קודם כל רצינו להודות למערכת Ynet על שבחרה להעניק לנו אי משלנו בתקופה כל כך קשה. הוא באמת יכול לשמש אותנו בעיתות מצוקה שכאלה. מאידך, הסיכוי שנמצא עשרה אלבומים שמוסכמים על שנינו הוא קלוש, אז חשבנו בהתחלה לבקש שני איים נפרדים, רצוי שאחד יהיה באוקיינוס השקט ואחד באטלנטי. אבל משום שהבקשה נראית לא כל כך ריאלית, חילקנו בינינו חמישה תקליטים/דיסקים כל אחד, ועל האי כבר נחשוב איך לחלוק בינינו את הסאונד-סיסטם (יהיה סאונד סיסטם, נכון? זה כל הרעיון). ובסדר כרונולוגי:
1. "Stan Getz/Joao Gilberto - "Getz/Gilberto
תקליט איים קלאסי. טרופי, אקזוטי וקל. אסטרוד ג'ילברטו שרה כאן את "The Girl From panema" ואיתה נמצא גם אנטוניו קרלוס ז'ובים וגם גץ וז'ילברטו שחתומים על האלבום. מושלם לקוקטייל בכוס עם המטריה שנלגום כשרגלינו משתכשכות בחול המוזהב (שנת יציאה: 1963).
2. Sensi Dub Vol 2/3: Lee Perry & The Upsetters, King Tubbys, Sly and the Revolutionaries, King Tubbys Vs. Prince Jammy -
דאב מעביר את הזמן לאט. מאוד לאט. אז חייבים לקחת איתנו לאי איזה נציג בכיר שלו, ולמה לא לקחת את דיסק שכולל שני תקליטים ישנים בהוצאה מחודשת, עם הקצפת ה-THC של קינגסטון - קינג טאבי, קינג ג'אמי, סליי אנד רובי והאריה המשוגע עם השריטה - לי פרי.
3. "David Bowie - "Heroes
אין ספק שהתקופה שלו בברלין והפגישה עם בריאן אינו עשו לו רק טוב, ודיוויד בואי לא נשמע כל כך טוב, לא לפני, בתקופת האיפור המוגזם, ובטח שלא אחרי, בכל מה שקרה מ"לטס דאנס" והלאה. וחוץ מזה, בין-לאדן גנב את השיר "Heroes" מדיוויד בואי, ואנחנו רוצים לגנוב אותו בחזרה (שנת יציאה: 1977).
4. "Charlie Mariano & The Karnataka College of Percussion Featuring R.A. Ramamani - "Jyothi
זה מסוג התקליטים שקונים, ואז אף פעם לא מוצאים את הזמן הנכון לשמוע. מחכים למוד המתאים לשמוע אותו, מוד שמתגלה ככל-כך מיוחד שהוא (כמעט) אף פעם לא מגיע. חשבנו שצריך תקליט אחד כזה איתנו על האי. ג'אסט אין קייס, אולי פתאום יגיע המוד המיוחד הזה. חוץ מזה שבאווירה שלו הוא ממש מתאים לאוקיינוס ההודי (שנת יציאה: 1983).
5. "New Order - "Substance
אומנם זה אוסף של תקליטוני 12 אינץ', אבל איזה עוד להקה יכולה להתגאות באוסף כל כך מושלם, שכמעט כל הקטעים בו לא הופיעו באלבומים רשמיים של הלהקה? וגם התיעוד המאלף של התפחות הסאונד של ניו אורדר בשש השנים שחלפו מהדכאון שלאחר התאבדותו של איאן קרטיס ועד הפופ המושלם של "True Faith" (שנת יציאה: 1987).
6. "Primal Scream - "Screamadeilca
לעולם לא נשכח את הפעם השניה ששמענו אותו. או את השלישית. הקריאות המנוזלות של בובי גילספי שאז עוד לא ידענו אם הוא טרמפיסט בר-מזל או מישהו עם חזון אמיתי. וגם לא היה אכפת לנו. ביחד עם השיימן והאורב ובעצם גם הסטון רוזס (שיט, אפשר 11 תקליטים?) הוא היה שם ברקע כשהזרעים הראשונים של פולאר פייר נטמנו (שנת יציאה: 1991).
7. "Global Communication - "76:14
תקליט האמביינט המושלם, שאיננו סתם רעשי רקע אווירתיים, אלא טעון בהרבה מלודיות עמוקות ומרגשות. צליל המטרונום שפועם בקצב של פעימות לב ביצירת המפתח, "אובסילון מיינוס", יכול מבחינתנו להימשך הרבה מעבר ל-12 הדקות שהוא כובש בדיסק. לנצח, אם רוצים. מארק פריצ'ארד וטום מידלטון מראים שאת מה שהם למרבה הצער כבר שכחו, אף אחד אחר עוד לא למד היום (שנת יציאה: 1994).
8. "Will.I.Am - "Lost Changes
שני תקליטים בכרטיס אחד - הראפר מבלאק-אייד-פיז בתקליט סולו מעולה שחציו היפ-הופ מצוין וחדשני וחציו מעין ניו-סול ניו-Fאנק שכזה. אחד התקליטים שתקועים לנו עכשיו בראש כל הזמן ולא נוכל להפליג בלעדיהם (שנת יציאה: 2001).
9. "Hives -"Your New Favourite Band
בכל הסגנון חדש-ישן הזה של להקות גיטרות Pאנק רטרו עם קריצה אירונית, ה"הייבס" היא הלהקה המועדפת עלינו. בעוד שלושה חודשים הסגנון הזה כבר יימאס לגמרי, אבל לפחות נרוויח איתנו באי תקליט שכולל כבר את רוחם של איגי פופ והסטוג'ס, MC5, ניו-יורק דולס ועוד ניחוחות רוקנרול ישן מעודכנים (שנת יציאה: 2001).
10. "DJ Shadow - "The Private Press
הוא עוד לא יצא, אבל הוא בטח אלבום מצוין. חוץ מזה שחייבים לקחת איתנו לאי משהו חדש חדש להתלהב ממנו, שנוכל להרגיש שם מעודכנים ובעניינים. חוץ מזה שתקליט אחד של שאדוו מכיל אוסף עצום של תקליטים של אחרים, וכשכל זה מכווץ לדיסק אחד זה מאוד נוח וקל לנשיאה (שנת יציאה: 2002).
נדב רביד הוא מוזיקאי, די.ג'יי ומבקר מוזיקה ב"העיר"; מלכיאל גרוסמן הוא מוזיקאי ודי.ג'יי. השניים פועלים כ-Polar Pair ואלבום הבכורה שלהם יצא בימים אלה.
*