אלוהים אדירים

התחלתי לשכב עם אלוהים מתוך שעמום גרידא. נמאס לי כבר מכל הגברים החרמנים שהכרתי בשנים האחרונות, רובם מדברים הרבה וגומרים מהר והשאר סתם מכוערים שגומרים מהר.

התחלתי לשכב עם אלוהים מתוך שעמום גרידא. נמאס לי כבר מכל הגברים החרמנים שהכרתי בשנים האחרונות, רובם מדברים הרבה וגומרים מהר והשאר סתם מכוערים שגומרים מהר.

אני זוכרת את המאורע המשעשע בבהירות בתולית למדי, היה זה יום שישי לפני שבוע, אוויר קר חדר מבעד לחלונות ורוח סתיו התפשטה לה בחינניות נרחבת על גבי הבניין שלי ברמת אביב.

אני אישה רווקה וחושנית, רונית שמי, נעים מאוד. בעלת מקצוע חופשי (לא זונה אך גם לא מנהלת בכירה, איפשהוא באמצע), מסודרת בהחלט. לפי הדיווח האחרון של מדינת ישראל אמורה להיות בת 32, אך תמיד טענתי שישנה טעות במחשב ואני בעצם בת 25 עם עור צפוף יותר מבחינה מולקולרית.

לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית מזה שלוש שנים (פתטי , אני יודעת), כרגע אני מסתפקת בסרטי וידאו עם מג ראיין ובראד פיט, מידי פעם סטוצים להתפרקות כללית ורוב הזמן אני מרכלת עם חברותיי הטובות על החוסר בגברים אמיתיים וגם עושה קניות כשצריך (מוצרים חיוניים כגון: בגדים, נעליים, תמרוקים ונעליים).

התעוררתי משינת צהרים קלילה לקראת השעה חמש, הלכתי חצי מסוממת לכיוון המטבח במטרה לעשות לעצמי נס קפה חמים בהזרקה ישירה לגרון עם עוגיות שוקולד. איפה שהוא בפנייה למטבח שמעתי רעש מהדירה העליונה

"עוד פעם הזקנה מזיזה את הרהיטים שלה ביום שישי !!" סיננתי לעצמי. התלבטתי אם לגשת אליה בפיג'מה המוזרה שלבשתי ולהוציא עליה את קיטור הכעסים והעצבים שנשארו בבטן מהפקק בדרך הביתה. אך הנס קפה ניצח במאבק והקומקום קרא לי ללטפו. לא היו לי תוכניות מיוחדות להערב, שתי החברות הטובות שלי כבר בדרך לסופשבוע חמים בים המלח, אני החלטתי ברוב הדר להישאר בבית ולעשות משהו מועיל עם עצמי, לשם שינוי לבד.

עלעול מהיר בעיתון העבה, לא העלה מסקנות מרתקות לגבי הצפייה העתידית בטלוויזיה, ברדיו היו שירים מדכאים לרווקות שיושבות לבד בבית ביום שישי עם האצבע בפנים. מאחר ולא ראיתי את עצמי, משקיעה מאמץ בלהתייפות ולצאת החוצה לאחד הפאבים בת"א, עייפות השבוע ואכזבה כללית מגברים הניעו את מחשבותיי למקסימום מקלחת חמה ואולי קצת אוכל להגדלת היקף הירכיים.

השקט העצום ששרר בדירה, הציף אותי בגעגוע עמוק לאהבה, אפילו הבלטות נראו לי לרגע קט יותר מאוהבות ממני ואז הבהיקה בראשי המחשבה הזדונית מכולן : " להזדיין עם אלוהים! ". לא צריך לצאת מהבית, זה לא עולה כסף והאורגזמה חינם. לקחתי דפי זהב, חיפשתי באות א' וכל מה שמצאתי היה אינסטלטור עם מכנסים מופשלות וחריץ תחת בולט למרחקים, אכן אקטואלי ומפתה לפני שנה אך לא היום. גם בערך ישועה והצלת נפשות, לא מצאתי דבר ולכן החלטתי להשיג אותו בדרך מקורית למדי. ניגשתי למרכז הסלון, התפשטתי מהפיג'מה הזוועתית, כשרק שיער לראשי ופטמות זקורות למשעי. עצמתי את עיניי, לקחתי נשימה ארוכה ואמרתי בקול רם ונחוש: "אני יודעת שאתה כאן. אם לא בבניין, אז לפחות תסתכל במוניטור שלך, תפעיל את הזום ותראה מה מחכה לך כאן!"…" ברור לי שאתה עסוק למדי, ואפילו שהשבת כבר בפתח ואשתך קוראת לך בעצבנות לבוא לשולחן לאכול, אני בטוחה שתוכל למצוא לי זמן לאיזה קוויקי בין הקידוש למרק". שקט השתרר בדירה, הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה, לו רק אמא שלי יכלה להביט בי כעת, לספוק ידיה ולאמר לעצמה בקול פולני צלול שהילדה הכשרונית שגידלה עומדת ערומה בסלון ביתה ומחכה לזיון אלוהי.

החלטתי להמשיך והפעם בקול סקסי ומופנם יותר, : "זה לא ייקח הרבה זמן, אני רק רוצה אותך בתוכי לכמה שניות, אני יודעת שיש לך רומנים מהצד עם כל הכוסיות בגן עדן, סביר להניח שאשתך עוצמת עין בשקט, אבל אני מציעה לך חבילה בלי מחויבות בגובה פני הקרקע, מה אתה אומר ? "….שאלתי…"אני אפילו מוכנה לוותר על הנס קפה שלי בשבילך!! שתראה שאני רצינית (ומיואשת)!! …שתקתי, השקט שהרגשתי קודם לכן, רק התעצם וכעת הוא טיפס על הקירות והחל לכסות את התמונות והרהיטים.

החלטתי לתת לו עוד מספר שניות להגיע, בכל זאת הוא גבר והוא חייב לשחק אותה כלי עד לרגע האחרון, אלוהים אלוהים אבל חרמן מיסודו. "אתה בא או לא ? " שאלתי בקול גדול ומאיים." את ממש עקשנית , הא?" קול בס עמוק בקע מהרצפה מתחת לכפות רגליי והקפיץ אותי מעלה בבהלה. "אאההאאהה….." גמגמתי הברות שסועות, נותנת לאדרנלין לזרום בגופי תוך כדי ניסיון לשמור על יציבות מינימלית. "אלוהים אדירים!" קראתי ברגש, "…זה אני מיידלע! " אמר הקול והפעם הוא בא מכיוון הקיר של הטלוויזיה. הבס הרטיט לי את הפטמות שמאלה מעט.

"איך אני יכולה לדעת שזה אתה בוודאות, יש לך תעודת זהות או רשיון לנהיגה על ענן? " שאלתי…שוב שקט מעיק.

" את מזמינה אותי אלייך בערב יום שישי ועוד מבקשת תעודת זהות?!" שאל הקול והרעיד לי את הבלטות כולל המקרר.

"זה בסדר להפעם, ואני בהחלט מודה לך שבאת במהרה, אלוהים". לרגע פרחה מזכרוני העובדה שהנני ערומה לחלוטין, באמצע הסלון. אך למרות זאת, הרגשתי נינוחות טבעית, בכל זאת, הרי יש לו נגיעה קטנה בקיום שלי.

"…את נראית טוב ! " החמיא לי. הרגשתי את הקול שלו מלטף אותי בחמימות משכרת והסמקתי כולי. "תודה! אני יודעת שאתה לחוץ ושנינו יודעים שהמרק יתקרר, אז אולי שכדאי שניגש לעניין המרכזי. אך לפני הכל, יש לי בקשה קטנטנה ממך" בישרתי לו."תנסי אותי…" השיב בחיוך שקוף. "אני רוצה לראות אותך !" אמרתי בחיוך זדוני ועיניים בורקות.

"אני לא חושב שהדבר אפשרי, מאחר ואין לי צורה מוגדרת" אמר בפזיזות והרגשתי שהוא משקר לי. "אז איך אני אמורה לשכב איתך מבלי לראות את החבילה?! " קרצתי לו בהפגנתיות יתרה…."..אאהההה…." גמגם אלוהים…."אתה מתבייש אלוהים? אולי יש לך זין קטן ואתה לא רוצה לשבור את המיתוס האגדי שיצרת בכדור הארץ? " הקנטתי אותו וידעתי שפגעתי בנקודה רגישה.

"את מותחת את הגבולות!" זעק בקול ניחר, הרגשתי את הבניין רועד (מקווה בלבי שהזקנה מלמעלה לא תחטוף שבץ).

"את חושבת שיש לי קטן? אני אראה לך בדיוק מה אלוהים יודע לעשות!" צעק ושבר לי את האסלה בשירותים."…"בוא ותוכיח לי …." לחשתי. לפתע, הרגשתי זרמים אדירים של חשמל חמים מקיפים את כל גופי, נוטעים בי הרגשת חיות טהורה שלא הרגשתי מזה שנים.

חולשה איומה תקפה אותי ואיבדתי כל יכולת שליטה בגופי. רגליי ניתקו מן הקרקע, הרגשתי התרוממות רוחנית ממדרגה ראשונה. אלוהים בהחלט שיחק אותה. מצאתי את עצמי מרחפת באוויר באמצע הסלון בדיוק מעל שולחן האירוח.

מסוקרנת, מגורה ומחושמלת כולי, ידעתי שהוא צופה בי עכשיו. לכן, כמו שרק אישה יודעת לעשות כשהיא ליד גבר נחשק, הכלל הוא לא להראות לו שמץ של התרגשות או שביעות רצון, אלא מספר מצומצם של הבעות פנים המסתכמות בבוז או חוסר עניין משווע. לכן, למרות הכל הצלחתי לשלוח לו מסר קצר "הצלחת להקסימני עם הטריק של הריחוף באוויר ואני בטוחה שאת השטיק הזול הזה, אתה עושה על כל הבחורות בגן עדן. לידיעתך, הנך ברמת אביב ועוד בסלון שלי, אז מומלץ לך להתאמץ יותר!!"…השקט שוב חזר לדירתי והפעם הלך לחפש עצמו במטבח. "את חצופה, את יודעת? להזכירך אני אלוהים !" זמזם לי…"הזכרת לי את העובדה הנ"ל מספר פעמים, אך כמו כל הגברים, מדברים הרבה עושים מעט…" עקצתי אותו באכזריות…."אני רוצה לראות אותך" חזרתי והתעקשתי "אני לא הולכת לשכב עם אוויר, עם כל הכבוד לאלוהים". "את מוכנה לתת לי קצת קרדיט?" התחנן "אני מציע שתקחי נשימה עמוקה, ותשכחי מהנס קפה שלך לרגע, מאחר ואת הולכת לפגוש בנס אחר לגמרי". הדירה שלי החלה לרטוט בויברציות עצבניות במיוחד, כל הרהיטים שלי קפצו במקומם, החרסינות נשברו בתוך הארונות, ראיתי בזוית העין את כל הבגדים שלי מתחילים לזחול במעגלים על הרצפה ואני פה מונחת באוויר באמצע הסלון, מתחילה להרגיש חמימות מלטפת בתוך תוכי. מחייכת לעצמי בהנאה סמויה "שיחקת אותה רונית ! סוף סוף תראי את בראד פיט מקרוב…".

לא בראד פיט ולא נעליים (גם הן התחילו להשתגע על הספות), לא שאני מאוכזבת אבל מה שנגלה מול עיניי לאחר מספר שניות, בקע מהרצפה בקול שאון בהחלט השביע את רצוני…איבר מין ענקי יצא משום מקום מאזור הרצפה בדיוק ליד הקומקום שלא הספיק לרתוח (אני כבר לא מתגעגעת לנס קפה!), רעדתי מהתרגשות ולא יכולתי לשלוט בעצמי, הפחד נמהל בתוכי ופינה מקומו לחרמנות בלתי נלאית. הרטיבות הציפה אותי מכף רגל ועד ראש, "אלוהים" גנחתי, "מה עשית לי, אלוהים?". "תירגעי, רונית ותני לעצמך לזרום, אני אטפל בשאר " ליטף אותי בקולו.

האיבר נע בכוחות עצמו והחל מתקרב אליי, בקושי הצלחתי לבלוע את הרוק בגרון, "החברות שלי בים המלח ואני פה מרחפת באוויר עם אלוהים חרמן וגדוש" צחקתי בלבי. הרגשתי את החום האדיר שנפלט מבורא עולם ונמסתי מבפנים, הייתי כילדה קטנה שזה עתה טעמה את הסוכריה הראשונה שלה, כל איבר בגופי היה מתוח כקפיץ דרוך, מוכן להתמזג עם הגדול מכולם…

נשימתו ההבלית מילאה את גופי בטיפות טל דקיקות שהחלו מטיילות בקימורי עורי מפלסות דרכן מטה באיטיות משוועת.

ריחפתי באוויר, פרפרים מצחקקים מסביבי, השמש שהייתה אמורה לשקוע משום מה חזרה (יש לו קשרים שם למעלה!), חדרה תחת חריצי התריסים ופיזרה אור מרגיע בכל פינות הבית, הרוחות עדיין נשבו בחוץ בחוזקה ובביתי הקט שרר חום ילדות פראי.

הבטתי ימינה ושמאלה בתנועות ראש כנועות, הכל נראה לי איטי ונכון, חיפשתי את הזין הענקי של אלוהים, הייתי באוויר מגורה ורטובה, ממתינה לו בשלווה תהומית מתפרצת. כאשר הרגשתי את קצהו של אלוהים מפלס דרכו אליי ומתחכך בי בירכיים הפנימיות, זיעה קרה שטפה אותי במחי יד… פיק הברכיים שקיבלתי במתנה רק זירז את בואו של אלוהים אליי…

פתחתי את רגליי לרווחה, חושפת את עצמי יותר ויותר למענו. כל המצפון שלי ומחשבה לוגית סדירה התנפצו על הרצפה, נתתי לעצמי להשתחרר כליל, הרגשתי אותו מוכן לקראתי, זקוף ונוקשה.

"רק שלי", אלוהים אדירים עומד לחדור אליי…שפתי נפתחו בכוחות עצמן, לוחשות לו להכנס אליי, לגלות את האור שזורח מתוכי, לשתות את כולי. אלוהים חדר אליי בלהט עדין, מודע לגודלו ומודע לגודלי הרגיש, כולי רטובה ונרגשת, קיבלתי אותו לתוכי בחיוך רחב שיניים, מרגישה אותו ממלא אותי עד אין סוף…רוצה עוד ממנו, הרעב רק גובר וגובר.

החום מתנפץ בתוכי, מטלטל אותי מצד לצד, אני שומעת את אלוהים בתוכי, נכנס עד לסופי, לא מרגישה אותו עוצר ולו לשנייה אחת, גדל בתוכי ועוטף אותי ברכות אינסופית….

דמעות של אושר מדלגות להן מעיניי, אני נושכת את שפתיי בתחושת כאב ענוג, הוא יוצא ונכנס במהירות, ואני מסתחררת ומאבדת את עשתונותיי, מנסה לאחוז בו בחוזקה. אני מיטלטלת ברחבי הבית באוויר, בעוצמה שלא נראתה מזה שנים ברמת אביב, מנסה לתפוס את הקירות בציפורניי אך לשווא, הוא בתוכי, גונח, מתפתל, שורף אותי בחושניות בשרנית מאין כמותה. אני גונחת ללא הפסקה, ומסביבי שומעת קולות מלאכים שרים בעדינות.

"יופי, הביא גם את כל החברים שלו לצפות…", ויתרתי לו לשם שינוי וחזרתי להתמקד בליטוף עצמי כאשר הוא בתוכי גועש ומתגבר, אני מנסה לפקוח את עיניי, לראות אותו בתוכי, גוף אחד שלם, אך איני יכולה, רעד עצום מכה בי. אני רוצה לראותו, אור לבן מציף אותי ומליוני כוכבים מרחפים סביבי במהירות מסחררת, אני כמעט ונחנקת, כולי מתפרקת, עוד מצליחה ללפות אותו בשתי ידיי הזעירות, מכניסה אותו בתנועה אדירה כאשר ניצוצות חשמל ואור אטומי פורצים ממני,

אני צורחת בהנאה וגומרת עליו רטובה עד כלות נשמתי והוא ממלא אותי בנוזל אלוהי חמים וטעים.

אני נשארת מרחפת באוויר ברחבי הדירה, המומה מכדי לזוז או לנשום, כולי בוערת ונודפת זימה מרדימה, על סף שינה מתוקה מאין כמותה… אני מרגישה אותו קרב אליי בצעדי תינוק קטנטנים ולוחש לי באוזני "עכשיו את מאמינה שאני אלוהים?"…לא היה לי כוח לפתוח את פי ולענות לו…

"מה עם כרבול קטן לפני השינה?" שאלתי באפיסת כוחות משולבת בתקווה חלומית. "…אני חייב ללכת המרק מתקרר" בישר לי בפה מתוק.. "אתה בטוח שאתה לא יכול להשאר עוד קצת?" ניסיתי באלגנטיות מתחנפת…"להתראות רונית ! " אמר בלחישה, התמוסס מתוכי ונעלם. בעודי יורדת בחזרה לקרקע, הבחנתי שהוא השאיר לי שלולית גדולה על הרצפה של נוזל אלוהי דביק ומסריח. "יופי !" רטנתי ערומה וגלמודה "גם דפק אותי ועוד מצפה שאני אעשה ספונג'ה ביום שישי! גברים! שייקח אותם אלוהים!".