ביהמ"ש: תביעות האינתיפאדה יוכרעו כל אחת בנפרד

בית המשפט העליון קבע: השופטים יצטרכו לקבל הכרעה ספיציפית בכל תביעת פיצויים של פלסטינים שנפגעו באינתפיאדה. כמו כן התקבלה תביעה ספיציפית בנוגע לאירוע ב-88'

בית המשפט העליון קבע הבוקר (יום ד') כי תביעות פיצויים שהוגשו על ידי פלסטינים שנפגעו באינתיפאדה יוכרעו בהתאם לנסיבות הספציפיות. כלומר, בכל תביעה יצטרך בית המשפט לקבוע אם הנזקים נגרמו כתוצאה מנסיבות מלחמתיות או בשל רשלנות או פשע מלחמה.

"התשובה לשאלה אם פעולה היא מלחמתית או לאו, תקבע על פי מכלול נסיבות האירוע ובכלל זה מטרת הפעולה, מקום האירוע ומשך הפעילות", נאמר בפסיקת השופטים.

הרכב השופטים, תשעה במספר, קיבל את ההחלטה במסגרת דיון בתביעת פיצויים של משפחת הרוג ופצוע פלסטינים, שנפגעו בעת פעולה של צה"ל בכפר טמון, בשנת 1988, באינתיפאדה הראשונה. התביעה הוגשה לראשונה בשנת 1992. בית המשפט קבע כי במקרה הספיציפי, למשפחה התובעת מגיעים פיצויים.

 

אחד נהרג ואחר נפצע

 

ב-18 באוגוסט 1988, שהו סעוד וג'מאל בני עודה במסגריה בדרום מערב כפר טמון, באזור נפת שכם. לפתע התקרב אליהם רכב לבן עם מספר רישוי מהשטחים ובו חיילים, חלקם בלבוש אזרחי. הנהג והחייל שישב לידו לבשו בגדים אזרחיים ויתר החיילים, שישבו בחלק האחורי, לבשו מדים.

משהבחינו הנוכחים במסגריה בכוח המגיע, החלו לברוח דרך הסככה שבחלק האחורי של המסגריה. רק שלושה מהנוכחים הצליחו לברוח. חיילי צה"ל רדפו אחר הנמלטים וירו לעברם. סעוד וג'מאל בני עודה נפצעו מהירי. כעבור יממה נפטר סעוד מפצעיו וג'מאל אושפז בבית חולים ונותר עם פגיעה בברכו.

בית המשפט המחוזי קבע כי החיילים פעלו בניגוד להוראה לפתיחה באש וקבע שעל המדינה לפצות את המשפחה. המדינה ערערה לבית המשפט העליון והתייחסה לסעיף 5 בחוק שקובע כי "אין המדינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישראל", והוסיפה כי במקרה הנוכחי מדובר בפעולה מלחמתית. מנגד טענו המערערים כי ניתן לעגן את רוב פעילויות הצבא באינתיפאדה הראשונה כפעולה משטרתית ולכן אין הצדקה שהמדינה תיהנה מחסינות.

"היתה זו פעולה משטרתית במטרה לעצור חשוד שבוצעה בצורה רשלנית ובניגוד לנהלים ", כתב היום נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והוסיף כי הירי בוצע לשם תפיסת חשודים ולא לשם לחימה בהם ולכן אין הצדקה לחסינות המדינה.

עוד נטען כי אם המדינה היתה מוכיחה שנשקפה סכנת חיים לחיילים, אולי ניתן היה לקבוע כי מדובר בפעולה מלחמתית.

בית המשפט העליון צפוי לדון בעוד כ-30 תביעות הנוגעות לאינתיפאדה הראשונה.

 

עורך הדין של התובעים: מרוצים מאוד

 

בתגובה להחלטת בית המשפט העליון, אמר היום עו"ד ריאד אניס, שייצג את המשפחה התובעת כי הוא מרוצה מאוד. "בית המשפט החליט שהמדינה תשלם פיצויים במקרה הנוכחי וזה מה שרצינו".

נציגת הפרקליטות, עו"ד טליה ששון, אמרה בתגובה להחלטת בית המשפט כי "נמצאו קריטריונים מהי פעולה מלחמתית וחשוב לציין כי השאלה היא מה היו העובדות בכל מקרה. זהו פסק דין עקרוני ומוביל בסוגייה ויש לפסק הדין הזה השפעה על כל פעולה מלחמתית. הקריטריונים שבית המשפט קבע כאן הם קריטריונים גם לאירועים שקורים היום. במקרה הנוכחי המדינה הפסידה אבל הקריטריונים שנקבעו ישמשו לגבי כל מקרה אחר שבו המדינה סבורה שפעולת צה"ל היתה פעולה מלחמתית".

 

הכנסת חיכתה להכרעת בית המשפט

 

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ אופיר פינס, פנה לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק לפני כשלושה חודשים, בבקשה לזרז את ההכרעה בתיק זה, כדי למנוע "חקיקה בעייתית" בכנסת.

בוועדת החוקה נדונה בשנה החולפת הצעת חוק שהוגשה עוד בכנסת הקודמת, לטיפול בתביעות כתוצאה מפעולת כוחות הביטחון. מטרתה של הצעת החוק היא לצמצם את האפשרות להגשת תביעות מצד הפלסטינים.

למרות שהצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת, קמו לה מתנגדים. על פי ההצעה, יוגדר קו המפריד בין פעולות הגנה לבין פשעי מלחמה, מעשי זדון ורשלנות.

 

260 מיליון שקל על נזקי גוף

 

מדינת ישראל שילמה עד כה פיצויים בגין 3,000 תביעות גוף בסכום כולל של כ-260 מיליון שקל. שר המשפטים מאיר שיטרית אמר בעבר בעת דיון בהצעת החוק בכנסת, כי "אין מדינה בעולם המאפשרת להגיש תביעות על ידי מי שמנהל נגדה מאבק מזוין וגם בישראל לא יעלה על הדעת שאוכלוסיה שמנהלת מערכה מזוינת נגדה, תוכל להגיש תביעות פיצויים".

בעבר הבהיר שר המשפטים שהצעת החוק שהוגשה מתייחסת לאינתיפאדה הראשונה וכי הממשלה מתכוננת להעלות הצעת חוק חדשה המתייחסת לאינתיפאדה הנוכחית. ההצעה החדשה תשלול כפי הנראה לחלוטין את האפשרות להגיש תביעות נגד המדינה.