"מסכנה, נולדה שמנה"

לא מסכנה ולא נעליים. כדי לנצח את הגנטיקה צריך רק רצון טוב. רחל גרנות מסבירה שלא מדובר רק בגנטיקה

"אוי, כמה שהיא מסכנה, יש לה נטייה להשמנה", נאנחה מרות אישה שניסתה להזדהות עם מר גורלה של בתה. ולמה בדיוק היא מסכנה, ניסיתי לברר.

במקום להתבכיין, בואו נוציא מהראש את הזיקה בין נטייה להשמנה ובין מסכנוּת. כי איך בדיוק תעזור לנו המסכנוּת? ותאמינו לי, אם זה היה עוזר הייתי מוכנה לשבת ולבכות כבר מזמן. אבל מה לעשות, בכי עוזר רק ליצרני הממחטות.

אז נכון שגנטיקה משחקת תפקיד במבנה הגוף (לא רק בזה), ונכון שיש הבדלים בין אנשים ברמת חילוף החומרים, אבל השאלה עד איפה לוקחים את הגנטיקה ככסות להתעטף בה ומה עושים עם הנטייה להשמנה.

בערוץ 8 הראו לפני כמה שבועות תוכנית מעניינת על הקשר בין גנטיקה להשמנה. אפשר היה לצפות בה בייאוש ולהחליט שבאמת אין מה לעשות. ואמנם, חלק מהאנשים שהופיעו בתוכנית קיבלו והטמיעו את התפיסה, הפסיקו לעשות כל מאמץ לרזות והמשיכו לאכול בכמויות. התוצאות ברורות. אבל באותה מידה אפשר היה גם לקבל מהתוכנית חיזוקים לכך שלהתנהגות שלנו יש בכל זאת משקל. להמחשה, הובא סיפורם של שני אחים, תאומים זהים (גנטיקה דומה, לכל הדעות). האחד עם עודף משקל רציני ואילו אחיו אוכל נכון, עוסק בפעילות גופנית, וכמובן – רזה!

ללא ספק, קל יותר להתמודד עם השמנה כאשר הגנטיקה טובה, אבל בהחלט ניתן לשלוט במצב. ואגב, גם עם גנטיקה טובה אפשר להשמין, והרבה. אז מה עושים עם גנטיקה "שמנה"? אוכלים נכון, מקפידים על פעילות גופנית קבועה ומאמצים חשיבה חיובית וריאלית, שאפשר לנצח את הגנטיקה. זהו בעצם אחד המקרים היחידים שלא כדאי לנצל את מלוא הפוטנציאל... ורחמים? מצטערת, לא במחוזותינו.

ומה אפשר "לקנות" במחיר 5 הבורקס שאכלתי סתם כך כי "יש לי נטייה להשמנה"? 5 בורקס (קטנים) = 10.5 פרוסות לחם רגיל = 21 פרוסות לחם קל = סלט+קוטג' 5% (כל המכל) +4 פרוסות לחם קל = מעד ן+ שני שיפודים + תפוח אדמה אפוי + מנת פרי = 850 קלוריות. בקיצור, אוכל של כמעט יום שלם.

 

הכותבת היא מרכזת סדנאות לירידה במשקל, מרכז רפואי הרצליה