ביקורת: ותגיד זמן, והזמן עובר

גבע קרא עוז על הסינגלים של סיגל שחמון, אייל גולן, טל סונדק, קובי ויטמן ומונטנה

 

 

 

סיגל שחמון - והזמן עובר

 

ספק אם יש לזמרת כמו סיגל שחמון מקום של ממש על במותינו. דאנס-פופ מעולם לא הפך פה ללהיט של ממש. בלונדיניות מקפצות מארה"ב? זה שוס! יפהפיות מקומיות בעיבוד קופצני, זה נשמע קצת מוזר. ובאמת, ללא אלמנט הזוהר המתבקש, מדובר בסתם שיר. לא חלב, לא בשר. ציון: 7

 

אייל גולן - אמרי לי

 

גולן שקע בשנים האחרונות בבינוניות מצליחה. לא זו הבלדה שתחלץ אותו משם, אבל היא גם לא תדרדר אותו. המילילם והלחן של ירון כהן, לצד הנגינה היציבה של איך לא סינגולדה ויפרח, מספקים שיר קליט וחביב, במסגרת השטאנץ המקובל. ציון: 7

 

טל סונדק - לקום ליום הבא

 

האירוויזיון, שמשמש כקברן זמרים מוצלח, עשוי לתפקד בצורה דומה גם ביחס לסונדק וחבל שכך. לפחות לפי השיר הזה, מתוך תקליט עליו עובד סונדק, מדובר ביוצר פופ-לטיני מוכשר למדי, שפועל תחת צילם המפתה של ריקי מרטין ושות' - ומספק את הסחורה השרמנטית בצורה ראויה. ציון: 8

 

קובי ויטמן - בחללית

 

תקליטו של ויטמן מעוכב לפני יציאתו לשוק, ובינתיים ניתן להסתפק בחידוש המוצלח הזה לשיר נושן בביצועה של תיקי דיין. ויטמן, כמיטב המסורת לחידושים מהנוסח הזה, עוטף את השיר בדיסטורשן והופך אותו ליציאת רוק לא רעה. הקול של ויטמן לא בשרני מספיק והעיבוד קצת שגרתי, אבל הסך הכל סוחף למדי. ציון: 8

 

מונטנה - הקפה השכונתי

 

גם הסינגל החדש מבית הצמד ניר פרידמן-אסי לוי מספק פופ טוב, קליט וקצבי, עם נגיעות רוקיות. הטקסט הקליל מושר בקלילות דומה על ידי פרידמן, שמצליח לפחות הפעם לא לייצר יותר מדי שטיקים. קולה האנמי משהו של לוי מונע מהשיר מלהעפיל לפסגות, אבל עדיין, זה נשמע נחמד. ציון: 7.5