סביון, עומר וכפר שמריהו דורגו בראש רשימת הרשויות בהם רמת החים הגבוהה ביותר בישראל. כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שביצעה מחקר "אפיון הרשויות המקומיות ודירוגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה". המחקר הוזמן על ידי משרד הפנים ומשמש כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות.
מהמחקר עולה עוד, כי במקום הנמוך ביותר נמצאות הרשויות כסיפה, רהט, תל שבע, שגב-שלום, ערערה, כפר מנדא, חורה, לקיה, ביר אל-מכסור וביתר עילית.
מהמחקר מתברר, כי ארבע הערים הגדולות מצויות ברמה הבינונית-גבוהה: ירושלים ברמה החמישית מתוך 10, תל אביב ברמה השלישית וחיפה וראשון לציון ברמה הרביעית.
בניתוח נפרד של המועצות האזוריות דורגו המועצות האזוריות אפעל, גדרות וגן רווה ברמות הראשונה והשנייה, והמועצות האזוריות אל-בטוף, בוסתן אל-מרג', נחל שורק, הר חברון, מרום הגליל, חוף עזה ושפיר דורגו בשלושת המקומות הנמוכים. מניתוח התוצאות עולה, כי המועצות האזוריות ברמה הגבוהה ביותר ממוקמות בעיקר במרכז הארץ. לעומת זאת, המועצות שברמות הנמוכות נמצאות בעיקר בצפון ובדרום הארץ.
שורה של מאפיינים
בין המאפיינים שנבדקו במחקר: מקורות ההכנסה (כולל גמלאות) של התושבים, רמת המינוע של התושבים, מאפייני תעסוקה ואבטלה, רמת חינוך והשכלה, יחס תלות (היחס בין התושבים עד גיל 19 ובני 65 ומעלה לבין מספר התושבים בני 20 – 64, כלומר בגיל העבודה), והיקף הקבוצות עם מצוקות כלכליות שונות.
מהשוואה למצב בשנת 1995 עולה כי רוב העיריות והמועצות המקומיות לא שינו את דירוגן, או זזו לכל היותר ברמה אחת בדירוג.