פורים באיטליה

למטבח היהודי-איטלקי אחראי הקיסר טיטוס, שהגלה את מורדי יהודה לרומא, אז ניו יורק של העולם. המפגש הוליד מנות ייחודיות, ביניהן ארוחת החג של פורים. מתי בפעם האחרונה בישלתם בשר בקר בפרג?

אין כמעט מקום על פני כדור הארץ בו לא היתה קהילה יהודית. לעיתים קהילה גדולה ומשפיעה ולפעמים קומץ, חבוי, מפוחד, שניסה יותר מכל להסתיר את יהדותו. אחת הקהילות היותר מצליחות ומוצלחות בתולדותינו היא זו של יהודי איטליה, והמטבח שלה הוא אחד המרתקים שבין המטבחים היהודיים בגולה.

החיבור של המטבח היהודי והאיטלקי ותיק למדי. גילו כ – 2000 שנה, מאז יצא מכאן המטבח המקומי לגלות ונתקל במטבח הרומאי, שכבר אז היה מטבח עם כבוד. המפגש הזה יצר מטבח חדש.

השבוע פורים, וכמו שכאן מצווה לשמוח, גם באיטליה, אבל שם לקחו את העניין בצורה קצת שונה. לא כל כך בהיבט המסורתי אלא יותר בקולינרי, ובמיוחד בכל הקשר ליין ומיני מתיקה, שמלווים תהלוכות וריקודים. בארוחת החג נוהגים יהודי איטליה לאכול מנות שלא בהכרח קשורות למגילה. הם הרי יודעים שארוחה טובה חשובה לפחות כמו מנהגי החג.

ידידתי מיקלה, שהיא מאוד איטלקיה, מספרת שארוחת החג אצל יהודי איטליה היתה קודם כל ארוחה טובה שמתאימה לעונת השנה ולמוצרים האופייניים לה. פורים נופל על עונת הארטישוקים, ואלה תמיד הוגשו בארוחת החג. שום איטלקי גם לא צריך תירוץ דתי כדי לאכול רביולי או קנלוני, בטח לא כאלו שממולאים בבשר. כה שונים הם מנהגי החג באיטליה, עד כי אפילו אוזני המן אינן דומות למה שאנו מכנים אוזני המן. שם אלה סרטי בצק מטוגנים וממותקים.

ועכשיו למתכון יהודי-איטלקי (אין לי מושג למה, אבל כיכר בשר היא מנה אופיינית לסעודת פורים אצל יהודי איטליה).