הצייר הסקוטי דייויד רוברטס הירבה לצייר את נופי ארץ הקודש, למרות שביקר במזרח ובארץ ישראל רק פעם אחת, בשנת 1838. האיש אסף צבעים, מכחולים וספר מסע, ויצא לדרך. הוא נהג להגיע למקום, להתיישב מול הנוף, לפרוס את עפרונותיו ומכחוליו, להכין בזריזות סקיצה מדויקת, לסמן על הנייר בחץ את כיוון האור, ורק אחר-כך השלים את הציור - בסטודיו שלו בבריטניה. צוות שלם של דפסי אבן עמלו במולדתו להכין את ההדפסים המפורסמים, אותם אנו מכירים עד היום.
רוברטס צייר בעיקר את המקומות הקדושים בארץ, אך לעיתים חרג ממנהגו וחטא בציור שרוח הקודש לא נחה עליו. בציורו הבריכה הגדולה רואים את השלולית הענקית ליד ניצנים. במפות המודרנית לא שכחו אותו ואת ציורו, וקראו לשלולית החורף בריכת רוברטס.
חפשו את רותם ניצנים
את המסלול הכרנו בעזרת יאיר פרג'ון, מנהל בית-ספר שדה שיקמים, וגם בעזרת התמונה שפורסמה בגיליון ישן של המגזין ארץ וטבע. המסלול עובר באזור הדיונות שבין אשדוד לאשקלון, והוא מותאם להליכה ולרכב שטח. רוב הדרך חולית, עם קטעי עבירות קלים עד בינוניים.
מתחילים במבנה הארמון, שמשמש את בית-ספר שדה שיקמים. כאן גם תוכלו לקבל הדרכה על המסלול. סימון שביל שחור נועד לרכבי שטח (מפת טיולים וסימון שבילים מס' 10), סימון שביל אדום להולכי רגל. אורך המסלול כשבעה ק"מ מהנים ופראיים.
הדרך מתחילה בחורש אקליפטוס צפוף, כמה גבעות ועצי שיקמים יפים, שאחד מהם שוכב בצורה משונה על החול ושולח את ענפיו לצדדים. בימים קדומים שימש עץ השיקמה לבנייה, בשל חוזקו ועמידותו, ולכן נכרתו עצי שיקמה רבים. לאורך המסלול אפשר לראות גם בוסתנים שקועים בין הגבעות.
השביל החולי נע בסלאלום בין עצי רותם, שצמחו כאן לגובה של שישה מטרים - תופעה יוצאת דופן שבזכותה הדביקו לרתמים את השם רותם ניצנים. מסביב שקט מבורך שמופר ע"י רוח חרישית וציוצי ציפורים. לעיתים חוצים את השביל בריצה צבאים, אבל לפני שמספיקים להתלהב מהמראה שלהם כבר מבחינים בכתם הלבן המתרחק של ישבנם.
הבריטים, בזמן שלטונם בארץ, היו יעילים. הם נטעו באזור הדיונות עצי אקליפטוס כדי לעצור את גלישת החולות למסילת הברזל הסמוכה. מבין חורש האקליפטוסים נגלית בריכת רוברטס. השלולית הענקית היא אחת משלוש בריכות חורף שנותרו במישור החוף הדרומי. מי הגשמים נקווים והופכים לאגם גדול, שמגיע כמעט עד כביש אשדוד אשקלון. חלק מהמים מחלחל לאדמה ומעשיר את מי התהום, וחלקו מתאדה.
פיקניק בצל השיטה
הצייר רוברטס בחר להנציח את המקום מגבעת חול גבוהה ממזרח לבריכה. אחרי סקיצה ראשונית בעפרון, טבל בזריזות את מכחולו בגווני צהוב רך, מרח במהירות על הנייר, הוסיף שני רועים ומספר עיזים שיקשטו את הסקיצה, סימן בחץ את כיוון האור, נשא מבטו מזרחה וסימן למלוויו שציורו הסתיים ואפשר להמשיך בדרך. מכאן השביל ממשיך צפונה לירידה גדולה וחולית, שמובילה עד לדיונה הגדולה של אשדוד.
מיד אחרי הירידה, מצד ימין, תוכלו להבחין בחורש צפוף של שיטה מלבינה, מקום נהדר עם אפלולית מבורכת, אידיאלי לפיקניק. נהגי השטח מתבקשים לא לרדת מהשביל המסומן.
לתיאום הדרכה: בית-ספר שדה שיקמים בניצנים. טלפון: 67535667-08.
המלצה: הספר שמלווה אותי בטיולי בארץ, צייריה וציוריה של ארץ ישראל במאה ה-19 (יהושע בן-אריה, הוצאת יד בן-צבי, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 9921). אמנם ציור בריכת רוברטס לא מופיע בו, אבל יש כאן סיפורים על ציירי התקופה וציוריהם המופלאים.