אמור לי מי ברברה בשבילך ואומר לך מי אתה

מה יש בברברה סטרייסנד שמעורר הערצה של המונים מחד, ותיעוב של כל האחרים מאידך. אריאנה מלמד האזינה לאוסף החדש של הדיווה ומנסה לזהות מי אויב ומי אוהב

"The Essential Barabara Streisand", דיסק אוסף כפול, יצא לשוק. והעולם שותק. אולי זה מפני שאין בו שום חידוש שהוא, ובעצם – כבר כמה שנים טובות שהגברת הראשונה של הפופ הגריאטרי בארצות הברית לא עשתה שום דבר חדש במנעד המפעים של קולה: לפעמים קורה שנשים על גבול הסופרן ממהרות לאבד את קולן מגברים. הטבע אכזר, במיוחד לזמרות. כך שעל גבי העטיפה תוכלו למצוא תצלומים של סטרייסנד מזמנים טובים יותר ובזוויות מאוד מחמיאות, ובפנים – להיטי כל הזמנים בעיבודים עשירים ובתזמורי-ענק. "Memories", כמובן. "The Way We Were", איך לא. מבחר משירי הסרט "ינטל", קומץ משירי הדיסקים שבהם עשתה קאברים לא רעים לענקי-הזמר של ברודווי ("הביאו את הליצנים" ועוד כאלה), וכמובן – "Evergreen", שיר הנושא של "כוכב נולד".

ארבעים שנות זמרה (ברוטו), יותר מכירות מסלין דיון, יותר זהבים ופלטינות מכל מה שתמצאו בבית אבות טיפוסי בפלורידה, יותר אף ממה שאלוהים מחלק לזמרות בדרך כלל, אפילו אם הן יהודיות כשרות – ויותר מעריצים מושבעים ושונאים מושבעים עוד יותר. הדיווה, מה לעשות, קונטרוורסלית באורח קיצוני. או שמעריצים אותה – או שהקול שלה גורם לעוויתות בטן קלות, אם לא למצוקה ניורולוגית של ממש. למה בעצם? ומי אוהב ומי שונא ואיך אפשר להבחין ביניהם?

 

אוהבי סטרייסטנד - פרופיל

 

אחרי שיטוט באתרי מעריצים, האזנה מרוכזת וליווי חלק מן השירים בזיוף קולני ובהפתעה – וואללה, מנין אני זוכרת את המלים? – נדמה לי שאפשר להתחיל לבצע חלוקה אנתרופולוגית זהירה של מכורים ומתעבים.

קשישים: מתים עליה. היא אחרונת הזמרות שעושה שימוש מניפולטיבי נבון, מבחינתם, בגודל של הקול שלה. היא שולחת אותו לגבהים שפעם אפיינו "זמרת רצינית". היא מרעידה אותו שם בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, אך מעוררת הערצה בקרב מי שממש לא אכפת לו אם היא יוצרת מקורית או לא, העיקר שהשירים מחממים את הלב, קליטים ולא צעקניים כמו כל הפופ החדש הזה. ותמיד יש גם כינורות.

קשישים יהודים: נו, מה השאלה? היא לא משלנו?

סנטימנטליסטים סדרתיים: המתיקות, אוי המתיקות... איך אפשר לעמוד בפני שירים שהיו להיטי חתונות ענקיים בארצות הברית בשנות השבעים, ובמסגרת הרטרו הכללי הם שוב מתלהטים להם מיד אחרי ברכתו של הכומר?

אנשים שאוהבים ספקטקלים או שואו ענק: לחלק מהם הזדמן לראות את הגברת בפעולה בלאס-וגאס, עם כל הנצנצים ונערות המקהלה ההכרחיות. האמת היא שדי לעצום את העיניים ולהתבשם מן התזמורים, והדמיון ממשיך לעשות את העבודה ומייצר עבורה במה מלכותית, ספוט בודד אחד, והס מושלך כשהגברת מתחילה להרעיד את מה שהאל הטוב החביא לה בגרון.

אוהבי סרטיה: קטגוריה לא מזוהה, אבל קיימת – שאם לא כן, לא היו סרטיה מצליחים.

אוהבי גברים: באמריקה זו קלישאה שאפילו מאוזכרת כעקיצונת בסרט "אין ואאוט", שם מזהים את קווין קליין, המגלם מורה בבית ספר בעיירה פוריטנית, ערב נישואיו, כהומו. ולמה? כי הוא ממש מת עליה. אז הבה נחדד את האבחון: יש, בקרב קהיליית ההומואים, גברים שדחוף להם לבצע מחווה של אהבה יצירתית כלפי נשים מזן הדיווה, רצוי נשים מתות. גרטה גרבו, מרלן דיטריך, מרילין מונרו – וייבדלו לחיים, לייזה מינלי וסטרייסנד. האמת? גם סלין דיון מתחילה להסתמן כאופציה. יש באוסף הזה דואט של הגברות סטרייסנד ודיון, ועוד אחד – עם דונה סאמר בשיר בן האלמוות על רחבות הריקודים במועדונים הנכונים, "Enough is Enough”.

 

שונאי סטרייסנד - פרופיל. ומסקנות

 

ואלה בדיוק המלים שיאמרו מתעביה אם תחשפו אותם ליצירות הגברת סטרייסנד. טעמיהם עמם. מה שלא ברור הוא, מדוע היא מעוררת אנטגוניזם בעוצמות כאלה (טוב, נו, חוץ מאשר אצל הומופובים). פרופיל התחלתי של שונאי-סטרייסנד יכלול ודאי רוקרים כבדים, אנשים שמתים על אמנים יוצרים ומבצעים, אנשים ששונאים מנעד-קול גבוה מדי או היסטרי, אנשים שממש לא רוצים לשמוע ביצועים מאוד-מאוד דרמטיים לשירים שאפשר לשיר גם אחרת, אנשים שלא בוכים בקומדיות רומנטיות, אנשים שמעדיפים, גם תחת איומי אקדח, את לייזה מינלי ביום רע. ואנשים צעירים שגדלו על ברכיהן של זמרות שלא מתחנפות בקולן לאף אחד, אפילו לא לקשיש בודד שממש היה נהנה מזה.

האמת? אין כאן אמת. ביום לחוץ, אם במקרה אשמע אותה שרה, ארצה לכבות את זה. מה שמשניא אותה עלי הוא שתי תכונות שממש חסרות בשירה שלה, ודווקא היו שם בשפע כשהיתה שחקנית צעירה: הומור – בעיקר אירוניה עצמית, והדבר החמקמק הזה הקרוי חן. הדבר שבגללו סינטרה, בעל קול לא גדול ובלי טרמולו בכלל, יכול לכבוש אותי בקאבר ישן לשיר זנוח, וסטרייסנד לא. בלי הומור ובלי חן, כל מה שנותר לי לומר לטובתה היא, שהגברת סטרייסנד היא דמוקרטית מושבעת, תומכת נדיבה למטרות חשובות (חקר סרטן וחקר איידס), מפיקה חכמה וממולחת וזמרת ממש לא מרטיטה. מצידי, שתרוץ לקונגרס.