יממה לאחר מופע האיחוד של תיסלם, עלתה לבמת הבארבי בתל-אביב עוד אגדת רוק. לאחר תקופה ממושכת בה לא הופיע על בסיס סדיר (אלא רק בפסטיבלים שונים ובהופעות המוצלחות עם "כנסיית השכל"), אהוד בנאי פותח סיבוב הופעות חדש, כשהוא מגובה בחבורה מרשימה של נגנים שליוו אותו בשלבים שונים של הקריירה. יומיים לאחרי הפיגוע הקשה לא הרחק מכאן, בנאי הצליח לחולל את הנס הקטן ולסחוף את באי הבארבי לחגיגה אסקפיסטית שנמשכת שעתיים וחצי.
את הערב, הכולל חומרים מכל אלבומיו, הוא פותח על הצד הרגוע. "יוצא לאור" ו"סרט רץ" מתקבלים בהתלהבות, אבל עדיין לא מרקידים את הקהל. אחרי "כולם יודעים" ועוד כמה שירים, הקהל כבר על הרגליים. זה גם השלב בו מתברר הכיוון אליו מושך בנאי בהופעה הנוכחית: למרות שלצידו נגני רוק מובהקים דוגמת דודי לוי (גיטרה) וגיל סמטנה (בס), בנאי בוחר לקחת את שיריו לכיוון הים-תיכוני יותר, הרוקיסטי פחות. עם עיבודים ששמים דגש על כלי הקשה (נעם הלוי המיומן) וכינור (ניצן חן-רזאל), בנאי יוצר כאן טברנה משלו, כזו שלא צריכה להכריז אחת לכמה דקות כי היא שילוב של מזרח ומערב, שכן האותנטיות והיעדר האילוץ שבה הולכות לפניה. והחאפלה של בנאי מצליחה: הוא ולהקתו יוצרים ערב משלהב ומלא אנרגיה. איש קטן מימדים, לא לגמרי צעיר, אבל קולו החם והמסתלסל, כמו התשוקה הבוערת למוזיקה שהוא מקרין מהבמה, מקנים לו אפיל של כוכב רוק אמיתי. לא במקרה שוב צצה ההשוואה השחוקה אך הכה מתבקשת לבוב דילן.
הסיפורים נעלמו
בטברנה של בנאי לא מדברים הרבה. כמו את הדיסטורשן, גם את הסיפורים שבהם נהג ללוות את שיריו בחר הפעם להשאיר מאחור ולהתמקד במוזיקה חפה כמעט לחלוטין מקטעי קישור. עם ארסנל רחב של שירים שהפכו לאבני דרך ברוק הישראלי, יש לבנאי היכולת להפציץ בקלאסיקות משך שעה ארוכה. מ"עגל הזהב", דרך "פלורנטין" ועד ל"רח' האגס 1" הוא חולף על פני כל התקופות שלו. מבקר את "דוד ושאול" וגם את "אסתר", מדלג מ"א יידישע רסטהמאן" - השיר הראשון שהוציא אי פעם - ל"מהרי נא" (הידוע יותר כ"הילד בן 30") אותו הוא מקדיש "לכל אלו שעוד לא החליטו מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים".
הוא פורט במרץ על הגיטרה, לפעמים נושף במפוחית במקביל, מפיק ומפיץ צלילים מלאי חום ועדיין מדויקים. גם הנגנים לא מאכזבים ומתמודדים בכבוד עם העיבודים המורכבים, התובעניים לעתים. בשלב מסוים בנאי מפנה את קדמת הבמה לדודי לוי - שלא נותן למתח ליפול ומבצע את שני להיטיו, "מלאך" ו"כל הזמן שבעולם".
אחרי שעתיים הלהקה יורדת מהבמה בפעם הראשונה. למרות השעה המאוחרת, הקהל לא עושה שום סימנים של רצון לסיים. בנאי חוזר לבדו להדרן, ומנגן דווקא את "פועל במה", שיר קצת חלש ומונוטוני מדי להופעה. אחריו הוא מציג שיר חדש, "בלוז כנעני", שלמרות שנשמע כאילו יצא מפס ייצור שגרתי, עדיין יפה וערב לאוזן. "אומרים שהרגע הכי חשוך ביממה זה לפני הזריחה. אני מקווה שגם אנחנו עכשיו נמצאים ברגע הזה, ושעוד מעט תבוא הזריחה שתוציא אותנו מהאפלה הזו" הוא מחזיר אותנו למצב, לפני שיעבור לשיר את "טיפ טיפה" האופטימי. דקות אחר כך האורות ב"בארבי" נדלקים והקהל המרוצה יוצא לאפלת הלילה של דרום תל-אביב.
אהוד בנאי בהופעה בבארבי, ת"א, אמש. עם: נעם הלוי (כלי הקשה), ניצן חן-רזאל (כינור), גיל סמטנה (בס), ערן פורת (תופים) ודודי לוי (גיטרות). כרטיס: 85 שקל.
*