הפטריוט

השנים האחרונות לא היטיבו עם ארנולד שוורצנגר. עכשיו הוא תולה תקוות בסרטו "פגיעה היקפית", בו הוא מגלם כבאי הנוקם את רצח משפחתו. לרגל עליית הסרט בארץ מדבר שוורצנגר על אמריקה שאחרי נפילת התאומים, על יחסו לטרור, ומתגלה כפטריוט גאה. ראיון

באוקטובר האחרון היה צריך לעלות בארה"ב "פגיעה היקפית", סרטו החדש של ארנולד שוורצנגר. מערכת יחסי הציבור המשומנת החלה לקדם את הסרט, שעלה 95 מיליון דולר, והשרירן המזדקן בן ה-54 קיווה שבזכותו יגיע סוף סוף הקאמבק המיוחל. כזכור, השנים האחרונות לא היטיבו עם השחקן האוסטרי. מצב בריאותו לא מזהיר, סרטיו האחרונים כושלים בביקורת ובקופה ("היום השישי", "סוף העולם"), והמגזין "פרמייר" פירסם כתבה לא מחמיאה על אישיותו המפוקפקת - נטען שהוא לא מפסיק לבגוד ברעייתו, מריה שרייבר (נצר לשבט קנדי המפואר), ולהציק באלימות לבחורות צעירות. כתבה זו שיבשה בינתיים את כוונותיו של שוורצנגר הרפובליקני לעשות הסבה לפוליטיקה (הוא סימן את משרת מושל קליפורניה כיעד ראשוני).

בקיצור, שוורצנגר היה זקוק נואשות להצלחה גדולה כדי לשקם את מעמדו המתערער. אבל ב-11.9 קרסו מגדלי התאומים, הפנטגון נפגע, ובהוליווד החליטו לדחות כמה סרטים שעסקו באלימות, טרור, מלחמה וכדומה, כי לא רצו לעצבן או להפחיד את אמריקה המבועתת וההלומה. ובכלל, אנשים לא יצאו לקולנוע והסתגרו בבתים, ובאולפנים לא רצו לקבור סרטים עם יציאה מיותרת. וכך היציאה של "פגיעה היקפית" נדחתה לפברואר. העובדה ששוורצנגר מגלם בסרט קצין כיבוי אש מלוס אנג'לס, שמאבד את משפחתו בפעולת טרור, הפכה את הסרט לנבואי מחד ולרגיש מאידך: כזכור, הכבאים הפכו לגיבורי מבצע ההצלה והחילוץ אחרי אסון התאומים, ורבים מהם גם נפגעו ונהרגו בקריסת המגדלים.

התסריט של "פגיעה היקפית", שנכתב לפני חמש שנים, עסק בכלל במאבק בטרור הפלשתיני, ומייקל דאגלס היה אמור לככב בו. אחר כך סברו בהוליווד שהעניין הפלשתיני מיצה את עצמו ועשו מספיק סרטים בנושא, ושעדיף בעצם ללכת על משהו לוהט ואקטואלי יותר: קרטלי הסמים של קולומביה. התסריט הסופי הופקד בידי המקצוען אנדרו דייוויס ("הנמלט", "רצח מושלם"), ושוורצנגר הוזמן לגלם כבאי מלוס אנג'לס, שרעייתו ובנו האהובים מתפוצצים לנגד עיניו בפעולת טרור שביצעה מחתרת קולומביאנית בבניין באל.איי. האלמן האבל חדור שאיפת נקם ומחליט לעשות מעשה ולצאת לדרום אמריקה, כדי לנקום באנשים שהרסו את משפחתו ואושרו. הסרט עוקב אחר מעשי הגבורה שלו, בעודו מפלס דרכו ביערות דרום אמריקה המסוכנים.

נפגשתי עם שוורצנגר לראיון מיוחד במלון הרומאי המפואר "האסלר", המקרין הידור קלאסי ומשקיף על המדרגות הספרדיות שבמרכז העיר. שוורצנגר התגלה כאיש נחמד, קצת מתוח (ציפיתי שיהיה יותר משעשע, אבל דנו בנושאים רציניים כמו טרור), עוטה מעיל עור שחור עליו חקוק דגל ארה"ב, כיאה לפטריוט שכמותו ולרוח תקופתנו. הוא חייכן, אבל לפעמים החיוך נראה מאולץ ומלאכותי, מן הסתם בשל מתיחת הפנים שעבר. "בדיוק הגעתי מבוסניה", הוא מכריז מייד בתחילת השיחה, "ביקרתי שם את החיילים האמריקאים. אז אחרי שאכלתי אוכל צבאי וישנתי במיטה קטנה באוהל יחד עם החיילים, זה כיף להשתקע במלון המפואר הזה, לישון במיטה מרווחת וליהנות שוב מאוכל טעים".

שוורצנגר מדווח שרעייתו אחראית בעצם לשידוך שלו עם הסרט "פגיעה היקפית". "אחד המפיקים העביר לה את התסריט והיא התאהבה בסיפור, חשבה שזה לא סתם סרט אקשן, ושהוא ידבר גם אל נשים - במיוחד הסיפור על איך החיים של גבר שאוהב כך את משפחתו משתנים, והוא הופך מאדם שמציל חיים לאדם שמוכן לקחת חיים".

 

זה נכון ששיניתם את הסרט - הורדתם סצינות אלימות וקיצצתם דיאלוגים בעייתיים - בעקבות התקפת הטרור על אמריקה?

 

"שום דבר לא שונה בעותק הסופי, עקב מאורעות ה-11.9. זה בדיוק הסרט שראיתי באוגוסט האחרון בהקרנות מבחן. לא נגענו בכלום ושום דבר לא נחתך".

 

מהי עמדתך לגבי מדיניות ארה"ב בעניין הטרור והמלחמה באפגניסטן?

 

"אני מאוד גאה במה שאמריקה עושה ברחבי העולם, בעיקר באפגניסטן, ואיך היא נלחמת עכשיו בטרור. 'פגיעה היקפית' קיבל משמעות חדשה בעקבות המאורעות של ה-11.9, וחלק מהדיאלוגים שנאמרים בסרט על ידי מנהיג המחתרת פשוט דומים לדברי בן לאדן וטרוריסטים אחרים. זה מדהים כמה כותבי התסריט דייקו - הם עשו תחקיר טוב לפני הכתיבה, וחקרו את עולמם של אנשי הגרילה. אני חושב שהבהרנו היטב בסרט את עניין מעגל האלימות. השאלה היא אם צריך לנקום ולעשות פעולות תגמול על מעשה אלימות, כי אז הצד השני משיב באלימות, והאלימות לא נפסקת.

"צריך להחליט באיזו נקודה להפסיק את מעגל האלימות. הסרט גם מדבר על הנזק העקיף (שמו המקורי של הסרט - א.ק.) שגורמות התקפות הטרור: קטילת אנשים חפים מפשע וכן האימה והלחץ שהטרור גורם והמשפיעים על חיי השיגרה. ומי כמוך יודע זאת. זהו הסרט הראשון שמתמקד בנזק העקיף של הטרור על אנשים שאין להם שום קשר עם הצבא או עם המימשל. אם היו עושים סרט על מה שקרה ב-11.9, כל מבקר קולנוע היה כותב שזה קישקוש והגזמה ושהוליווד הרחיקה לכת יותר מדי. ההתקפה על התאומים היתה כל כך עצומה, והאפקט שלה על כל העולם היה כה גדול, שחיינו כבר אינם אותו דבר: אנשים פוחדים לנסוע לחו"ל, העסקים נפגעו והכל השתנה. אסון התאומים הוא מקרה נדיר בו החיים יותר גדולים מכל סרט שנעשה".

 

אתה אישית פוחד מהטרור? נזהר יותר מאז ההתקפה על מגדלי התאומים?

 

"כולם מושפעים מהאירועים הללו ומודאגים מהסכנות. לפני ה11.9- ראינו סיפורים כאלה על המסך הגדול או שמענו עליהם בחדשות. הם התרחשו במקומות רחוקים, בצד השני של העולם. עכשיו הכל השתנה וכולם הרבה יותר נזהרים. אני אישית לא פוחד, אבל אשתי מוטרדת מהעובדה שאני מסתובב בעולם. לי, כהורה, חשוב להעביר כעת קור רוח ורוגע לילדי (יש לו ארבעה - א.ק.)".

ושוורצנגר ממשיך בנאומו על הטרור: "עכשיו כולם בעולם ובמיוחד בישראל תוהים מתי הטרור יסתיים, מתי נתפוס את אלה שעומדים מאחורי הזוועות האלה וחומקים מעונש. בתקופת מלחמת העולם השנייה, לסרטים שנעשו על המלחמה היה תמיד סוף טוב ואנשים אהבו ללכת לראות אותם, כי הגיבורים הענישו את המנוולים. במציאות המלחמה עדיין השתוללה, והאנשים לא ידעו איך היא תסתיים ואם אמריקה תנצח. זה מה שקורה ב'פגיעה היקפית': המלחמה בטרור לא הסתיימה, אבל אנשים רוצים לראות את הטרוריסטים נלכדים ונענשים. ואני מקווה שהרבה אנשים יילכו לראות את הסרט בישראל ובוודאי יזדהו עם המסר שלו. הייתי שלוש פעמים בישראל, ואני מאוד אוהב אותה ואת האנשים, שקיבלו אותי בחום ובאהבה. אשמח לבוא שוב".

 

איך הוליווד מושפעת מאירועי ה-11.9?

 

"בקרוב תראו הרבה סרטים כמו 'פגיעה היקפית'. לרוב האנשים בעולם אין כוח לשנות את הבעיות בחייהם - עוני, מלחמות, פוליטיקה מושחתת, טרור. לכן הם אוהבים ללכת לקולנוע ולראות איך גיבור עושה בשבילם את העבודה. זו הסיבה שהוליווד תייצר מעכשיו הרבה סרטים על אסון התאומים ועל המאבק בטרור".

 

יש המאשימים את הוליווד ואת הסרטים האלימים שהיא מייצרת באחריות לאסון התאומים. מהי עמדתך בנושא?

 

"אני סבור שלא מעט סרטים אלימים אכן אחראים להתקפה הזאת. הסרטים הללו הכניסו רעיונות למוחם של הפושעים. להוליווד אין תמיד קוד מוסרי כאשר זה מגיע לסרטים אלימים".

 

ב"פגיעה היקפית" הגיבור לוקח את החוק לידיים. זה לא בעייתי מבחינתך?

 

"זהו רק סרט, ובסרט זה טוב ובסדר, אבל זה לא טוב בחיים האמיתיים. אני לא מאמין בנטילת החוק לידיים. יש שלטון ומימשל שאמורים לאכוף את החוק".

 

איך היה לעבוד ולהתעמת עם פרנצ'סקה נרי ("אהבת בשר ודם", "חניבעל"), המגלמת את אשת הטרוריסט שנוא נפשך?

 

"היה נהדר לעבוד איתה. היא מאוד מוכשרת ועשתה עבודה מדהימה. היא שחקנית צוות, במיוחד בסצינות הפעולה, יש לה אומץ והיא לא חששה לעשות בעצמה את הפעלולים, בהם דברים מטורפים ומסוכנים: למשל השתלשלה בפיר של המעלית או הלכה מכות. ממש פחדתי ממנה... יש בה קשיחות ולא כדאי להתעסק איתה. חוץ מזה, היא לא רק יפה חיצונית, יש בה גם יופי פנימי".

 

ומה הלאה?

 

"אני הולך לעשות את 'שליחות קטלנית 3'. אנחנו מתחילים לצלם אותו ב-15.4 באזור לוס אנג'לס, ומשם נעבור לוונקובר, קנדה. אני יכול לגלות לך שהולך להיות כאן חידוש - המחסל הקטלני יהיה אשה. אחריו אני מתכונן לעשות את ההמשכון 'שקרים אמיתים 2'. ג'יימס קמרון ("טיטניק") שוקד עכשיו על התסריט, אותו נאלץ לשפץ בעקבות אירועי ה-11.9".

אנחנו נפרדים. הוא שולף סיגר (הוא ידוע כחובב נלהב של סיגרים), מצית אותו בידו המסוקסת ויוצא מהחדר.

 

הקשר הישראלי

 

בעשיית "פגיעה היקפית" היו מעורבים שני מקצוענים ישראלים, שעובדים כבר שנים בהוליווד: העורך דב הניג (שכבר עבד בעבר עם הבמאי אנדרו דייוויס, למשל ב"רצח מושלם") והצלם אדם גרינברג, צלמו הכמעט קבוע של שוורצנגר.

לאחרונה ריאיינתי את גרינברג והוא שיחזר חוויות מצילומי "פגיעה היקפית". "צילמנו בין היתר בג'ונגלים במקסיקו, כי בקולומביה היה מסוכן מדי. גם הצילומים במקסיקו היו קשים: נחשים, יתושים בגודל של אצבע והמון גשם. בכלל, היו המון תקלות ועיכובים: שדדו לנו משאית עם פילם בשווי 750 אלף דולר. אז צילצלתי לשוורצנגר ואמרתי: 'תשמע, אתה צריך שמירה. איך אתה מעז ללכת בלי שומרי ראש? זה מסוכן. הרי בפיליפינים קבוצת טרור מוסלמית תפסה 13 אירופאים, וזה יכול לקרות גם לך'. הוא כידוע כבד כספית (על פי ההערכה, בין 700 ל-800 מיליון דולר) ויכלו לחטוף אותו. בעקבות שיחתנו אשתו צילצלה לאולפן, והם דאגו לשמירה חזקה".

 

מה פשר הקשר המיוחד שלך עם שוורצנגר?

 

"כבר בסרט הראשון שעשינו יחד, 'שליחות קטלנית', נוצרה כימיה, ומאז הוא מבקש מהמפיקים לעבוד איתי. וכך יצא שעשינו לא מעט סרטים יחד ("ג'וניור", "אירייזר" ועוד). שנינו מהגרים, לשנינו יש מבטא חזק ונוצרה שפה משותפת. אני אוהב אותו, כי הוא איש חכם, מקסים, מאוד ענייני ולא פרימדונה. הוא שונה מכל שאר השרירנים. כשהוא נכנס לחדר, גם אם יהיו בו אלף איש, הוא יבלוט וישעשע וכולם ישמעו לו. לאחרונה הוא עשה סרטים גרועים, והוא מודע לכך. היו לו גם בעיות בריאות, אבל בצילומים במקסיקו הוא תיפקד בסדר גמור. לא היו לו שום בעיות עם קטעי הפעולה, והוא מפתיע אפילו במשחק שלו".