ישראלי במצוקה! העם לעזרה!

הופעתה של מירי אלוני אצל דודו טופז הדגימה כי אלוני עדיין בכושר אבל לא סיפקה תשובות

הפסטיבל הלאומי ע"ש מירי אלוני אמור היה לגעוש אמש למופע השיא שלו, כשאלוני, שליחתנו המאוד מיוחדת לברלין, זומנה לבירור דיפלומטי באולפנו של דודו טופז, שם הבטיח טופז – ברצינות השמורה כרגיל לרפי גינת בלבד – לגבות ממנה, בשם העם, דין וחשבון מלא על תעלוליה בניכר.

כבר שבועיים שאלוני מסרבת לצאת ממחזור הדם הציבורי הישראלי אליו הצליחה להסתנן מחדש מבלי שנאלצה אפילו להתפרץ לתחנות רדיו ולדפוק על שולחנות כמנהגה הקדום; לא, הפעם אלוני הוחזרה לציבוריות הישראלית בעל-כורחה, כשהיא בועטת ונושכת ומורטת, בחסות שמועות אינטרנט עיקשות שגרסו כי האשה איננה קדושה ואולי אף להיפך. המחול התקשורתי המתבצע בשבועיים האלה סביב שייריה המחוממים של אלוני הוא מופת לסוג השמרנות הקרתנית הייחודית לישראל; צו איסור פירסום משפטי מונע מהתקשורת לחזור על שמועות האינטרנט המדויקות איתן יצאנו לדרך, אבל לא זה מה שימנע מאיתנו להמשיך; אתם צריכים להיות מתים כגווייתו המפוזרת של מחבל מתאבד על מנת שלא להכיר בגודל האייטם, ולהוציא, אולי, מנהלי תחנות רדיו צבאיות מסוימות אין לכם אנשי תקשורת רבים שהגיעו לרמת הקהות הזו. אלוני, לפיכך, איננה מאפשרת לנו לעבור על פניה לסדר היום. מצד שני, לך תשאל את אלוני משהו בנוסח "מה חשבת לעצמך?" כשצו איסור פירסום מונח על צווארך. לפיכך מבצעת התקשורת סביב אלוני מחול מגושם המזכיר בעיקר סוג מיושן של משגל נסוג; צעד קדימה, שניים אחורה, גמירה בחוץ. השאלה הנפוצה והחודרנית ביותר שנשאלת אלוני שוב ושוב בראיונות הללו – ובאלפיים ניסוחים שונים – היא, למעשה, "מה שלומך". ותשובתה, באלפיים ניסוחים משתנים: טוב תודה, אבל מה, יכול להיות עוד יותר טוב אם רק תארגנו לי איזה חאפלה רווחית במולדת.

טופז, שבקדימונים לתוכניתו אמש עשה פרצופים של רונאל פישר המרחרח לראשונה את הסיליקון בחלב, אמור היה לבוא לאלוני כסחבק ולצאת כגבר, כלומר כשתומתה בידיו. אלא שמול אלוני קיבלתם טופז מבויש, מהוסס, מליט פניו בידיו כמי שרוצה-אבל-פוחד. נדמה לי שהשאלה הנועזת ביותר אותה הציב טופז הקט בפני אלוני, תוך שהוא עושה מאמץ נואש לדמיין את עצמו בגופה ובקולה של אילנה דיין – היתה "למה גרמניה". טופז לא שאל כל שאלה נוספת, או כזו ההולכת צעד קדימה, מעבר למה שנשאלה אלוני בראיון המקיף שנתנה ל"7 לילות", וספג מאלוני תשובות שמפורטות, עולצות ועסיסיות מהן ניתנו כבר לעיתון. מה לעשות; לטאה כאלוני אוכלת שלושה זבובים כטופז לארוחת בוקר, וזה עוד לפני הכרוב הכבוש.

 

הכישלון כולו שלה

 

מוכרחים לתת לגיחתה המתוקשרת של אלוני אצל טופז את המעט שהיה בה; במחרוזת משיריה שביצעה אמש התברר כי השמועות על – אה… ובכן, לא משנה – היו, אמנותית לפחות, מעט מוגזמות; אלוני בכושר, קולה השתמר היטב, נוסק עדיין לשמים ביעילות ובצלילות, ואת הרפרטואר שלה בשנותיה היפות שווה להוציא מדי פעם מהצנצנת לאיוורור. זו היתה הופעה אפקטיבית – הייתם צריכים לראות את קהל מחזיקי המפתחות של טופז מתנועע כאיש אחד לצלילי "שיר לשלום", כזכור הימנונם של פושעי אוסלו ושוחרי שלום נאלחים מכל הסוגים. לאלוני יש מה לתת, וראוי היה לייבא אותה לסיבוב הזה רק כדי להיווכח כי גם בתרבות הישראלית, שהמעדן האהוב עליה הוא שיירים מחוממים, יש שיירים ויש שיירים; שלא כמו ג'וזי כץ, ששבה מהקור כגרוטאה חלודה, השתמרה אלוני במצב של מכונית לאספנים.

הושטת היד התקשורתית והמחושבת היטב לעבר אלוני הקמלה במחשכי ברלין היא דוגמה מייצגת ומלאה לניצולה עד תום של אחוות הכולנו-יחד-בבוץ הישראלית, זו המזניקה צי מסוקים במימון משלם המיסים הישראלי בכל פעם שסטלן בוגר גבעתי מטושטש נוסף נתקע, מבלי משים, באיזה נקיק צר מדי במורדות גואה. ישראלי במצוקה! העם לעזרה! אתם יכולים כמעט לשמוע את זימזום הסירנה הקצוב ואת הדודו טופזים האמיצים ממהרים להחליק על העמוד לעבר הניידת, קסדותיהם על ראשם וטבלאות אקסל ניידות לחישובי רייטינג נוחים מקופלות בכיסם. מדוע צריכה אלוני להפוך עניין ציבורי במחי שמועת אינטרנט? רק משום שפה זה ישראל ואף אחד לא ייפול פה ברחוב מבלי שייגשו אליו – גם אם מדובר ברחוב מפוקפק בברלין.

העובדות המוצקות לגבי אלוני ידועות: האשה המוכשרת בסוגה עשתה אינספור טעויות קריירה, מהלכים מוטעים או סתם בלתי מקובלים, וכשלונה – שהוא כולו שלה – הביא אותה לגלות. אפשר היה לסיים את הסאגה בזה, אלא שאז באה מצוקתה המשוערת והזכירה לנו כי כולנו יהודים, אלא שאז בא בית המשפט, והזכיר לנו – לבקשתה של אלוני, אגב – כי מוטב לנו שנסתום את הפה, אלא שאז באה אלוני וקטפה את פירות נטיעותיה היחצ"ניות המוצלחות ביותר אי-פעם מבלי שתידרש להסגיר דבר בתמורה. מה הרוויח הציבור? שיעמום אחד גדול ומחרוזת שירים סבירה. אבל בפעם הבא בה ישאל אתכם מישהו מה שלומה של אלוני, תוכלו גם אתם להגיד: טוב תודה, ואצלך?