש-עשרה, אלא על אנשים בוגרים הצופים בנו, אנשי קריירה ואנשי עבודה, שיש להם עולם מסובך משלהם. לא רק עקרות בית המחפשות ריגושים, אלא קהל שלא רוצה לראות שטויות".

חבריו ועמיתיו למקצוע אומרים שמתחת להופעתו הרגועה מסתתר הר געש היכול להתפרץ בכל רגע. זה מתגלה אולי מתשובתו לשאלה מה היה רוצה להיות, לולא היה משחק בטלנובלות: "נהג מירוצים, פורמולה 1", הוא עונה ללא היסוס. עם זאת, הוא אדם זהיר, שלפני חתימה על פרויקט כלשהו הוא בודק אותו מכל זווית, במיוחד בכל הקשור לתכנים ולדמות שעליו לגלם. לכן המשפט האהוב עליו הוא "המהותי הוא הנסתר מהעין" מתוך "הנסיך הקטן".

קוראדו ביקר בישראל ארבע פעמים, ובביקורו האחרון הינחה את טקס "ויוה 2000" יחד עם קרינה זמפיני, איתה הוא משחק ב"ירח פראי". כאשר שאלתי אותו מה נחרת בזכרונו יותר מכל בביקורו בישראל, עיניו נדלקות והוא עונה: "הקהל, האנשים. בספרד, שם אני מצליח מאוד, ברומניה ואפילו בארגנטינה, מולדתי האומללה, לא נתקלתי בקהל כל כך חם כמו בישראל, שפשוט חיבק אותי כאילו אני אחד מהם, למרות שאינני יהודי. חום אנושי כפי שחשתי בישראל לא הרגשתי בשום מקום בעולם. זו תחושה נהדרת לשחקן, שזקוק תמיד לאהדת הקהל. והקהל הישראלי הוא משהו מיוחד לפי כל קנה מידה. לא אשכח אותו".

כשקוראדו נשאל מה דעתו על המצב אצלנו, הוא אינו מתחמק מתשובה: "למרות שהמצב מאוד מסובך, ואני לא רוצה לשפוט אף אחד מהצדדים המעורבים בסיכסוך, אני סבור שצריך לקבוע לכל אחד מהעמים את התחום שלו, על מנת למנוע את המשך המלחמה ושפיכות הדמים. הייתי רוצה לאחל לכם שהסיכסוך הזה ייגמר במהירות האפשרית, כדי שנוכל לעסוק בבעיות יותר מהותיות של האנשים, ולא במלחמה".

הוא אינו חושש לבוא לביקור נוסף אצלנו, למרות המצב ולמרות הכל. מסתבר שבמציאות גיבורי טלנובלות הם לפעמים אנשים אמיצים.