אלכס לבל, סטודנט בן 28 לתואר שלישי במכון ויצמן ברחובות, עוסק בדרך כלל בחקר המוח. רכיבת אופניים היא תחביב דומיננטי מאוד בשעות הפנאי שלו והוא מקדיש שעות רבות בכל שבוע לאימונים. נסיעה מצפון הארץ לדרומה אינה נראית לו כאתגר פיזי קשה מדי ובכל זאת הוא יוצא, יחד עם עוד כעשרים רוכבים, למסע כזה, בעיקר כמפגן למען איכות הסביבה. "זו דרך" אומר לבל, "להפנות את תשומת הלב, כדי שאנשים יחשבו על מה הם עושים לארץ שאנו חיים בה".
המסע בו משתתף אלכס מכונה "מסע בשביל הסביבה" והיום הוא יוצא לדרך. מארגנת המסע, עמותת "חיים וסביבה", רואה בו את אחד מן השיאים של פעילותה בתקופה האחרונה. המדובר במסע אופניים שיימשך שישה ימים. נקודת המוצא המתוכננת, נהריה, הוחלפה ברגע האחרון - עקב התראות על פיגוע - בכפר מסריק הדרומי מעט ממנה. נקודת הסיום היא אילת ולאורך המסלול הממושך, כ-450 ק"מ, יפקדו המשתתפים תחנות בהן ייחשפו בפניהם מפגעים, בעיות ותחומים שדורשים טיפול אקולוגי אינטנסיבי ומיידי. מטרת המסע להפנות את תשומת הלב הציבורית, שלא כל כך פנויה בימים אלה, דווקא לנושאי איכות הסביבה הכואבים ביותר.
ייחודו הגדול של המפעל הזה בכך שהוא חושף ועוסק באופן משמעותי גם בנושאים שקשורים למגזר הערבי בתחום איכות הסביבה. העובדה הבולטת ביותר היא שחלק מן המשתתפים במסע האופניים הם רוכבים ערבים, שנושא איכות הסביבה קרוב לליבם. תחת דגל האומר שהסביבה אינה מכירה בהבדלי דת או לאום רוצים אנשי "חיים וסביבה" להפנות את תשומת הלב לכך שדווקא בתחום האקולוגי הרגיש דרוש שיתוף פעולה מלא בין יהודים לערבים, וכיוון שהוא תחום חשוב וחיוני לכולם דווקא כאן יש גם סיכוי טוב להשיג אותו.
התבוננות ראשונית ברשימת המשתתפים מגלה בעיקר משתתפים צעירים, חלקם מגיעים למסע כדי לחוות את הנסיעה באופניים, אחרים בשביל ההיבט הספורטיבי, אבל כולם מבהירים שאיכות הסביבה היא נושא חשוב בעיניהם.
למרות שבשיחה מגלה אלכס לבל סובלנות רבה לכך שפיתוח ובנייה הכרחיים במדינה צפופה כמו ישראל, הוא מקפיד להדגיש את החשיבות שיש בעיניו לחינוך ולהקפדה בתחום הסביבתי. לדבריו, גם במסגרת הפיתוח והגידול ההכרחי באוכלוסייה בישראל, אפשר לנהוג אחרת בכל הקשור לאיכות הסביבה. את ההשתתפות של ערבים ב"מסע בשביל הסביבה" הוא מקבל כמעט כדבר מובן מאליו. קשה לשכנע אותו שיש בכך משהו מפתיע או משמח במיוחד.
לעארף סעאד בן ה-20 מירושלים ההשתתפות הזו נראית קצת פחות מובנת מאליה. סעאד, העובד כמדריך בחברה להגנת הטבע, מצטרף אל המסע בשביל הסביבה בעיקר כדי לקדם מטרות חשובות בעיניו בתחום איכות הסביבה בישראל. הוא מאמץ בשמחה את השיתוף הישראלי ערבי בנושא האקולוגי, ומציין שקידום המטרות בתחום איכות הסביבה הן הסיבה העיקרית לכך שהוא נוטל חלק במסע. יחד עם זאת הוא מביע חששות וספקות לגבי האפשרות שיש ליהודים וערבים לנהל כיום מסע משותף כזה. עיקר התקווה שלו, לפני היציאה למסע היא ש"הכל יעבור בשלום".
התחנות באיזורי המפגעים הסביבתיים
בחינת התחנות בהן עוצר המסע מצביעה על מגוון רחב של נושאים בתחום איכות הסביבה הדורשים טיפול ותשומת לב.
בנמל הקישון, שזכה כבר לפרסום רב בשל הזיהום של מימיו, בעיקר "בזכות" פעילותם של מפעלי הכימיקלים באזור, ייפגשו רוכבי המסע את הדייגים מן הקישון ונציגים של יחידות צבאיות שצללו במימיו.
התחנה הבאה היא במחצבת שפייה, ליד הכפר פאראדיס, הפועלת כבר כמה עשרות שנים ללא רשיון עסק ומזהמת את האוויר בסביבה. מלבד זיהום האוויר מוגדרת המחצבה כ"פצע נופי".
התחנה שאחריה נמצאת ביישוב טירה במרכז הארץ, שנתיב כביש חוצה ישראל עובר סמוך לבתיו. למעלה מאלף דונם של אדמה חקלאית הופקעו עבור הכביש.
לא רחוק משם, בכפר קאסם, מתמקדת במזבלה שהפכה בזכות פעילות ממושכת לפארק ירוק. משם ימשיך המסע ללוד, שאחת משכונותיה נבנתה על גדות נחל גזר שהפך לערוץ ביוב, מזבלה ומשכן ליתושים.
החלק הדרומי של המסלול מתחיל ברהט, יישוב בדואי שסובל ממחסור חמור בתשתיות ובמערכות ביוב. משם ימשיכו המשתתפים לרמת חובב, אתר הפסולת הרעילה, שנתקל במשך כל שנות קיומו בבעיות ובחיכוכים עם תושבי הסביבה. קו הסיום באילת יפגיש את המשתתפים עם בעיית החקלאות הימית, עליה ניטש בימים אלה ויכוח עז בין הדורשים להרחיק את כלובי הדגים מן המים לבין אלה הטוענים שאין להם השפעה על האלמוגים והסביבה.
ynet פתח לרגל המסע פורום מיוחד לאיכות הסביבה (ראו בסוף הכתבה) ויעביר במהלכו דיווחים לגולשים. ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק הישראלי מתעד את המסע בסרט טלוויזיה בן 50 דקות, שיוקרן בהמשך השנה. את הסרט, בהפקת אולפני מימד, מביים עמיקם שוסברגר.